פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      טאבלט ארכוס 8o xs: בטאבלטים, זול זה יקר

      כמו רוב הטאבלטים הזולים, מכשיר ה-8 אינץ' של ארכוס מתקשה להסתיר שהוא מוצר בינוני עם מסך בעייתי

      "רציתי לשאול אותך בתור סמכות לגאדג'טים - עם אלו טאבלטים יצא לך להתנסות ועל איזה מהם אתה ממליץ?", שאלה אותי השבוע ידידה וביקשה את עצתי לפני קניה. "יכולים להביא לי מכשיר מארצות הברית. מה עם הקינדל פייר - הוא לא מעפן? והנקסוס 7? מישהו המליץ לי עליו בעבודה", המשיכה.

      התשובה שנתתי לה מבוססת, בין השאר, על הזמן שהעברתי לאחרונה בחברת הטאבלט של חברת Archos, דגם 8o xs. הוא אפילו לא טאבלט 7 אינץ', אלא 8 אינץ'. אבל כמו אלו - גם הוא הרגיש לי קטן מדי. "טאבלט זה עניין מאוד סובייקטיבי", הסברתי לה. "גודל מסך זה עניין של טעם אישי מאוד. אני לא מסתפק בפחות מתצוגת 9.7 אינץ', אבל יש את אלו שבהחלט מסתפקים גם בתצוגת 7 אינץ'. לכן קשה לייעץ לבן אדם איזה טאבלט לקנות, כאשר אתה חושב מתוך הראש שלך ולא מתוך הראש שלו. לי, אפילו מסך האייפד (הרגיל, לא דגם המיני) מעט קטן מדי, והייתי שמח אם היה מתווסף אליו איזה חצי אינץ'. אז טאבלטים של 7 אינץ'? גודל המסך שלהם קטן לי מדי ולא נוח לקריאה ולצפיה. ובעיה חמורה לא פחות היא שרוב הטאבלטים בגודל הזה - במיוחד אלו הזמינים בשוק הישראלי - מיוצרים על ידי חברות לא ידועות במיוחד. לעתים אלו ממש מוצרי מדבקה. וכך או כך - לרוב הם נחותים מבחינת חומרה".

      המסך הוא הדיל ברייקר

      "הנה", המשכתי, "קחי לדוגמה את הארכוס הזה. על פניו - הוא אמור להיות כמעט טאבלט בליגה של הגדולים. לא 7 אינץ', אלא 8. רזולוציה גבוהה, מעבד כפול ליבה של 1.6 ג'יגה-הרץ. חוץ מזה, יש לו גם ג'יגה של זיכרון ו-8 ג'יגה של זיכרון פנימי, פלוס חריץ הרחבה וכניסות USB". איפושהו בשלב הג'יגות, העיניים של ידידתי התחילו להזדגג. "לא מבינה בזה. זה לא אומר לי כלום. מה אתה יכול להגיד לי שרלוונטי להחלטת קניה?", שאלה.

      "או", עניתי לה. יש לי דבר כזה. דוגמה בולטת ומובהקת במיוחד לטאבלטים זולים, שלפחות בעיני (וההגיון שלי אומר שכך גם בעיניים של צרכן ממוצע) היא ה'דיל ברייקר': המסך. טאבלטים זולים כוללים לרוב מסך עם תצוגה שאינה טובה מספיק. במקרים קיצוניים - התמונה לא ברורה ומגורענת, כזאת שפשוט לא מאפשרת קריאה נוחה. המקרה של ארכוס הוא פחות קיצוני. כאמור, הרזולוציה שלו גבוהה, והתצוגה ברורה בהתאם. אבל זה עדיין לא אומר שהמסך שלו טוב. "למה, מה עוד נשאר שם?", היא שאלה. "בתור התחלה - איכות המגע. מסכי מגע טובים באמת הם לא דבר טריוויאלי. אפילו חברות טובות וידועות יותר מארכוס נכשלות לעתים בייצור מסך מגע טוב לטאבלטים ולסמארטפונים שלהם. במקרה של ארכוס, המסך לא רגיש מספיק למגע, כמו שקורה בהרבה טאבלטים מהז'אנר. לא תאמיני איזה מאבקים עשיתי לפעמים עם כפתור ה'לייק' באפליקציית פייסבוק, שפשוט סירב להתרשם מהלחיצה שלי. בעיה נוספת שלו היא השתקפות כבדה. מעבר לעובדה שזווית המסך משנה את התצוגה שלו לעיניים (הופכת את התמונות לכהות יותר, למשל) - לפעמים נדמה לך שבמקום להסתכל במסך טאבלט - אתה מסתכל במראה. הזווית בה אתה מחזיק את הטאבלט קריטית, ועושה את ההבדל בין לראות תצוגה ברורה, ללראות תצוגה פחות ברורה, לפשוט לראות את עצמך ולבדוק אם אתה אולי צריך לסדר את השיער. נו, מה לעשות, מותגים בינוניים עושים עבודה בינונית. בזמן בו השתמשתי בארכוס - גיליתי שאני צריך כל הזמן לכוון את המסך לזווית שהכי נכונה לו. האלו, אני עובד בשבילך או אתה בשבילי?".

