פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      MySpace החדשה: לא נושפת בעורפה של פייסבוק

      הרשת החברתית מייספייס שוב השיקה את עצמה מחדש. הסגנון והכיוון שלה מלמדים שהיא לא מנסה לדרוך על המשבצת של פייסבוק

      תמונת ענק של ג'סטין טימברלייק מקדמת את פניי באתר MySpace המחודש. ג'סטין טימברלייק? איך הוא קשור לחיים שלי? מאיפה אני זוכר אותו? מהסרט "הרשת החברתית", שמספר (בחופש ספרותי ואמנותי) את סיפורה של פייסבוק, הרשת החברתית שהצליחה איפה שמייספיס כשלה: בלהצליח. עכשיו היא מנסה שוב, בפעם המי יודע כמה.

      מייספייס, אחת הרשתות החברתיות המוקדמות (הוקמה שנה אחרי פרנדסטר ושנה לפני פייסבוק), נמכרה שנתיים אחרי הקמתה לניוז קורפ ב-580 מיליון דולר, והייתה לרשת החברתית הגדולה בעולם ולאתר הנצפה ביותר בארצות הברית (כן, מעל גוגל). בסוף 2006 נפתחה פייסבוק, שהוקמה במקור כרשת חברתית לסטודנטים בלבד, לכלל הגולשים. ב-19 באפריל 2008 עברה פייסבוק את מייספייס במספר הגולשים לפי מדד אלקסה, וב-2009 עברה אותה במספר המשתמשים בארצות הברית, כשמייספייס הולכת ומאבדת חברים.

      באוקטובר 2010 עברה מייספייס עיצוב מחדש, בנסיון למצב את עצמה כרשת חברתית לצעירים שסובבת סביב בידור – מוזיקה, סרטים, תוכניות טלוויזיה וסלבים. נשיא ומנכ"ל החברה אז, מייק ג'ונס, אמר שהרשת כבר לא מתחרה בפייסבוק, אלא משלימה אותה כשירות נישה. זה לא ממש הלך לה. ביוני 2011 נמכרה מייספייס לחברת ספסיפיק מדיה תמורת סכום שהוערך ב-35 מיליון דולר, ובספטמבר האחרון נתנה טיזר מהשדרוג המתקרב. כיום יש לה 25 מיליון משתמשים, לעומת יותר ממיליארד לפייסבוק.

      זומבים זה נורא פופולרי בשנים האחרונות. אולי בגלל זה מייספייס מסרבת למות.

      "לגלות, להתחבר ולשתף"

      צבעי מייספייס החדשים הם שחור, לבן, תכלת וגווני אפור. סולידי הרבה יותר מפייסבוק, ושינוי חד לעומת החופש העיצובי שמייספייס של פעם נתנה לחברים, שניצלו אותו להפוך את עמודי הפרופיל שלהם לקקופוניה צבעונית שמזכירה את האינטרנט של שנות התשעים. פעם יכולת לבוא למייספייס בשרוואל וחולצת בטיק, עכשיו כדאי שתלבש חליפה ועניבה. "חליפה ועניבה. הסינגל החדש של ג'סטין טימברלייק בהשתתפות ג'יי זי", הודיע לי עמוד הבית של מייספייס, לצד תמונה של טימברלייק בשחור-לבן בחליפה ועניבת פפיון, כשנכנסתי להירשם מחדש. נרשמתי ונכנסתי.

      "ברוך הבא, עידו קינן. מייספייס החדש עוזר לאנשים לגלות, להתחבר ולשתף", מברך אותי האתר ומציע לי לגלות אמנים ומוזיקה, לחפש אמנים, מוזיקה "או פחות או יותר כל דבר אחר. ברצינות, פשוט תתחיל להקליד". אז התחלתי להקליד. במקום שורת חיפוש, המסך כוסה באפור בהיר והאותיות שהקלדתי הופיעו בפונט שחור וגדול על שליש מסך, כשמתחתיהן נפתחו באופן דינמי תוצאות חיפוש לפי שירים, אמנים, אלבומים, אנשים ומיקסים (מלשון מיקסטייפ, כלומר אוסף שירים).

