פורנו-נקמה: הקורבנות נלחמות בחזרה

"אם יתברר שהחקיקה הקיימת אינה מספקת, אני מתחייבת שמיד עם כינוסה של הכנסת הבאה אדאג לשנות אותה באופן שתתן הגנה לנשים ולפרטיותן", כתבה ציפי לבני, ראש "התנועה", כששמעה על נסיון ההתאבדות של י', קורבן של פורנו-נקמה (סרטון שלה בסיטואציה מינית עם בן זוגה לשעבר הופץ ברחבי אפליקציית המסרים WhatsApp). בארצות הברית מתארגנת בימים אלו תביעה ייצוגית מצד נשים שנפלו גם הן קורבן לפורנו-נקמה, נגד אתר הפורנו-נקמה Texxxan.com וספק האחסון שלו GoDaddy, כשהן עומדות מול חוק פדרלי המגן על פעילות אתרים כאלו.

להגשת התביעה הייצוגית על פגיעה בפרטיות ועוגמת נפש התאגדו יותר מ-20 נשים, שחלקן קשורות לארגון End Revenge Porn שהקימה קורבן פורנו נקמה בשם שרה (היא לא חושפת את שמה המלא). באתר הארגון, מוגדר פורנו נקמה כ"סוג של סייבר-אונס שכולל הפצת תמונות ו/או סרטונים מיניים מפורשים (אמיתיים או מעובדים) של אדם באינטרנט ללא רשותו. פורנו נקמה בדרך כלל מתפרסם על ידי מאהב לשעבר או חבר לשעבר שחש דחוי, במטרה לנקום אחרי שמערכת היחסים החמיצה". המוטיבציה לנקמה פוגשת את הטכנולוגיה בשתי תחנות - קלות התיעוד הדיגיטלי של בני זוג במצבים אינטימיים, עם או בלי ידיעתם, וקלות הפצת התמונות בתפוצה רחבה.

מעשית, מה שהתפרסם ברשת בלתי אפשרי להעלים - גם אם האתר שבו פורסמו התמונות יסיר אותן, גולשים שומרים עותקים וממשיכים להפיץ אותם שנים אחרי הפרסום המקורי, בתפוצה סמויה (אי-מיילים, וואטסאפ, פורומים סגורים) וגלויה (אתרי אינטרנט, רשתות שיתוף קבצים). אולם במקרה של טקסן.קום, אפילו תהליך ההסרה היה מפוקפק. "הייתי בחנות יום אחד, ומישהו היה כזה, 'היי את הבחורה מהאתר הזה'", סיפרה הולי טופס, בעלת תואר שני במשפט פלילי וסייעת למורה, שגילתה באתר תמונות אינטימיות שלה לצד שמה האמיתי, לינק לטוויטר שלה ותמונות נוספות שלה, בלבוש מלא, שמעולם לא שלחה לאיש. היא חושדת שהאקס שלה שלח את תמונות העירום, ושתמונות הלבוש כנראה נגנבו מהסמארטפון שלה. כשפנתה לאתר לבקש שיסירו את התמונות, היא התבקשה לספק פרטי כרטיס אשראי. זה נראה כמו נסיון סחיטה - שלמי לנו או שהתמונות נשארות.

טעות גדולה. "עברתי מלהיות מדוכאת ונבוכה לממש עצבנית", אמרה טופס בראיון לאתר בטאביט. בעקבות התשובה המרתיחה איתרה את עו"ד ג'ון ס. מורגן, ובסיוע שרה מ-End Revenge Porn איתרה קורבנות נוספים באזור מגוריה כדי לצרפן לתביעה. האיתור לא היה קשה: טקסן.קום עצמו מאפשר לגולשים לחפש תמונות של נשים לפי אזור המגורים שלהן. טופס חיפשה נשים באזור דרום-מזרח טקסס, ומצאה שם נשים רבות שהיא מכירה אישית.

הבעיה היא, כאמור, שהחוק האמריקאי מגן דווקא על האתרים שמפרסמים פורנו נקמה. חוק הצניעות בתקשורת (Communications Decency Act) הוא חוק פדרלי קובע שאתרים אינן אחראיים משפטית לתוכן שגולשים העלו אליהם, בהיבטים של דיבה ופגיעה בפרטיות. בלעדי החוק הזה, בעלי פייסבוק, למשל, היו צריכים לעבור על כל סטטוס, תמונה וסרטון שהגולשים מעלים לאתר ולוודא שהם לא מוציאים דיבתו של מישהו ולא פוגעים בפרטיותו של איש. זה היה מטיל על הרשת החברתית הוצאות כלכליות עצומות של סינון תכנים, מעכב את פרסומם וככל הנראה לא מאפשר לפייסבוק להתקיים. קל וחומר לגבי אתרים קטנים יותר, שתקציביהם לא מתקרבים לאלו של פייסבוק.

