סע, יא סבל: "חבורת הסבל" והמחאה החברתית

קלפי "חבורת הזבל" המיתולוגיים סיפקו השראה ליוצרת אלמונית, שפתחה בלוג איורים התומך במחאה החברתית

  • חבורת הסבל
עידו קינן

הילדים שגדלו על קלפי "חבורת הזבל" הם היום באזור גיל שלושים, והקלפים הצרובים בזכרונם הם חומר גלם לסאטירה על מצבנו. "חבורת הקרן החדשה לישראל", דף פייסבוק שהחל לפעול בסמוך לפרוץ המחאה החברתית, יצר את "חבורת הקרן", שגיבוריה השליליים הם מנהיגי המחאה החברתית, פוליטיקאים ופעילים מהשמאל, עיתונאים ואויבי ישראל. בין השאר ניתן למצוא שם את "קדאפני ליף", "מחסום וויטש" ו"יונתן שפירע".

כעת פועלת מהצד השני יוצרת שמבקשת להישאר בעילום שם, שגיבורי "חבורת הסבל" שלה הם "הדמויות השקופות שנדפקות בצורה הבוטה ביותר מהמדיניות האכזרית של הכלכלה הניאו-ליברלית": "אליקים אוסף הבקבוקים", "אנטון גר בקרטון", "אורית החד-הורית" ו"אודי סיעודי". אפשר למצוא אותם באינטרנט - מקום המפגש של המחאות החברתיות של השנתיים האחרונות - אך גם בעולם הפיזי, בכרזות ובקלפי הדבקה ברחבי תל אביב ורחובות.

היוצרת האלמונית הגתה את הדמויות, שלחה אותן באי-מייל ל"מאייר צעיר וחתרני שעבודותיו לא יילמדו במערכת החינוך הממלכתית - מטעמי מוסר והיגיינה", והוא החזיר לה איורים מוכנים. היא בחרה לצאת מהאינטרנט לעולם הפיזי כדי להגיע ליותר עיניים, אף שלדבריה היא לא חלק מתנועה ושהפרויקט ממומן מכיסה הדל: "אנשים נמצאים המון מול מחשב ויהיה נחמד להגיע אליהם דרכו, אבל בשאר הזמן הם יוצאים מהבית ונוסעים לעבודה ועומדים בתור לכספומט ולדואר ולאוטובוס וצועדים ברגל ממקום למקום. ההזדמנות לתפוס את העיניים שלהם דווקא במקום שבו הם לא מצפים לו היא הזדמנות שחבל להחמיץ, על אף ההוצאה הכספית שבצידה".

טוב לדעת (תוכן מקודם)

איסטנבול פתוחה - מרחק שעה מפתרון טבעי וקבוע להתקרחות נשית

חברת איילת גייר
לכתבה המלאה
יח"צ פסטיבל הקולנוע ירושלים

"אנשים נחשפים בעיקר לתוכן שהם רוצים להיחשף אליו"

היא לא חושבת שהאינטרנט איבדה את כוחה ככלי בידי אנשי המחאה חברתית – "אנשים מעבירים אחד לשני כמויות של מידע רלוונטי (ומכעיס להדהים) בנושאים חברתיים - שיתוף כתבות, אתרים, סטטוסים ותמונות הוא דבר נפלא. צריך לזכור שלולא האינטרנט, הידיעה על האוהל הקטן שהקימה בחורה אנונימית בשדרות רוטשילד בקיץ 2011 הייתה מגיעה למקסימום חמישים אנשים מהמעגל שלה, וזהו. לולא כפתור השיתוף - כל התהליך של המחאה היה גווע באיבו, אולי אפילו באותו ערב, כשאותה בחורה הייתה מקפלת את האוהל והולכת, מבואסת מכך שחוץ משניים-שלושה חבר'ה, אף אחד לא בא לשבת איתה - ולא היינו יודעים על כך דבר".

עם זאת, היא מודעת למגבלות של המדיום: "אנשים נחשפים בעיקר לתוכן שהם רוצים להיחשף אליו - הסיכוי שמשהו מפתיע או בעל השקפת עולם הפוכה לשלהם יחדור את החומה הבצורה של רשימת החברים, סינון העדכונים וחוסם הפרסומות הוא די נמוך. זו הסיבה שבחרתי להשתמש בעולם שבחוץ, כדי להגיע גם למי שאין סיכוי שהיה מגיע אליי באינטרנט, למי שמסרב לקרוא טקסטים כאלה, בגלל שהם סותרים את השקפת עולמו, בגלל שזה לא מעניין אותו מספיק כדי להקליק".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully