פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      קרב משפטי: האם למשטרה יש סמכות לחסום אתרים?

      משטרת ישראל מערערת על פסק דין שקבע שאין לה סמכות להורות לספקי אינטרנט לחסום גישה לאתרי הימורים

      משטרת ישראל מערערת על פסק דין שקבע שאין לה סמכות להורות לספקי אינטרנט לחסום גישה לאתרי הימורים. במקביל מקדם משרד המשפטים חקיקה שתעניק למשטרה את הסמכות הזאת. זאת לאחר שהיועץ המשפטי לממשלה פסל את הצעת גורמי האכיפה להעביר את הסמכות לשר התקשורת, בנימוק שלא ראוי שגורם פוליטי יבצע הסדרת תוכן באופן ישיר.

      הסיפור התחיל לפני שנתיים, ביוני 2010, כשמפקד מחוז מרכז במשטרה - ניצב בנצי סאו, ומפקד מחוז תל אביב - ניצב שחר איילון, הורו לספקי האינטרנט והסלולר הישראליים לחסום גישה לאתרי הימורים ואתר למכירת כרטיסי חיוב לתשלום באינטרנט, המשמשים בין השאר לעקוף את המגבלות על סליקת תשלומים לאתרי הימורים בכרטיסי אשראי. ההוראה עוגנה בסעיף 229 לחוק העונשין, המתיר למפקד מחוז להורות על סגירת מקום משחקים אסורים, עריכת הגרלות או הימורים.

      המשטרה והספקים ניסו להסתיר את העניין מהציבור. הספקים צייתו לדרישה בלי לערער (מלבד 012 סמייל, שהשיבה למשטרה שהצו הוצא בחוסר סמכות, אך לבסוף צייתה ולא ערערה לבית המשפט). איגוד האינטרנט הישראלי לקח על עצמו לעתור נגד ההחלטה לבית המשפט לעניינים מנהליים בת"א (עת”מ 45606-10-10).

      "האינטרנט אינו בבחינת 'עיר מקלט'"

      היועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין קיים באחרונה דיון על שימוש בכלים מינהליים, כמו ההוראה של המשטרה, בהתמודדות מול תופעת ההימורים הבלתי חוקיים באינטרנט. גורמי האכיפה הציעו שהמשטרה תעביר למשרד התקשורת רשימות של אתרי הימורים, וששר התקשורת יורה לספקי האינטרנט על החסימה, בהתאם לתנאי הרישיון שלהם. המשטרה נתלתה בסעיף 4 בחוק התקשורת, שמאפשר לשר להתנות קבלת רשיון ב"שיקולים שבטובת הציבור". לפי הודעת משרד המשפטים מהיום, היועמ"ש החליט כי "אין מקום בעת הזו לערב את שר התקשורת כ'גורם מתווך' לאכיפת איסור ההימורים. שימוש בסעיף 4 לחוק עלול להוביל ל"מדרון חלקלק" ולטשטש את ההבחנה הראויה בין הסדרת התשתית לבין הסדרת התוכן, אשר ראוי כי לא תבוצע על ידי גורם פוליטי ובאופן ישיר".

      בתחילת אפריל, אחרי הדיון אצל היועמ"ש, פסקה סגנית נשיא בית המשפט המחוזי תל-אביב, השופטת מיכל רובינשטיין, כי למשטרה אין סמכות כזאת, וכתבה בחריפות כי "בלקיחת סמכות כזו חרגה המשטרה מכללי מינהל תקין”. בין השאר נקבע בפסק הדין כי חסימת גישה לאתר פוגעת בחופש הביטוי של בעלי האתר ושל הגולשים "גם אם המידע המופיע באתר הוא בעל ערך שלילי בלבד”; כי חוק העונשין מתיר סגירת מקום פיזי המשמש להימורים, ואתר אינטרנט אינו מקום כזה; וכי גם אם היה מקום כזה, החוק מתיר לסגור אותו, לא לחסום את הגישה אליו.

      בתחילת השבוע הגישו המשטרה ומפקדי המחוזות הנ"ל, באמצעות פרקליטות המדינה, ערעור על ההחלטה. המדינה מערערת על הקביעה שלמשטרה אין סמכות להגביל גישה לאתרי הימורים, וטוענים כי "מדובר בפרשנות נוקשה, דווקנית ואנכרוניסטית". המדינה מערערת על הקביעה של פגיעה בחופש הביטוי, בנימוק ש"האינטרנט אינו בבחינת 'עיר מקלט' לביצוע עבירות, שאינן מתאפשרות בדרכים חלופיות", וכי "אין מדובר באתרים שנועדו למסור מידע לציבור הגולשים. אין מדובר באתרים המיועדים לשמש אפיק לביטויו של מאן דהוא. אתרים אלה מיועדים לתכלית אחת ויחידה - ביצוע ההימורים האסורים, ואגב כך גריפת ממון רב על ידי בעלי האתרים".

      המדינה מערערת גם על זכות העמידה שנתן בית המשפט לאיגוד האינטרנט, שלא מייצג את ספקי האינטרנט ולא את האתרים שנחסמו. המדינה תוהה מדוע ביהמ"ש מתיר לאיגוד לערער על החלטה שהספקים עצמם לא ערערו עליה.

      "חסימת אתרים היא פגיעה בחופש הגישה למידע"

      במקביל מקדם משרד המשפטים תיקון חקיקה שיסדיר את סמכות המשטרה להורות על חסימת גישה לאתרים, והנחה את הגורמים הנוגעים בדבר, שביניהם המשרד לבטחון פנים והמשטרה, לשתף פעולה לקדם את התיקון בהקדם. תיקון כזה עשוי לאפשר למשטרה להורות על סגירת אתרים בלי לפנות לבית המשפט לקבלת צו ברוח זו.

      "חסימת אתרים מקפלת בחובה פגיעה פוטנציאלית קשה בחופש הגישה למידע, שהוא זכות חוקתית ראשונה במעלה הדרושה לשם הגשמת הזכות של חופש הדיבור. היות שכך, אין זה ראוי שהמשטרה תורה לחסום אתרים כלשהם בלא שהמחוקק האציל לה סמכות מפורשת כזו", מסר היום נשיא איגוד האינטרנט, פרופ' ישע סיון. "טוב עשה המחוקק כשנמנע מהאצלת סמכות זו למשטרה, שכן פגיעה בזכויות חוקתיות הנוגעות לכלל הציבור על סמך החלטת מפקד מחוז ששיקוליה עלומים, אינה ראויה במשטר דמוקרטי. אם המחוקק יסבור שיש צורך במנגנון לחסימת אתרים, חזקה עליו שיידע לעגן זאת בחוק - דבר שממנו נמנע במפורש עד עתה".