לטוס זה משעמם. בין אם אתם פוחדים מטיסות או לא, נרדמים לפני ההמראה או לא עוצמים עין במשך כל הטיסה, נמצאים במחלקת תיירים או במחלקה הראשונה - בסופו של דבר יש את הרגע בו אתם ערים, משועממים, ומבינים שנשארו לכם עוד כמה שעות בתוך פחית שימורים. רוב הסיכויים הם שלא יקרה שום דבר מרגש במהלך השעות האלה: אתם תשבו, תעמדו ליד המושב או תסתובבו במסדרונות הצרים - הרבה חופש לא יהיה לכם. והשעמום, מהרגע בו הכרתם בקיומו, הוא רק מתגבר ומתגבר.
חברות התעופה הבינו זאת כבר לפני כמה עשורים, עת הפכה הטיסה מפעילות חגיגית במטוסים עם שירות מדהים לפעילות שוות ערך לנסיעה באוטובוס, רק יותר ארוכה. ובשנים האחרונות, חווה התחום הזה כמה מהפכות לא קטנות בכלל. הכל במטרה אחת - שתציקו כמה שפחות לדיילות, ותעברו את הטיסה בלי להתעצבן יותר מדי.
מערכות בידור, הדור הבא
מערכות האודיו-וידאו במטוסים - הסוג הפרימיטיבי ביותר של בידור בטיסה, קיימות עוד מ-1985, ובשנים האחרונות הן עוברות רנסנס. מסכים שיתופיים שיורדים מהתקרה וניחנים באיכות תמונה מזעזעת, כמו גם מקרנים שמציגים את הסרט על קיר המחלקה מתחלפים במסכים אישיים. הייתרון ברור - כל צופה יכול לבחור במה לצפות, ורמת השעמום יורדת (כמו גם התור לשרותים, מסתבר). ואם בעבר במסכים האלה ניתן היה רק לעבור בין ערוצים, כיום יותר ויותר חברות עוברות למערכות AVOD - אודיו ווידאו על פי דרישה.
בדיקת היצע של שלוש מערכות מחלקת תיירים מהסוג הזה בחודש האחרון - בחברות התעופה בריטיש איירווייס, אל-על ו-US Airways - מגלה היצע נרחב. כמה עשרות סרטים, פרקים של סדרות טלוויזיה, אזורי תוכן מיוחדים לילדים, משחקים ומידע על הטיסה הפכו לסטנדרט. וגם אם אתם לא טסים באל-על, תגלו שחלק מהתכנים מגיעים עם כתוביות בעברית. במקרה של אל-על ו-US, הדבר נכון גם לגבי הממשק הכללי של המערכת.
וכל זה רק ההתחלה. חברות Virgin America ו-JetBlue אפשרו כבר לפני כמה שנים לנוסעיהן לראות ערוצי טלוויזיה בשידור חי במהלך הטיסה מעל ארצות הברית. כעת, השידורים החיים מגיעים גם לטיסות הטרנס-אטלנטיות - חברת טורקיש איירליינס החלה לצייד חלק ממטוסיה במערכת שמאפשרת צפיה בשידורים חיים גם מעל האוקיאנוס. בינתיים מדובר בהיצע מוגבל יחסית של ערוצים כלליים וערוצי חדשות, אך בקרוב יתווספו למערכת גם ערוצי ספורט, כדי שגם במהלך טיסה לא תפסידו משחק חשוב
וגם אם במטוס אין מערכת בידור אישית, אין זה אומר שלא תוכלו לשכור אחת במקרה ולא הבאתם מהבית. הטרנד החדש בחברות התעופה הוא השכרת טאבלטים ומערכות בידור אישיות אחרות (קונסולות משחק ניידות, למשל). חברת Jetstar האוסטרלית מציעה אייפד לטיסה ב-10 דולרים, אמריקן איירליינס שיתפה פעולה עם סמסונג והציעה ללקוחות גלקסי טאב. וכן, גם אל-על מציעה אייפדים, אבל רק במחלקת עסקים של בואינג 767.
אינטרנט - גם מעל האוקיאנוס האטלנטי
אם הבאתם טאבלט או מחשב מהבית, יותר ויותר חברות מאפשרות לכם לחבר את אלה לאינטרנט במהלך הטיסה. מדובר ביוזמה בת יותר מעשור, אותה הובילה בתחילת שנות האלפיים חברת בואינג עם מיזם ה-Connexion שלה. אך המיזם הופסק ב-2006, כשהתברר שעלויותיו גבוהות מדי והצרכנים לא מוכנים לשלם את המחיר. בשנים האחרונות, החל האינטרנט לחזור למטוסים, בעיקר בארה"ב. רבות מחברות התעופה האמריקאיות משתמשות כיום במערכות של חברת gogo, שמאפשרת להוריד את מחיר החיבור על ידי יצירת חיבור סלולרי ולא לוויני.
הבעיה היא שבטיסות הארוכות באמת, בהן צריך לחצות אוקיאנוס כזה או אחר, אינטרנט סלולרי לא מאוד עוזר. עם זאת, ב-gogo מבטיחים כי כבר בשנה הבאה הם יחלו לספק שירותי אינטרנט גם מעל האוקיאנוס האטלנטי, באמצעות חיבורים לוויניים. הם לא יהיו הראשונים. שתי חברות תעופה אירופאיות, לופטהאנזה וטורקיש, החלו כבר לספק ללקוחותיהן אינטרנט לוויני.
החסרון הגדול היחיד הוא רוחב הפס הנמוך בחיבור לוויני, וריבוי הנוסעים שרוצים אינטרנט במהלך טיסתם. אם תטוסו בטיסת פנים בארצות הברית בזמן משחק פוטבול חשוב, למשל, הסיכויים שלכם להצליח לגלוש קלושים, כיוון שחצי מהנוסעים יהיו עסוקים בניסיון לצפות במשחק או להתעדכן בתוצאה. וגם אם מדובר בטיסה ריקה יחסית, אל תצפו לראות סרטוני יוטיוב באיכות גבוהה בלי המתנה.
מטוס של מסמסים
דבר נוסף שמתחיל להשתנות בשנים האחרונות הוא האיסור על שימוש בטלפונים סלולריים במהלך הטיסה. בשנתיים האחרונות, יותר ויותר חברות תעופה מתחילות להסיר את האיסור, בתנאי והמטוס מצוייד במערכת שמסוגלת לנתב את האותות הסלולריים.
בחלק ניכר מהמקרים, עם זאת, לא מדובר באישור לדבר בטלפון, כי אם באפשרות לשלוח ולקבל הודעות סמס ולגלוש ברשת. כך, למשל, לחברת בריטיש יש כיום טיסה יומית במטוס שכולו מחלקת עסקים מלונדון לניו יורק, ובטיסה הזו יכולים הנוסעים לא להתנתק מהעבודה חוץ מאשר בהמראה ונחיתה.
חלק מהשיקולים לאיסור השיחות הם לאו דווקא טכנולוגיים, כי אם הומניטריים. תחשבו מה יקרה אם 20 מתוך 200 הנוסעים ידברו בטלפון בו זמנית במהלך הטיסה, ועוד 40 יקבלו כל הזמן סמסים. הרעש וההמולה יהפכו את המטוס לבלתי-נסבל לחלוטין. ובניגוד לאוטובוס, אי אפשר לצאת בתחנה הבאה ולחכות לאחד אחר. אז אולי ההתקדמות בטכנולוגיות הטיסה מרגשת, ומפיגה את השעמום, אבל טוב שגם לה יש גבולות.