      דיפולט (יח"צ , פסטיבל הקולנוע ירושלים)
      אני עובד בשבילך או אתה בשבילי?

      טאבלט זול שנזרק עולה יותר מטאבלט יקר שנשמר

      "אבל אייפד, למשל, הוא מאוד יקר", היא אמרה לי. "אפילו דגם המיני עולה בארצות הברית 329 דולר. "לא בכל דבר האימרה 'זול זה יקר' היא באמת נכונה, אבל בטאבלטים היא בדיוק כזאת", עניתי. "טאבלט הוא מכשיר שבהינתן וקנית דגם באמת טוב - הופך להיות לעתים היד השניה שלך. באמת שקשה להיפרד ממנו, ואתה מתקשה להבין איך הסתדרת בלעדיו לפני כן. הוא הפתרון האידיאלי ל'אינטרנט על הספה'/'אינטרנט על המיטה', כלי מצוין לשימוש באפליקציות מדיה חברתית וגם קורא ספרים אלקטרוני יעיל (שוב, בהינתן ויש לך מכשיר עם מסך ברמה גבוהה). אבל אם את רוצה להוציא מעט כסף, ולקנות את אחד הטאבלטים הללו שעולים בין 500 ל-1000 שקל (וגם אלו שעולים קצת יותר) - קיים סיכוי גבוה שתגלי שנפלת על מוצר שפשוט לא כיף לך איתו. לפעמים הוא אטי ונתקע, פעמים רבות המסך לא טוב, הסוללה נגמרת במהירות וגם הכובד שלו יכול להעיק. הנה, הארכוס הזה, למרות שהוא בסך הכל 8 אינץ' - שוקל יותר מ-560 גרם, בהחלט כבד מדי ולא נוח מספיק. וזה עוד לפני שהזכרנו את המקלדת שלו".

      דיפולט (יח"צ , פסטיבל הקולנוע ירושלים)
      מקלדת לטאבלט? קטע

      מקלדת?", שאלה ידידתי בהפתעה. "מה פתאום מקלדת לטאבלט?".
      "זה דווקא קטע מעניין עם הארכוס", הסברתי. "קצת כמו פתרונות המחשוב שנוצרים לאחרונה למערכת ההפעלה 'חלונות 8' - המשלבים מסך טאבלט עם מקלדת פיזית, גם הארכוס רוצה לאפשר למשתמשיו להקליד לא רק בעזרת המקלדת הווירטואלית, אלא גם בעזרת כזאת מוחשית. לצורך כך ניתן לקנות לו בנפרד מקלדת מותאמת, עליה הוא יכול להתיישב כמסך ולקלוט ממנה את ההקשות. "ואיך זה עובד?", שאלה. "לא נעים להודות", אמרתי לה, "אבל גם זה ממש לא משהו". אחרי שאתה מבין בדיוק איך למקם את הטאבלט על המקלדת (שהיא גם תושבת) ולהשעין אותו עליה נכון - אתה מתפנה לעבודה ומגלה שמבחינת נוחות - היא יותר מזכירה מקלדת וירטואלית מאשר מקלדת אמיתית. היא קטנה מאוד - ולכן גם המקשים שלה קטנים, קטנים מדי להקלדה נוחה (וזה לא שיש לי אצבעות שמנות). היא גם לא מספיק קפיצית. התוצאה היא שאין אפשרות להקליד הרבה ובמהירות מבלי שאין ספור שגיאות הקלדה ייכנסו לטקסט. כך שבואי נאמר שאת הכתבה הבאה שלי לא אכתוב בעזרתה. חוץ מזה, קצת מעצבן שמלבד לשלם 1000 שקל על טאבלט שבפירוש אינו מוצר high end, צריך להוסיף עוד 199 ש"ח עבורה. היא לא שווה את ההבדל הזה".

      "אבל בואי נודה: גם איתה וגם בלעדיה לא הייתי מוציא אלפיה מהכיס בשביל הטאבלט הבינוני הזה. אם הייתי עושה את זה - אני מנחש שאחרי יום-יומיים הייתי מבין שנפלתי, בהמשך הזמן הייתי מנסה להתרגל לתפקוד הבינוני הזה - עם דגש על המסך הבעייתי - ומתישהו הייתי פשוט מרים ידיים ושם את המכשיר בצד. אז עכשיו תגידי לי את: מה יותר יקר? מכשיר שעולה 2,000 שקל ומשרת אותך נאמנה, או מכשיר שעולה 1,000 שקל ונזרק וננטש בצד לאחר זמן קצר?".

      הידידה הנהנה בהבנה. "טוב, אני הולכת עכשיו לאינטרנט, לחפש מידע על טאבלטים באתרי השוואת מחירים. אני אגדיר את הפילטרים כך שיציגו לי מכשירים מעל לאלף שקל, עם דירוג של לפחות ארבעה כוכבים. 'זול זה יקר', אתה אומר, הא?".