פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      ערן הדס שם את השירה במרכז (דיזנגוף)

      ספרות ושירה לא חייבות להיכתב במחשכים, הן יכולות להיכתב גם בדיזנגוף סנטר ההומה, מאמין ערן הדס שכותב שם ספר היום

      אם אתם רוצים לחזות בכתיבתו של ספר השירים החדש של ערן הדס, "סנטר", אתם מוזמנים למסמך הגוגל דוקס הפומבי שבו הוא נכתב. הספר נכתב היום (ה') במהלך היום מתוך דיזנגוף סנטר בתל אביב, ובשמונה בערב תתקיים הקראה ראשונה מהחומרים החדשים.

      "זהו ככל הנראה היום הזכור ביותר בחיי", סיפר הדס בהזמנה לאירוע כתיבת הספר על ה-6.2.2011, התאריך שבו מת אביו יצחק מסרטן. באותו לילה, אחרי יום מתיש, נרדם הדס בבית אמו וחלם על הספר 'יום בחוף' של רוברט גרניר, שמתאר בשירה את מה שעבר עליו ביממה שבילה בחוף הים. "בבוקר ה-7.2.2011 התעוררתי כשאני יוצא עם אבא שלי מחוף הים של גרניר ונכנס איתו לסנטר. דיזנגוף סנטר", כתב הדס. "ידעתי שהוטלה עלי השליחות לכתוב את 'סנטר', אבל רק אחרי שבוע, כששבתי הביתה מהשבעה, קלטתי שסנטר הוא שיבוש-סדר של סרטן. את 'סנטר' אכתוב ביום אחד, שנה וחצי לאחר מותו, כששנת האבל תמה אך התשלומים על המצבה עדיין מעיקים לי על חשבון הבנק".

      מהלך נגד הקבעון המיינסטרימי של הספרות והשירה

      ב-6:21 בבוקר פרסם הדס בפייסבוק הזמנה, "החל המסע לסנטר... במהלך היום ניתן לראות תוצרי ביניים בקישור המצורף. אתם יכולים גם להאיר, להעיר ולנסות לצ'וטט אתי", ואליה צירף לינק למסמך הגוגל דוקס. אני יושב איתו הבוקר ב"צומת ספרים - הספריה". הוא כותב על לפטופ. במסמך, שאפשר לראות בו כל פעולת כתיבה ומחיקה של הדס בזמן אמת, צופים עשרה אנשים אנונימיים, כאלו שלא עשו Loginן לגוגל, הדס עצמו ואני, חלקם מטקבקים. "יש לך מעריצות שעוקבות גם בבירת המדבר - ערד", כתב/ה אנונימוס. ואחרת, שהזדהתה אחר כך כ"תהל", נזכרת בסיבוב שעשתה עם הדס לחפש מתנה לאביו, והציעה לו את הספר "מאה דברים לעשות לפני שמתים". הדס מודה שעל מחשבו, לצד מסמך "סנטר" הציבורי יש גם "סנטר" פרטי, "לא הכל אני מעלה אחד לאחד".

      "אני עושה מהלך נגד הקבעון המיינסטרימי של הספרות והשירה, שאומרת שצריך לחשוב ולכתוב ולעבור ולערוך, ולעשות את זה לא בשטח אלא באיזה מקום אינטימי ואפל", אומר הדס. "אני משורר בשטח, והדרך שבה אני גורם לעצמי לא לאבד את הפוקוס ולשמוע פידבקים זה הדרך הקהילתית. המילה תנופה יכולה להיות כאן טובה. אני משתמש בטכנולוגיה כדי להשיג תנופה, ספונטניות, לתת קצת חיים".

      - אתה מאמין שכתיבת השירה יכולה להיות מופע? גם אם זה מופע שבו לא רואים אותך, אלא רק את התהליך של הכתיבה עצמה?

      "כן. לגבי התוצר עצמו, צריך להזכיר שהספר הקודם שלי, 'אנשים שאתה עשוי להכיר', היה שירה מתוכנתת. באופן תאורטי אפשר להגיע לכל תוצר של שירה דרך מחשב. המשורר הקנדי קריסצ'ן בוק, אמר שבעתיד שירה תיכתב על ידי מחשבים עבור מחשבים. ודווקא אחד התהליכים לנסות להשאיר את האנושיות בשירה זה לעבוד על התהליך, ובאופן יותר רחב ללכת נגד המבע, נגד האינסטינקטים".

      - כרגע הגולשים יכולים להסתכל מהצד השני של הדף, לראות את תהליך הכתיבה, אבל הדף מסתיר אותך, אי אפשר לראות אותך. היית כותב מול מצלמת רשת?

      "אין לי בעיה עם זה. המטרה היא להפוך את תהליך הכתיבה לכמה שיותר שקוף ובר התערבות וקהילתיות".

      - מעבר להערות מהקהל, אתה שוקל גם לתת לו לקבל החלטות?

      "אני גם בעד יצירות קהילתיות, אבל זאת יצירה מאוד אישית. הקהל משמש בשני תפקידים - אליבי, שאני באמת כותב את זה בלייב, ושתיים, אפשרות להיות עורכים בזמן אמת ולתת פידבק. זו גם שאלה, האם אני מבלף או לא. חלק מהרעיונות הם מאפס, אבל זה לא שאני בא עם מטען ריק, לא נולדתי אתמול".