מסתחבקים בפייסבוק עם חגי עמיר

במערכון הידוע של החמישיה הקאמרית, קובע יגאל עמיר שיזכה לחנינה, ישתחרר מהכלא ויזכה להערצת הציבור.

אחיו חגי שוחרר מהכלא מוקדם יותר השנה בתום ריצוי 16.5 שנות מאסר שנגזרו עליו על מעורבות ברצח רבין, קשירת קשר לביצוע רצח, החזקת נשק ואיומים - בין השאר איומים מתוך הכלא על אריאל שרון כשעוד היה ראש ממשלה. עכשיו הוא זוכה לסוג של שיקום בעזרת פייסבוק, שם מיהר לפתוח כרטיס, בין השאר בזכות חבר פעיל במיוחד, התסריטאי והקומיקסאי אריאל ויסמן, שבמוצ"ש האחרון, קצת לפני עצרת הזכרון לרבין בכיכר, ניהל איתו את השיחה לעיל, שהקורא אותה יכול לרגעים לחשוב שהיא פיברוק פרי קבוצת הפייסבוק "פוסטים מזויפים".

עמיר, שהצטרף לפייסבוק ב-15 ביוני, חודש אחרי שחרורו מהכלא, פרסם שם בתחילה קטעים מיומן אישי שכתב בכלא. ויסמן הציע לו חברות בתחילת יולי ואז כתב לו על הקיר: "חברים הכי טובים!"

לא תמיד ברור אם ויסמן מטריל את עמיר, מתענג מפלירטוט פומבי עם סלב הרצח או באמת סקרן לדעת מה עמיר חושב על סוגיות אקטואליות כמו הבחירות הקרבות ורצח רבין. כך, למשל, כאשר התלונן עמיר על תנאי המאסר של אסירים יהודים, ענה לו ויסמן: "היי חגי, יש לבעיה שלך פתרון קל ופשוט... לא לרצוח אנשים ):"

עמיר זוכה בפייסבוק לביקורת וקללות מצד אחד, ולדברי תמיכה וחיזוק מצד שני. גם ויסמן מקבל תגובות מעורבות על קשריו עם השותף לרצח. "כל הסיפור עם רבין היה עסק די מדכא עד שאריאל וחגי הפכו לחברים", כתב ברק ויסמן. מאיה כץ כתבה: "כל הכבוד לכם. שמאלנים ורוצחים מסרבים להיות אויבים!" אלכס פרדקין הזהיר: "אריאל, ברצינות, למה אתה מטריל אותו? אתה עוד תגמור כמו רבין...", ו-ויסמן השיב: "כלומר אהפוך לאגדה ויוקדש לי יום זיכרון מיוחד??????????????? חגי עמיר הנה אני באאאאאאאאאא". לוקאס נייט הסביר לו: "אריאל, זה שמלא בנות ירצו לזיין אותך כי אתה "סמל השלום" לא יעזור לך אם תהיה מת ):"

מאידך, יוני סלמון כתב: "בהפוך על הפוך, ככה בדיוק נותנים לגיטימציה לאדם שסייע לרצח. העובדה שאתם שמאלנים מגניבים לא תשנה את זה". שחר אבן-דר מאנדל כתב לויסמן: "הייתי בא להילחם איתך אבל אני לא יודע בשביל איזה צד", והכניס את השיחה שלו עם עמיר לתבנית של סדרת הקומיקס "משפחת ארנבנוביץ'",שויסמן מפרסם בוואלה! תרבות.

"אנחנו לא באמת חברים, זה רק בפייסבוק ):", הגיב ויסמן. החברות הזאת אינה חד-כיוונית – עמיר הגיב בסטטוס של ויסמן על יוזמה לממן מקלטים ניידים באמצעות פרסומות שיוצמדו אליהם, וכתב: "בקרוב בת"א".

ויסמן התייחס בסטטוס לדילמה שבניהול יחסים וירטואליים עם עמיר: "לייק אם אתם חושבים שניהול דיאלוגים מצחיקוליים עם חגי עמיר בפייסבוק גורם לנורמליזציה של הרוע ונתינת לגיטימציה לרצח, שיתוף אם אתם חושבים שזה מצחיק וסבבה ושלא צריך לחפור על כל דבר, תגובה אם אתם סוכנים סמויים של השב"כ שעוקבים אחריי עכשיו ואני על הכוונת שלכם אז כדאי מאוד שאני אזהר במה שאני מפרסם מעתה ואילך ):"

