Pinterest: האתר שמדביק את הרשת

"שלום, שמי קריסטל ואני מכורה ל-Pinterest". כך מתחיל פוסט באתר האופנה האוסטרלי stylemagazine.net.au, אותו כתבה קריסטל סולטנה במרץ 2011. "פינטרסט הוא ממכר. אני לא לוקחת אחריות על בזבוז זמן. היו זהירים ותשתמשו באחריות".

"שלום, שמי מלני ואני מכורה. כבר בשימוש הראשון שלי התמכרתי לדבר הזה ונשאבתי לסגנון החיים שלו. זה יקום בלתי סופי של קראק יצירתי". כך מתחיל מאמר באתר mysanantonio.com, אותו כתבה מלני וורנר-ספנסר.

כאשר נתקלים בשני טקסטים שמתחילים בצורה הזאת ומגדירים מוצר אינטרנטי כממכר כל-כך, אי אפשר שלא להסתקרן ולנסות להבין מה יש בו, בעצם. מה גורם לאתר pinterest.com להפוך לכה מדבק ולהציג בחודשים האחרונים צמיחה עצומה, כזו שעוברת אפילו את זו של פייסבוק?

התשובה היא טרנד אינטרנטי חדש, אותו מובילה פינטרסט, המכונה Digital Curation. קשה לתרגם את המונח הזה לעברית. ניסיון לעשות זאת יוביל למשהו כמו "איסוף דיגיטלי", "מיון דיגיטלי" או "סידור דיגיטלי". לפי מומחים, מדובר בסוג של התפתחות אבולוציונית של הרשת והמדיה החברתית.

יוצרי פינטרסט, שהושק ב-2010, מגדירים אותו כלוח סיכות וירטואלי. קצת כמו לוח השעם שיש לכם מאחורי הראש בעמדה שלכם בעבודה. "פינטרסט הוא מקום בו אתם יכולים ליצור אוספים של דברים שאתם אוהבים ולעקוב אחר אוספים של אנשים עם טעם נהדר", מוסבר באתר. "אנשים משתמשים בפינטרסט לאסוף ולחלוק כל מני דברים – השראה לחתונה, חולצות טי אהובות, ציוד לתקליטנים. פינטרסט מוגבל על ידי דמיונך בלבד. יש בו בין השאר מתכונים, ספרים, אמנות, פרויקטים, ציטוטים ממלאי השראה, רעיונות לקניות לחג המולד, מגפיים לחורף. המשימה שלנו היא להפוך את פינטרסט למקום הכי טוב לחלוק את הטעם שלך עם העולם", נכתב.

וקריסטל סולטנה (מכורה א') מנסה להמחיש: "דמיינו שאתם משוטטים ברשת. אתם נתקלים בתמונה של המטבח הכי יפה שאי פעם ראיתם. אז אתם מוסיפים את האתר הזה לסימניות שלכם, שכבר מלאה בבערך שלוש שנים של זבל. לא עוד – תוסיפו את זה לפינטרסט שלכם.

לפחות במבט ראשון, פינטרסט מזכיר סוג של קטלוג. עמוד הבית הצבעוני שלו מלא בתמונות שונות ומגוונות של בגדים, אביזרים, אוכל, תמונות נוף ושאר דימויים אסתטיים. הדרך בה אלו מגיעים לשם אינה מערכת תוכן, אלא משתמשי האתר, המכונים Pinners. לאחר שנרשמו לשירות (החברות כרוכה משום מה ברישום שלאחריו המתנה לקבלת הזמנת כניסה באי-מייל), הם מתחילים להשתמש בכפתור קטן שמתווסף לדפדפן.

הכפתור הזה מאפשר למשתמשים "לשאוב" לתוך חשבונם דברים שראו ברשת ומצאו חן בעיניהם, ולסדר אותם בתוך "סטים" – מעין תיקיות לפי נושאים שהם פותחים בחשבונם. אוהבים במיוחד בגדים אדומים? כניסה לקטלוג באתר H&M, למשל ואיתור בגדים כאלו, תסתיים בלחיצה על כפתור ה"פינינג". הוא יעתיק את התמונות שבחרתם לסט "בגדים אדומים" שפתחתם בשירות. לאחר מכן תוכלו לאתר אותן שם בקלות, וגם משתמשי האתר האחרים יוכלו לצפות בהן – אם על ידי מעקב ישיר אחריכם, או על ידי חיפוש בפינטרסט על "בגדים אדומים".

"אני משתמשת בפינטרסט כחצי שעה ביום. זה כל-כך יעיל. אתה מקבל את הטוב שבשני העולמות – בלוגים ומדיה חברתית. זה ממריץ ויזאולי שיכול לעודד יצירתיות", אמרה ניקול דודג'-מקלסו, מתאמת אירועים ביוסטון, למלני וורנר-ספנסר (מכורה ב').

"מה הופך את פינטרסט לכה מושך? מה גרם לתנועה לו לצמוח ב-4000% בחצי שנה?", שאלה ניטאשה טיקו באתר הטכנולוגיה betabeat.com. "הלוחות של המשתמשים נראים כמו אבולוציה טבעית לקטלוג הקלאסי, אבל עם היכולת לערבב ולמקסם את ממשק התמונות של העמוד ועם קלות שיתוף ממקורות שונים. אולי זו הסיבה שאנו ממשיכים לשמוע שפינטרסט פופולרי אצל נשים", ענתה לעצמה.

