סיקור פרשת פרסום פרטי האשראי של ישראלים על ידי ההאקר הסעודי (האירני? המקסיקני?) מונע, החל מהרגע הראשון, על ידי דלק של בורות ורצון לרייטינג. הבורות מצד התקשורת המסקרת, הרצון לרייטינג מצד ההאקר החובבן והוא חובבן להחריד. שבועיים בדיוק עברו מאז פרסם 0xOmar את בסיסי הנתונים של מספר אתרים ישראליים, ונראה כי ההמולה סביב העניין רק מתחילה, כשבעצם הייתה צריכה להיגמר עוד באותו הלילה.
כדי להבין מה לא בסדר, צריך קודם כל להבין מה באמת קרה שם, וכמה ייחודי המקרה הזה. נזכיר: מספר אתרים ישראליים נפרצו, ובסיס הנתונים שלהם, על כל פרטי הלקוחות וכרטיסי האשראי בחלק מהמקרים, נגנבו. לאחר מכן, פורסמו הפרטים באתר שיתוף קבצים, תוך כדי התרברבות של ההאקר, הטוען שהוא נלחם מלחמת חורמה נגד ישראל.
פרסום פרטי האשראי - טוב לישראל
החלק השני של הסיפור, זה האידאולוגי, נראה כאילו הפך את החלק של הפריצה למחריד יותר. "אוי ואבוי", צעקה התקשורת, מישהו מנהל מלחמת סייבר נגד ישראל. וזה במקום להגיד ל-0xOmar תודה על כך שהוא חובבן שהחליט לפרסם את מספרי האשראי במקום לעשות את מה שקורה בדרך כלל.
וכן, ה"בדרך כלל" הזה מרמז שלא מדובר במקרה ייחודי. למעשה, אתרי אינטרנט בהם שמורים פרטי אשראי של לקוחות נפרצים כל הזמן, הן בישראל והן במדינות אחרות. רק שבמרבית המקרים, זה לא נעשה כתעלול יחסי ציבור של אדם עם אג'נדה מדינית, כי אם על ידי אנשי מקצוע. והמקצוע שלהם הוא גניבת מספרי אשראי לצורך מכירתם.
הם, הגנבים המקצוענים, הנם הסכנה הגדולה-באמת לחשבון הבנק שלכם, כי הם מאתגרים את מחלקת הבטחון של חברות האשראי הרבה יותר ממישהו שמחליט לפרסם את המספרים אותם גנב ברבים והופך את פעולת החסימה של הכרטיסים לפשוטה להפליא. רק שעל הפורצים האלה אתם לא שומעים בחדשות הם פשוט מטרידים את מנוחתכם ואת מנוחת קרוביכם כשאתם מוצאים חיובים מוזרים בחשבון האשראי. רוב הסיכויים הם שאם זה לא קרה לכם, אתם מכירים לפחות אדם אחד לו זה כן קרה, כי מדובר בעניין נפוץ הרבה יותר משרוב האנשים רוצים לחשוב.
איפה הסכנה?
למעשה, מי ייתן וכל הפורצים יהיו כמו 0xOmar, שעושה בימים אלה שירות מצויין לחברות האשראי, הן בכך שהוא מקל עליהן את גילוי העשבים השוטים להם אסור לתת שירותי סליקה כי מאגריהם לא מאובטחים, והן בכך שהוא נותן להן הזדמנות להוכיח את יעילותן בטיפול בלקוחות.
0xOmar הוא מטרה נוחה מישהו שפוגע באתרים ישראליים, ועוד עם אידאולוגיה אנטי-ישראלית. אז מה אם זה לא מקרה ייחודי ולמעשה כנראה אחד המינוריים שבהם - אז מה אם סיקור של כל פעולה מטופשת שלו היא ליטוף של האגו שלו? זה סיפור טוב, ולהפחיד או לשלהב את הציבור זה מתכון מנצח לרייטינג.
ככה לא נראית מלחמה
הבעיה היא שזה גם ניפוח מעבר לכל פרופורציה של מעשה באמת-מינורי, אשר גורם לכם לחשוב שמתקיימת "מלחמת סייבר" נגד ישראל, מלחמה מהוללת בה נפלו קורבן אתרים קריטיים כמו אתר מכבי האש (מתי פעם אחרונה ביקרתם בו?) ואתר הזמנות הכרטיסים של אל על (בלעדיו אף אזרח ישראלי לא יכול להרגיש בטוח).
זו, גברותי ורבותי, אינה מלחמת סייבר. הפלת אתרים מסחריים הינה מעשה קונדס חסר חשיבות חדשותית. מה כן חשוב? הפצת וירוסים שפוגעים בצנטריפוגות של העשרת אורניום, או ניסיון לפגוע במערכות בקרה של חשמל ומים במדינה. אלה דוגמאות לדברים שקרו, אבל לא בישראל, כי אצלנו עדיין אין מלחמת סייבר אמיתית. אצלנו יש חובבנים שפורצים לאתרים, ותקשורת מתלהמת שנהנית לסקר את זה. ואולי הגיע הזמן להפסיק עם זה.
עוד בנושא:
כך זה התחיל - פרטי אשראי של ישראלים נחשפו ברשת
אתרי אל-על והבורסה הופלו על ידי האקרים
אם הייתה התרעה מראש, למה האתרים נפלו?