פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      גלקסי קאמרה: המצלמה טובה, המחיר לא

      הגלקסי קאמרה של סמסונג משלבת היטב בין מצלמת כיס לבין מערכת ההפעלה אנדרואיד, אך לא מצדיקה את המחיר שלה

      עולם הצילום משתנה במהירות מסחררת בשנים האחרונות. השילוב בין מצלמה סבירה בטלפון הסלולרי לבין קלות השיתוף של התמונות עם העולם דרך האינטרנט הפך רבים מאיתנו לצלמים חובבים. רק שהחיבה היא פחות לתהליך הצילום עצמו, ויותר לאובייקטים אותם אנחנו מצלמים והערך החברתי שבשיתוף התמונות דרך רשתות חברתיות כמו אינסטגרם ופייסבוק.


      מי שהדבר נכון לגביו, לא צריך מצלמה טובה יותר מזו שמובנית בתוך הטלפון. מכשירים כמו אייפון, יחד עם נציגים מסדרות Galaxy של סמסונג ו-Xperia של סוני, מצויידים כיום במצלמות שעושות עבודה סבירה לגמרי, בייחוד אם אתם עורכים את התמונה באמצעות הפילטרים המובנים ביישומי צילום. אבל מה עם אותם האנשים שרוצים לצלם, באמת לצלם, אך לא מוכנים לוותר על יכולות השיתוף הנוחות? לסמסונג יש פתרון עבורם, בדמות ה-Galaxy Camera. האם מדובר בפתרון טוב? הבא נראה.

      מרחיבים את משפחת הגלקסי

      ה-Galaxy Camera, עליה הכריזה סמסונג בספטמבר השנה, נועדה להרחיב את המותג גלקסי - זה שהפך לפופולרי מאוד בזכות הטלפונים הניידים והטאבלטים של החברה - לשוק חדש, שוק מצלמות הכיס. סמסונג נמצאת בשוק הזה כבר מספר שנים, עם תוצאות לא רעות בכלל, והחברה החליטה לשלב: להכניס את ה-DNA של הטלפונים, כמו גם את מערכת ההפעלה אנדרואיד, אל תוך מוצר שבבסיסו הינו מצלמה.


      חייבים להבין - זה אינו מוצר היברידי, לא שילוב בין טלפון או טאבלט לבין מצלמה - כי אם מוצר שעיקר פעילותו היא צילום. מדובר במצלמת 16 מגהפיקסל, עם עדשת 23 מילימטרים בעלת צמצם f/2.8-5.9 וחיישן קטן למדי של 1/2.3. והיא מצלמה יפה, יפה מאוד אפילו, שמזכירה את טלפון ה-S3 ואת ה-Note 2 במבט ראשון. היא גם בנויה כמוהם, מפלסטיק קל אך נעים למגע. וכאן, האמת, נמצאת הבעיה הראשונה של הגלקסי קאמרה - הגוף שלה אמנם גדול, אך כה קל עד שלא נוח להחזיק אותה כשהעדשה בחוץ, כי העדשה כבדה מדי. זה הכי מורגש כשאתם מנסים לצלם ביד אחת - קשה מאוד לייצב את המצלמה טוב מספיק כדי שהצילום יהיה חד בלי להיעזר ביד השניה.

      בצידה האחורי של המצלמה נמצא המסך - 4.8 אינץ' גודלו (כשל ה-S3), ורוב השליטה תתבצע דרך המסך. למעשה, על המצלמה עצמה יש ארבעה כפתורים בלבד: כיבוי-הדלקה, צילום, חוגת הזום וכפתור שמקפיץ את הפלאש המובנה. המסך עצמו הוא מסך מגע בהיר מאוד ואיכותי מאוד, אבל עצם זה שהוא תופס את כל החלק האחורי של המצלמה ואפשרויות השליטה מפוזרות עליו מקשה, שוב, על שימוש ביד אחת.

      מה אנדרואיד עושה במצלמה?

      כאשר מפעילם את המצלמה לראשונה, קל להתבלבל ולחשוב שמדובר בטלפון מסדרת גלקסי. המצלמה מצויידת במערכת ההפעלה אנדרואיד 4.1, אותה הגרסה שמגיעה עם ה-Note 2 ושתגיע בקרוב לגלקסי S3 (וכן, עם ממשק עברי מלא). וכמו ב-Note 2, אחד הדברים הראשונים שתתבקשו לעשות כשתפעילו את המצלמה, זה להיכנס לחשבון שלכם בשירות האחסון בענן דרופבוקס, או ליצור חשבון חדש. הסיבה לכך היא 48 גיגהבייטים של שטח אחסון שתקבלו, בחינם, לשנתיים בזכות ההרשמה הזו. כשמדובר במכשיר צילום, זה בונוס מבורך, בייחוד כשנזכרים שבסמסונג מאוד רוצים שתעלו את כל התמונות שלכם לרשת.