      בצד שמאל למעלה מופיע סרגל ניווט: סטרים (הפיד של עדכוני החברים שלי והאמנים שבחרתי לעקוב אחריהם), ספריה (מקום לאסוף בו שירים שאהבתי), אלבומים (לאלבומי מוזיקה), סרטונים (לקליפים) ומיקסים (למיקסטייפים, כלומר אוספי שירים), אנשים, ניהול, הגדרות ויציאה. סרגל נפרד מאפשר לי להזמין חברים או לפרסם פוסטים.

      מייספייס (צילום מסך)
      סרגל הניווט מופיע בצד שמאל

      יותר כמו תעודת זהות אינטרנטית

      הפרופיל האישי מורכב מסרגל שמאלי עם תמונת פרופיל, שם וסרגל שמציג את התכנים השונים שאותו פרופיל אצר ויצר (מוזיקה, מיקסים, חיבורים, אירועים וכו'), עמודה ימנית עם שורת תיאור (שמשמשת חלק מהאנשים להציג את עצמם ואחרים לשים משפט שנון, כמו בג'ימייל ובוואטסאפ), מספר הפרופילים הנעקבים והעוקבים שלו, ארץ מגורים ושיר פרופיל – כן, במייספייס המשתמשים לא מוגדרים רק על ידי תמונה אלא גם על ידי מוזיקה. בין הסרגל לעמודה אפשר לשים תמונת שער ענקית. כדי לראות את הסטרים (פיד) צריך לגלול ימינה. סטרים זה מורכב מסטטוסים שפרסמו משתמשי הרשת החברתית, לצד פעולות שביצעו – פעולות חברתיות כמו התחברות (לשיר, מוזיקאי או חבר) לצד פעולות בידוריות כמו האזנה לשיר, לצד פעילויות מנהלתיות כמו הוספת שיר למיקס או החלפת שיר פרופיל.

      ההבדלים בין עמודי הפרופיל של פייסבוק ומייספייס מספרים את כל הסיפור. בעוד בפייסבוק דף הפרופיל מציג תמונת שער, תמונת פרופיל, פרטים בסיסיים ואת הפיד על רוב הדף, במייספייס החדש הסרגל, העמודה ותמונות השער והפרופיל תופסות את כל העמוד, וכדי לראות את הסטרים צריך לדפדף ימינה. בכך, דף הפרופיל של מייספייס נראה פחות כמו דף של אדם פעיל ברשת חברתית ויותר כמו עמוד תעודת זהות אינטרנטי כדוגמת פרופיל של מוזיקאי באתר מוזיקה או גולש באתר הכרויות.

      חברים אפשר למצוא ב"discover" לפי מומלצי האתר או בחיפוש לפי מין, גיל (בטווח שמ-18 ועד 50+, אין פירוט מעל 50), ארץ וסוג פרופיל, כלומר התגיות המקצועיות שבהן בחר המשתמש (מוזיקאי, בדרן, מותג, עיתונאי וכו').

      Connect זה הלייק החדש

      חלקו הימני של האתר מוקדש לסטרים (הגירסה המייספייסית לפיד, זרם העדכונים) – שיציג לי מידע בהתאם למקום שאני נמצא בו באתר – פיד של החברים שלי, רשימת העוקבים והנעקבים של פרופיל מסוים, התכנים החדשים בנושא שחיפשתי וכדומה. בניגוד לפיד האנכי של פייסבוק וטוויטר, הסטרים של מייספייס הוא אופקי, מתחיל בצד שמאל וממשיך ימינה, ככיוון הקריאה באנגלית. הוא מורכב מקוביות לא אחידות בגודלן של תמונות וטקסט.