מוטי פוגל, עיתונאי, איש שמאל ואחיו של אודי פוגל, תושב איתמר שנרצח עם משפחתו על ידי מחבלים פלסטיניים, קרא את הסטטוס הזה ונכנס בויסמן: "לפי אריאל וייסמן, להיות חופר זה יותר גרוע מלהיות רוצח. בחיי, אני מתגעגע למריבות אב"ד-גורביץ [הפעילה הפמיניסטית אורטל בן דיין ואיש השמאל יוסי גורביץ, שמרבים להתווכח בפייסבוק ובבלוגים שלהם]. שם לפחות היה מדובר בשני אנשים שאכפת להם ממשהו. ובעברית קלה, לך תזדיין אריאל וייסמן". ויסמן השיב לו: "הסטטוס נוסח בהומור אבל השאלה שלי נשאלה ברצינות כי אני באמת חצוי בדעתי בנושא. מה גם שבכל אופן אני לא מבין איך הסקת שאני חושב שלחפור זה יותר גרוע מלרצוח ראש ממשלה, זה לא מה שאמרתי אפילו ברובד הגלוי ):"

הסאטירה שוויסמן עושה בפייסבוק היא אקטיבית ואינטראקטיבית. הגולשים שנחשפים אליה הם לא רק קהל אלא גם משתתפים. התגובות שלהם, שוויסמן מנסה להנדס באמצעות פרובוקציות מצד אחד והעמדת פני תם/טמבל מצד שני, הן חלק מהתסריט המאולתר-למחצה. חברי הפייסבוק שלו כבר מכירים היטב את השפה בה הוא משתמש, את הפרובוקטיביות והאינפנטיליות המכוונות, שמאחוריהן מסתתר דווקא כשרון ותחכום. כמאייר קריקטורות "מצחיקולים" הפרובוקטיביות במתכוון, חטף אש כבר מספר פעמים, ופייסבוק חסמה את חשבונו יותר מפעם אחת לאחר דיווח על "תוכן פוגעני" שהעלה לרשת החברתית. בהקשר הזה, הדיאלוגים שלו עם חגי עמיר אינם חורגים בהכרח מרף הנועזות שלו.

באשר לחגי עמיר - הוא נכנס לכלא כשעוד לא באמת היה אינטרנט בארץ, ולא ברור אם הוא תמים ולא מבין את הבדיחה האינטרנטית המחוכמת עליו, או ציני מתוחכם שמבין בדיוק מה קורה ומשתף פעולה כדי לעורר אהדה.

ויסמן נכנס ברצינות לדיון עם פוגל, ואמר שהוא מצדיק זאת לעצמו בין השאר בכך שהנזק הוא סימבולי – "אני לא באמת חושב שיש לדיאלוג הזה איזושהי השפעה ממשית על מישהו. חגי עמיר לא ירגיש יותר טוב עם עצמו בגלל זה (הוא מחוץ לכלא ויש לו קהל אוהדים ענק, הוא כבר קיבל את כל הלגיטימציה שהוא חיפש), אנשים לא ישתכנעו בצדקת דרכו בגללי (מי שנגדו נגדו ומי שבעדו בעדו, כמה בדיחות בפייסבוק לא ישנו את זה), מידת החופש של חגי עמיר לא השתנתה, חייו של אף אחד לא הועמדו בסכנה, אף אחד לא הרוויח או הפסיד כסף ואף אחד אפילו לא ממש נעלב (נראה לי)".

"יכול להיות שעל אף כל הסייגים האלה אני עדיין צריך להימנע מכל סוג של דיאלוג איתו בשם העיקרון, לא יודע, זה משהו שאני מתלבט לגביו בעצמי", כתב ויסמן. "עשיתי את זה עד עכשיו כי הרגשתי שהנזק שיכול להיגרם מזה הוא לא באמת ממשי לעומת העניין שקיים בדיאלוגים האלה איתו (גם הצחוקים אבל גם בסך הכל זה די מעניין לקרוא את מה שיש לו לומר, באופן טבעי), אבל אני בהחלט אחשוב על זה פעמיים לפני הפעם הבאה שאני אכתוב לו משהו על הוול".

ניר הופמן, שהשתתף בדיון, תרם תובנה שראוי להרהר בה: "אין דברים שאי אפשר לצחוק עליהם אבל יש אנשים שאיבדו את הזכות שיצחקו איתם".

אריאל ויסמן סירב להתראיין לכתבה זו. חגי עמיר לא הגיב לשאלות שנשלחו לו בנושא.