      למעשה, הרצון הזה כה חזק, עד שלמצלמה הזו אין כיום גרסה ללא חיבור סלולרי. אתם אמנם לא חייבים להשתמש בו, אך לכל גלקסי קאמרה יש מקום לכרטיס מיקרו-סים. ואם כבר במיקרו עסקינן, התמונות עצמן תשמרנה על הזכרון המובנה (4 גיגהבייטים) או על כרטיס מיקרו-SD - לא הסטנדרט בעולם מצלמות הכיס, שמשתמשות כיום בכרטיסי SD ברובן.

      לאחר שמסיימים עם ההגדרות, מבינים שמדובר, ובכן, במכשיר אנדרואיד. המצלמה היא רק אחת האפליקציות כאן - תוכלו להתקין על הגלקסי קאמרה כל אפליקציית אנדרואיד שתוכלו להתקין על הטלפון, ממשחקים ועד לאפליקציות מולטימדיה כדי להשתמש במסך לצפיה בסרטים. המטרה היא, כמובן, לאפשר שיתוף ברשתות החברתיות ישירות דרך המצלמה, אולי אפילו דרך הרשת הסלולרית אם תכניסו לתוכה כרטיס סים.


      אך אפילו עם עושר האפליקציות הקיימות בחנות של גוגל, אין סיבה לפסול את יישום הצילום המובנה של הגלקסי קאמרה. לא מדובר באפליקציית הצילום הרגילה של הטלפונים הסלולריים מבית החברה, כי אם באחת מתוחכמת הרבה יותר, שנותנת לכם הרבה יותר אפשריות שליטה על התמונה.

      יש כאן לא מעט מצבי צילום אוטומטיים - מצילום כשהמצלמה מזהה חיוך ועד לעריכה מובנית שאמורה להעלים בעיות קוסמטיות בפנים. יש כאן פקודות קוליות, יש כאן פילטרים מובנים כמו באינסטגרם. ויש להניח שרוב המשתמשים יהיו מרוצים מהמבחר הזה, במיוחד אם הם מהאנשים שלא רוצים להשתמש במצב אוטומטי לגמרי אך גם לא מתכוונים להגדיר את גודל הצמצם ואת אורך החשיפה.

      אבל אם הם ירצו בכך, יש כאן גם מצב ידני, שמציג לכם מספר חוגות בניסיון להידמות לעדשה אמיתית ומאפשר להזיז אותן עד שהגעתם לערך הנכון. זה נחמד כשמנסים לשחק עם הגדרות, או ללמוד מה כל אחת מהן עושה (השינוי מוצג מיידית על המסך, עוד לפני שצילמתם) אבל לא נוח בעליל כשאתם יודעים אילו הגדרות אתם צריכים ורוצים רק לקבוע אותן. הדבר פשוט לוקח הרבה יותר מדי זמן.

      טובה בהילוך איטי

      למעשה, החלק הכי מגניב במצלמה הוא מצב צילום בהילוך איטי. המצלמה מצלמת ב-120 פריימים לשניה, ואז פורסת את זה כה שהצופה מקבל 30 פריימים בשניה. המצלמה אמנם מעט מתקשה בעיבוד, מה שגרם למהנדסי סמסונג לקבוע כי ניתן יהיה לצלם ככה רק ברזולוציה של 768x512, אך מנגנוני הייצוב של העדשה מאפשרים ליצור סרטוני הילוך איטי חלקים ומגניבים.

      במצבי סטילס, העדשה מספקת איכות צילום גבוהה הרבה יותר מאשר בטלפון סלולרי סטנדרטי, אך לא גבוהה משמעותית ממצלמות כיס פשוטות יותר. סמסונג עצמה מציעה בערך את אותן יכולות הצילום ב-WB850F שלה, רק בלי כל האריזה של האנדרואיד וגלקסי.

      משלמים יותר, מקבלים יותר. אך לא מספיק

      הבעיה השניה בגודלה בגלקסי קאמרה היא הסוללה. מדובר בסוללת 1650 מיליאמפר-שעה, סוללה לא רעה כשמדובר במצלמת כיס, אך לא כזו שמאפשרת שימוש נרחב בה מעבר לפונקציות הצילום. אם תנסו לראות סרט על המצלמה, תגלו שתצטרכו להטעין אותה מיד אחרי. וגם אם תשתמשו בה בתוך מכונת משחקים, הסוללה תתרוקן בתוך כמה שעות.

      הבעיה הגדולה ביותר של ה-Galaxy Camera היא המחיר שלה. בתמורה ל-2,999 ש"ח, אתם מקבלים כאן מצלמת כיס שאיכות הצילום שלה זהה למצלמה שעולה חצי מזה (אותה ה-WB850F שהזכרנו קודם). אז נכון, בגלקסי קאמרה יש גם אנדרואיד, מסך מגע עצום, וחיבור לרשת סלולרית. אך האם אלה מצדיקים את המחיר הגבוה הרבה יותר? במרבית המקרים, התשובה היא לא. גם אם אתם רוצים להעלות תמונות מהמצלמה לרשת בצורה מיידית, יש פתרונות שאמנם פחות נוחים, אך הרבה יותר זולים - מיצירת נקודת גישה אלחוטית בטלפון אם במצלמת הכיס שלכם יש Wifi, ועד לשימוש בכרטיסי Eye-Fi שמשלבים בין כרטיס זכרון לבין קישוריות אלחוטית.