פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      כנס איגוד האינטרנט הישראלי: החרדים נשארים מחוץ לרשת

      בכנס השנתי של איגוד האינטרנט הישראלי ניסו להבין למי שייך האינטרנט, מי משתמש בו ואיך, וגם - מי לא משתמש בו

      כנס איגוד האינטרנט השנתי שהתקיים היום (ב') במתחם אווניו שבקריית שדה התעופה נערך בסימן 20 שנה לאינטרנט המסחרי בישראל. מי ששימש כיו"ר הכנס הנוכחי הוא אישיות המזוהה יותר דווקא עם העבר הפוליטי שלה: יו"ר הכנסת לשעבר אברהם בורג, שסייע בארגון ובייעוץ. דמות פוליטית אחרת ששמה נקשר בכנס היא זו של השר היוצא מיכאל איתן, הממונה על שיפור השירות לאזרח. השר איתן קיבל בכנס אות הוקרה על מפעל חיים עבור פועלו בתחום. "הוא ארלי אדופטר – תמיד ראשון לפני כולם", העיד בורג על איתן, שאת יחסיו הפוליטיים איתו הגדיר כ"חברים-יריבים" או "חברים-חברים".

      "מה הביא אותי לכנס? זה כמו שתשאל בן אדם למה אתה נושם, או שתשאל בן אדם מקרב מיליארד אוהדי מסי בעולם למה אתה אוהב כדורגל. אינטרנט זה החיים", אמר אברהם בורג בשיחה עם וואלה! Tech. "כשיש אירוע מהסוג הזה, זה ודאי כמו לבקר את החיים. אני חיית אינטרנט ותיקה – המחשב הנייד הראשון שלי היה ב-1984, על בטריות: רדיו שייק 100. לדעתי, יש לי עדיין חשבון במוזאיק. אני בעסק כל כך הרבה זמן, שזה באמת אחד הדברים הכי טבעיים לי".

      האוכלוסיה החרדית עדיין מאחור ברשת

      "בישראל ניתן לראות כי האוכלוסיה המוסלמית סגרה את הפער מבחינת השימוש באינטרנט והגיעה ל-95% כמו האוכלוסיה הכללית", אמר ניצן הכהן, סגן מנהל אגף הסקרים בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בפאנל "האבולוציה של האינטרנט". זאת בעוד שלדבריו, "בתוך החברה היהודית - האוכלוסייה החרדית עדיין נמצאת מאחור. ב-2002 קצת יותר מ-20% השתמשו ברשת. הנתון שילש את עצמו והיום כ-60% עושים שימוש באינטרנט, אך זו עדיין האוכלוסייה שמשתמשת בו הכי פחות ומורידה את אחוזי השימוש של כלל האוכלוסייה.

      משתתף אחר בפאנל, ד"ר טל פבל, מנכ"ל חברת Middleeasternet, סקר את הנעשה במזרח התיכון, שבו שיעור החדירה של האינטרנט עומד על 77%. על פי נתונים של ארגון של "עיתונאים ללא גבולות" הממפה את המדינות המהוות "אויבות האינטרנט" או "ראויות להשגחה" – קיימת נציגות משמעותית למדינות האיזור, "שמפליאות ליצור חקיקה להגבלת המשתמשים". פבל סיפר כי האחרונות להצטרף לעולם האינטרנט היו ערב הסעודית וסוריה – משום שאלה וידאו כי יש ביכולתן הטכנולוגיות להגביל ולצנזר את שימוש האזרחים ברשת. באיראן עומד שיעור החדירה על 53.3%, בעוד באיחוד האמירויות הוא עומד על 77%. ב-2015, אגב, צפויה השפה הערבית להפוך לשפה הרביעית בפופולריות שלה ברשת.

      לדברי דובר חיים טייכהולץ מ"אלקטל לוסנט", שדיבר בפאנל "למי שייך האינטרנט", "מדינות שאין בהן רשתות הופכות ליותר מפגרות. אנשים פחות משכילים רק כי במדינה אין תשתית רשת, סיבים אופטיים ורשתות אלחוטיות מתקדמות. הביקוש לרשת גדל במכפלות בלתי אפשריות, וב-7 שעות, הילד הממוצע צורך תוכן של 11 שעות - משום שהוא צורך כמה דברים במקביל".

      רוב הישראלים מורידים קבצים

      לפי ניצן הכהן, רוב הישראלים מורידים קבצים מהאינטרנט – מעל 60% מהגולשים בישראל. הוא ציין כי רבים מקרב האנשים שאינם מועסקים דיווחו על שימוש במשחקי רשת. הקנייה באינטרנט היא עולם של גברים. "נשים לא מקבלות את מה שהן מקבלות בקנייה בחוץ. יש עלייה בקניית נשים ברשת, אבל הפער עדיין חזק לטובת גברים, מה שאני חושב שבעולם האמיתי הוא בדיוק הפוך". עוד ציין הכהן כי בכל הקשור לעמדות בנוגע לחסימת אתרי אינטרנט, האוכלוסיות בעלות הזיקה הרבה יותר לדת הן באופן טבעי אלה שיותר מסכימות לכך: מוסלמים ודרוזים, בעוד יהודים הכי פחות חושבים כך.