אום מאליק מאתר Gigaom.com, מסתכל על התופעה החדשה כ"עוד דרך של התנהגות אנושית בסיסית שמועברת לרשת". "הרבה לפני האינטרנט היו לנו עלונים ויומנים. היו לנו חברים אמיתיים. יצאנו להיפגש איתם, כתבנו להם מכתבים, שלחנו כרטיסי ברכה ליום הולדת. ואז הגיע האינטרנט ואיתו וורדפרס, פייסבוק, טוויטר ופורסווקר (שמילאו את הפונקציות הללו)", כתב במאמר שניסה לאבחן את סוד הקסם של פינטרסט.

"כשהייתי צעיר האחייניות שלי גזרו תמונות ומודעות ממגזיני אופנה ולייפסטייל ויצרו קולאג'ים. גם נערים עשו זאת – עם תמונות של בחורות או מכוניות. הרגשנו ממש 'קול', כי יכולנו ליצור קולאג'ים נהדרים שאומרים עלינו משהו", הוא מסביר.

"כל השירותים נוסח פינסטר עוסקים בהייפר-פרסונליזציה. אנו חיים בחברה שהיא כל-כך הומוגנית שאנחנו רוצים לבלוט במאסה של האנושות. בעולם המקוון הכל נראה מוכר ואנו מרגישים את הצורך לעשות משהו כדי לבלוט. אפשר לעשות זאת על ידי בניית קובץ תמונות של עצמך שאתה מנסה להקרין על העולם. כשאנחנו מנסים להבין מה גורם לשירותים הללו להצליח אנו צריכים לחשוב שאנחנו משחקים תפקיד בסרט בו אנו מככבים, מביימים ועורכים. חברות הטכנולוגיה שמספקות לנו פלטפורמה לחלוק את חיינו מרוויחות מהטרנדים הללו".

מאליק כותב ששירותים כמו בלוגר ופליקר היו התומכים הראשונים בשיתוף, אך לא הגשימו את הפוטנציאל המלא שלהם כי צמחו בתקופת זמן שהוגבלה ברוחב פס נמוך יחסית וחוסר במחשוב סלולרי. היזם אלעד גיל, שעובד בטוויטר, מסכים שמדובר בדור הבא של השירותים החברתיים, כזה שמתאים לעולם הטכנולוגי הנוכחי ועובד בצורה אחרת מהשירותים החברתיים הקודמים. בפוסט שכתב ושצוטט בהרחבה באתרי טכנולוגיה, הוא מצהיר שפינטרסט לא פחות מאשר תשנה את הרשת בשנת 2012 ושה-Social Curation יהיה הדבר הבא.

"פייסבוק וטוויטר שינו את המדיה החברתית בכך שעברו מפוסטים ארוכים לפיסות מידע קטנות בצורת תמונות ועדכוני סטטוס – דבר שהגביר מאוד את ההשתתפות", כותב גיל. "טמבלר, שהגיע ב-2007, ערבב בין תוכן ארוך, בינוני וקצר ונתן יכולת להפיץ פוסטים של אחרים בלחיצת כפתור וכך לפרסם אותו מבלי לייצר אותו בעצמך. היכולת הזאת, לצד היכולת של משתמש טוויטר לבצע "ריטוויט" (פרסום מחדש של ציוץ של מישהו אחר – א.ל.) הייתה הצעד הראשון של ה-Social Curation. פורסקוור הייתה מהראשונים שאפשרה לייצר תוכן מבלי לכתוב אפילו מילה אחת – רק על ידי פרסום של צ'ק אין למקום".

"אך כל אלו המשיכו לפרסם תוכן בזרם (Stream) שמסודר לפי זמנים. מעבר ממנו לסט של אוספים היה השלב הבא. פינסטר הייתה אחד האתרים הראשונים שלקחו כפתורי יצירת תוכן ובנו אותם לתוך סטים של תכנים, ה"לוחות". זה שינה את הזרם דמוי הבלוג למבנה של אוספים שהמשתמשים יכלו לחלוק. כך היה קל למשתמשים חדשים לצרוך את הסטים הללו, שבנויים ויזואלית, ולחלוק אותם עם אחרים. הלוחות של פינטרסט אינם נצרכים כמו הזרם של פייסבוק או אינסטגרם, וכך יוצרים שוק מדיה חברתית גדול להתנהגות שונה זו. סביר להניח שב-2012 נראה האצה של של הז'אנר הזה ברחבי הרשת. למה? כי רוב המשתמשים לא רוצים להתאמץ לייצר תוכן. לצרוך תוכן בדרך של פינטרסט (במיוחד כאשר מדובר בתמונות) זה מהיר יותר. כמו שהגל הראשון של המדיה החברתית שינה את צריכת המידע, הגל הבא של ישנה מהותית עם הזמן את הצורה בה המשתמשים מוצאים תוכן", קובע גיל.

כנראה שהוא לא היחיד שחושב כך. בפינטרסט מזנב שירות דומה בשם snip.it. שירות השאלות והתשובות Quora הוסיף אף הוא לאחרונה לוחות שעובדים על עקרון דומה וב"ביזנס אינסיידר" נכתב שהצפי הוא שהשנה יצוצו עוד אתרים בהם משתמשים יכולים להדביק את מה שמעניין אותם. בכתבה צוין ש"התנועה של פינסטר מתפוצצת" ושמספר המשתמשים בשירות עלה פי 40 בחצי השנה האחרונה.

"מדובר על מעבר ממודל מכוון אנשים ('אני עוקב' או 'חברים עוקבים') למודל מכוון תוכן ('אני עוקב אחרי מה שמעניין אותי')" מסכם גיליאם דאגיס. "הגרף החברתי כבר מכוסה. 'גרף העניין' הוא מה שקורה עכשיו. במקום שכל הזרמים יהיו ממוקדים במידע זמן אמת וייעלמו לנצח, התוכן עכשיו מאורגן בדרך מובנית יותר, הדרך שלך".