      מחיפוש ראשוני נראה שאי אפשר לתת לינק ישיר לסטטוס או לחפש בסטטוסים. כלומר, מטרת הסטרים היא להיות שידור שאפשר להצטרף אליו בלייב או לדפדף בו אחורה, אך לא לעשות בו שימוש ארכיוני. גם בפייסבוק לא השקיעו בחיפוש בסטטוסים, אבל אפשר למצוא לינק ישיר אליהם ולהפיצם כיחידת מידע בודדת.

      כשאני נתקל בשיר או מוזיקאי שמוצאים חן בעיניי, אני צריך ללחוץ על כפתור ההתחברות (Connect, הגירסה של מייספייס ללייק ולפרנד של פייסבוק), שנראה כמו שתי טבעות שמחוברות יחד, שהופכות לטבעת אחת אחרי הלחיצה. אני יכול לראות, כמו בטוויטר ובפייסבוק, מי התחבר אליו ואל מי הוא התחבר, ברשימה שמוצגת כאוסף קוביות עם תמונות פרופיל ושמות. משתמשים יכולים להחזיק בפרופיל מוגבל (restricted), שפתוח רק למי שהם אישרו.

      לחיצה על כפתור הגילוי (Discover) מציגה לי פיד של נושאים פופולריים (Trending), שהקלקה עליהם תציג לי כתבות על מוזיקאים ומוזיקה ואפשרות להאזין. אני יכול גם להיכנס לפרופיל של הכותב/ת ולעקוב אחריהם. אפשר לגלות גם אנשים, מוזיקה, מיקסים, סרטונים ותחנות רדיו לפי ז'אנרים מוזיקליים.

      בתחתית המסך סרגל עם לינקים לעמוד הבית, עמוד הפרופיל שלי, התראות והודעות, גילוי (מוזיקה) וחיפוש, ולצדו סרגל של נגן מוזיקה, שכרגע מציע לי את הסינגל של טימברלייק וג'יי זי. הסרגל לא יזוז משם משך כל הגלישה, ויאפשר לי להמשיך ולהאזין למוזיקה בעודי עובר בין עמודים באתר. כשארחף עם הסמן על הסרגל, ייפתח מעליו סרגל נוסף עם רשימת השירים שהתנגנו ועומדים להתנגן (קוביות של תמונות של האמנים ושמות השירים), וכלי ניהול עבורם - חזרה אחורה, צפיה ברשימה המלאה, הפיכה למיקס, מחיקה ועוד.

      מייספייס (צילום מסך)

      סיכום: אתר נישה שלא מאיים על פייסבוק

      במייספייס החדשה ממשיכים בגישה השמרנית של התמקדות בבידור קלאסי (מוזיקה וכו') כלב הפעילות החברתית של הגולשים, עם היררכיה שמציבה יוצרים בראשה וצרכני בידור בתחתיתה. פייסבוק הצליחה להפוך את עצם השימוש בה לפעילות החברתית, שבה גם יצרני ואוצרי סטטוסים מעניינים הם יוצרים נערצים.

      אם ישאלו אותי מה עשיתי היום במייספייס, אספר שהלכתי לשמוע מוזיקה ולגלות יוצרים חדשים. אם ישאלו אותי מה עשיתי בפייסבוק, התשובה הטאוטולוגית תהיה שהלכתי להיות בפייסבוק. זו הסיבה שגם מייספייס החדשה תמשיך להיות אתר נישה שלא מאיים על פייסבוק. זו תמשיך לבלוע את כל מה שקורה מחוצה לה, לעכל ולהציג למשתמשיה בגירסה קלה לצריכה ולאינטראקציה חברתית, כדי שהם אף פעם לא יצטרכו לצאת ממנה.


      עוד בנושא:

      - MySpace מנסה להמציא את עצמה מחדש
      - MySpace נפלה חלל