      עם זאת, 61% מהמשתמשים במזה"ת בודקים לדבריו את המוצר בצורה מקוונת לפני הרכישה. גולשי המזרח התיכון רוכשים, בסדר יורד, משחקים מקוונים, תוכנות מחשב, מוצרי אלקטרוניקה, ביגוד, מוזיקה וסרטים. 58% מגולשי האיזור ישלמו עד 100 דולר ברשת, 36% ישלמו בין 100 לאלף דולר לרכישה, ואחוזים ניכרים ישלמו על אפליקציות, "לפעמים דולרים רבים ועשרות דולרים". האינטרנט משמש זירת רכישה גם בתחום הדתי: כך, למשל, נפוצו אתרים למכירת גאדג'טים איסלמיים, כגון מצפנים לכיוון האתרים הקדושים, או אתרים לרכישת ביגוד איסלמי מסורתי.

      "בלי האינטרנט הטלוויזיה די טיפשה"

      בפאנל "למי שייך האינטרנט?", אמר אביב הוד מסמסונג ישראל כי "תשובה מקובלת בחנויות ל'מה זו טלוויזיה חכמה' תהיה 'טלוויזיה שיש בה אינטרנט'. זה ממש לא נכון – טלוויזיה חכמה היא כזו שניתן לפתח עבורה ולהריץ בה אפליקציות ולהזרים אליה תכנים מהמחשב, או להשתלט עליה באמצעותו. עם זאת, בלי האינטרנט הטלוויזיה די טיפשה". הוד ציין כי התלות באינטרנט מקשה על השימוש בטלוויזיה חכמה מכיוון שרוחב הפס הממוצע לבית לא מספיק – "במיוחד כשהמשפחה במקלט והילד בדיוק מוריד טורנט".

      לדברי גיל רוזן, סמנכ"ל ניו מדיה בדויטשה טלקום, "2013 של הטלוויזיה תהיה 2007 של הסלולר. כבר ב-2007 היו לנו טלפונים חכמים וגלשנו באינטרנט הסלולרי בגרסת ה-WAP, אבל בהחלט לא כחווית גלישה אינטנסיבית. ואז הגיע האייפון ושינה הכל. הייתה קפיצה אדירה ב-Data כי המשתמשים באמת יכלו לגלוש באינטרנט. והיום רוב הטלוויזיות שנמכרות באירופה הן חכמות ומחוברות לאינטרנט".

      בפאנל "חוויית המשתמש בעולם וירטואלי" ניסו המשתתפים לענות על השאלה מה רוצה הטכנולוגיה. לדברי ד"ר אורן צוקרמן מהמרכז הבינתחומי בהרצליה, "אם מסתכלים על הטכנולוגיות שמיוצרת היום, השאלה היא מה אנחנו רוצים לראות – טכנולוגיות שעוזרות לנו להיות אנושיים יותר, שעוזרת לנו לעשות דברים, או שמחליפה אותנו? חלק מהטרנד של הטכנולוגיות מהמאה ה-21 הוא לעזור לעשות את מה שקשה לנו לעשות יותר טוב, בעיקר ללמוד איך לשתף פעולה, טכנולוגיות שיהיו מחוברות לגוף שלנו ולהשתמש בהן בצורה יותר אינטימית". צוקרמן טען כי בעוד עשר שנים, כל משתמש יחזיק בהרבה יותר מכשירים ובהמשך תיעשה הטכנולוגיה למוטמעת הרבה יותר בסביבה.

      פרוטקשן – גם ברשת

      בהרצאה שעסקה בעבריינות רשת ופשיעה עתידנית, אמר רפ"ק מאיר חיון ממשטרת ישראל כי "בעבר חילקנו את תחום התקשורת לשניים – טלקום וטלפונים בצד אחד, ובצד השני האינטרנט. ואז קרו דברים שאולי טרפו לנו את הקלפים ושינו את צורת החשיבה – אין יותר טלפון ואינטרנט, יש משהו שקוראים לו סייבר והכל מעורבב ביחד. זה לא רק שינוי במושגים, אלא שינוי בתפישת ההפעלה של משטרת ישראל. בלחיצת כפתור מגיעים לרמת אנונימיות שפעם הייתה שמורה לגופי ביון. יש הרבה מאוד אמצעי תקשורת לאזרחים – סמארטפון, מחשב וכו'. לכל אחד מאיתנו יש לפחות שני מחשבים, אחד בבית אחד בעבודה, אולי גם טאבלט. כל אחד כזה זה אמצעי תקשורת. זה כבר לא הטלפון בזק ששם התקשורת של אותו אדם נמצאת. בתוך המחשב יש לו מגוון רחב של ישויות. האינטרנט פתח צוהר חדש בפני עבריינים: אם היום עבריינים רוצים לדבר אחד עם השני וללמוד שיטות פעולה, איך להתגונן בפני חקירה, או להשמיד ראיות – הם יושבים ולומדים וקוראים מה עמיתיהם עושים במקומות אחרים".

      רפ"ק חיון סיפק דוגמה לגרסה האינטרנטית של ה'פרוטקשן': "בעבר אנשים היו נכנסים לחנות ואומרים: 'הבנו שיש הרבה פריצות לעסק, אנחנו מעוניינים לאבטח אותו - ולמחרת שורפים לו את המועדון. אז הם היו חוזרים ואומרים: 'אנחנו נשמור לך על העסק'. זה קורה גם באינטרנט: 'אנחנו נפתח טכנולוגיה שתשבית לכם את האתר, ואז נגיע כחברה לאבטחת אתרי אינטרנט בכובע שאינו מקושר לאותה תקיפה ובאופן הזה נוכל לגרוף הרבה כסף על חברת אבטחה פיקטיבית'. לא מדובר בתופעה של ממש, אבל זו דוגמה למשהו שהועתק מהעולם הפיזי לסייבר כמעט בלי שינויים ולפעמים ממש על ידי אותן הדמויות".