אבל עו"ד מורגן טוען ש-Texxxan.com ודומיו מפרסמים ביודעין תמונות ללא הסכמת המצולמים ואף מפרסמים את אתריהם ככאלו, כך שהחוק לא מגן עליהם. מאחר שהאתר מפרסם תמונות של נשים טקסניות, התביעה הוגשה על הפרה של החוק הטקסני ולא החוק הפדרלי. במהלך מעניין, מורגן תובע גם את לקוחות האתר, שמשלמים דמי מינוי חודשיים כדי לקבל גישה לפרטים אישיים של הנשים המצולמות - "הדרך היחידה להשמיד את התעשיה הזאת היא לרדוף את האנשים שמממנים אותה", הסביר ליוסטון כרוניקל. התובעות דורשות פיצויים ואת סגירת האתר.

התובעות לא הצליחו לאתר את זהותו של מפעיל האתר, שלא משיב גם לבקשות תגובה שהופנו אליו באי-מייל ובטלפון שסיפק בעת רישום כתובת האתר. אולם אחרי הגשת בקשת התביעה ב-18.1, האתר הושק מחדש כשהוא סגור לגולשים מזדמנים ופתוח רק לחברים, ומפעיל האתר פרסם הודעת הסרת אחריות עילגת שלפיה המשתמשים לא יכולים להניח ש"כל דבר שתשלחו או תפרסמו הולך להישאר פרטי. אי אפשר לשנות את דעתכם בסייברספייס - כל דבר שתשלחו או תפרסמו לעולם לא ייעלם באמת". כעת מופיעה שם הודעה ארוכה ועילגת, שכוללת הכחשה של טענתה של טופס שהיא נדרשה לספק פרטי אשראי כתנאי להסרת התמונות. עוד נטען כי בתחילת דרכו של האתר, גולשים בעלי הרשאות ניהול הונחו לסייע לאנשים שחוששים שתמונותיהם יועלו לאתר וולהטמיע מסנני תמונות ומילות מפתח שימנעו פרסום של תמונותיהם. "האפשרות הזאת הופסקה ברגע שאנשים מסויימים החלו לטעון טענות כוזבות נגד האתר", נכתב שם.

בעל האתר חוזר בהודעתו הארוכה שוב ושוב על הטענה שהאתר הוא רק תשתית, ושציבור הגולשים מילא את התשתית הזאת בתוכן. לדבריו, בסקר שערך בקרב הגולשים, 87% קראו להשיקו מחדש ורק 13% קראו להרוג את האתר, כך במילות הסקר. לאור העניין התקשורתי, הוא החליט לקיים את הסקר מחדש, שכרגע עומד על 24,890 מצביעים, 86% מהם בעד השקת האתר מחדש.

התביעה הוגשה גם נגד גודדי, ספק האחסון של טקסאן.קום, ומורגן מנמק זאת בראיון לבטאביט: "גודדי מרוויחים מזה. [...] הנושא מעורר סוגיות של אחריות תאגידית. למה שארגון כמו גודדי ירצה לתת את שמו לסוג כזה של אתר?". גודדי סירבו להגיב בטענה שהם לא מגיבים על נושאים שנמצאים בהליך משפטי, אולם אפשר לשער שחברה שמריצה קמפיינים סקסיסטיים עם דוגמניות עם ובלי בגדים תחתונים אינה מודאגת במיוחד מפגיעה בתדמיתה.

להבדיל, גם טופס לא מודאגת מפגיעה בתדמיתה, ולראיה החלטתה להיחשף ולהפוך לפנים הפומביות של התביעה. "אני חושבת ש-99% מהקורבנות קיבלו תשובה שלילית [מעורך דין] והתייאשו. מסתבר שאני נולדתי עם תכונה של עקשנות, שסוף סוף התבררה כשימושית, וסירבתי לקבל את העובדה שאין מה לעשות", אמרה לבטאביט. "אולי זה קרה לי כדי שאוכל לעזור למישהו. כמה מהנשים שהייתי איתן בקשר היו אובדניות, ואני מרגישה שאם הייתי מגיעה אליהן מוקדם יותר הן לא היו מנסות זאת. אני אחת מהיותר מבוגרות [טופס היא בת 32] - רובן צעירות יותר - אז חשתי שמישהו צריך להתחיל את זה. וידעתי שברגע שאעשה זאת, אפילו אלו שהיו מפוחדות יצאו לאור בסופו של דבר".