רבים מכם ודאי התאכזבו מעט מחשיפת מכשיר הדגל הרביעי בסדרת ה-Galaxy של סמסונג. אמנם מדובר במכשיר חזק ומלא הפתעות טכנולוגיות חדשות, אך מאז חשפה החברה בינואר את קו המסכים הגמישים שלה, Youm, ציפו רבים כי המכשיר החדש לא רק ישתמש באחד מהם אלא גם יוכל ממש להתקפל לשניים או להיגלל לתוך עצמו.
על מנת להסביר איך קרה שטכנולוגיה שמוצגת בתערוכות כבר מספר שנים אינה מצליחה לפרוץ אל עולם המוצרים הצרכניים ואל חיי המשתמשים, יש להבדיל קודם כל בין רכיבים גמישים למכשירים גמישים: כידוע, סמארטפונים כוללים רכיבים רבים ושונים המאוגדים יחד במארז הדוק וצפוף. מספיק שאחד הרכיבים אינו ניתן עדיין לייצור כגמיש, על מנת למנוע מיצרניות המכשירים את היכולת להוציא מכשיר שכזה לשוק. לעומת זאת, ניתן להשתמש ברכיבים גמישים מסוימים במכשירים שאינם גמישים. במקרה כזה הגמישות של החלק הרלוונטי תישאר בשלב הייצור, ולאחריו הוא יהפוך מבחינת חווית המשתמש לקבוע.
ככה זה נראה בתערוכת CES
כאמור, בתערוכת CES שנערכה בלאס-וגאס בינואר האחרון, הציגה סמסונג סדרה של מסכים גמישים תחת המותג Youm. על הבמה הציגו בכירי החברה מסך פעיל שהריץ סרטון פרסומת תוך שהם אוחזים בו ומשנים את צורתו ללא רחם. אך כאשר ביקשו להציג יישום למסך כזה נעלמה לפתע הגמישות, ובמקומה הוצג מכשיר סמארטפון הדומה לאלה שאנו מכירים, כאשר צד אחד של המסך מתעגל אל תוך דופנו הימנית ויוצר שורת התראות המציגה הודעות SMS ועוד ללא צורך בהסרת כיסוי החלק הקדמי, דמוי כריכת הספר, של המכשיר.
מסך פעיל הריץ סרטון פרסומת תוך שאוחזים בו ומשנים את צורתו ללא רחם
הסיבה הראשונה לכך היא הזכוכית: מסכים הם רכיב רגיש מאוד, ומחשבה רבה מושקעת בשנים האחרונות בפיתוח שכבות מגן שיבודדו בין רכיבי התצוגה והאלקטרוניקה לבין האיומים הרבים עליהם, הכוללים שריטות וסדקים, חורים, חמצון, נוזלים ועוד. אמנם, לאחרונה הציגה חברת Corning, יצרנית הזכוכית המחוסמת הפופולארית Gorilla Glass, זכוכית גמישה למסכים בשם Willow Glass, אך היא מיועדת להיות השכבה התחתונה שעל גביה מולבשים רכיבי המסך, ולא השכבה העליונה המגנה עליו. זאת מאחר ולמרות יכולתה לשנות צורה היא כן רגישה לשריטות. פרט קטן נוסף אודותיה שחשוב לדעת הוא שהייצור ההמוני שלה צפוי להתחיל לא לפני 2016.
שימוש בפלסטיק במקום זכוכית גם הוא לא פותר את הבעיה, שכן גם פלסטיק רגיש לשריטות, מה גם שהוא פוגע ביכולות המגע של המסך. בנוסף, גם פלסטיק גמיש אינו בשל עדיין לעולם האמיתי, וקיים בעיקר במוצרים ניסיוניים המוחזקים בתנאי מעבדה.
גם רכיבי הבסיס של הטלפון המעגלים האלקטרוניים המוסתרים בין המסך לכיסוי האחורי מהווים מכשול בדרך למכשירים משני-צורה. מעגלי חשמל בנויים בד"כ משכבת מתכת דקיקה המודפסת על גבי מצע פלסטיק, שכאמור עוד רחוק מלאפשר גמישות. גם שכבת החומר המוליך רגישה מאוד, ושינוי צורתה יסתיים כמעט בהכרח בניתוק המעגלים החשמליים.
הסוללות לא משתנות
הרכיב החשוב ביותר מלבד המסך הוא הסוללה. זוהי סוגיה כאובה במיוחד, שכן מזה שנים רבות עומדת טכנולוגיית ייצור הסוללות במקומה, בעקבות ויכוחים פנימיים בתעשייה בשאלה איזו טכנולוגיה ראויה להחליף את הליתיום-יון הנפוץ, בטרם ישקיעו חברות הון עתק בסוללות מסוגים חדשים.
המצב שנוצר הוא שב-30 השנים האחרונות שופרה טכנולוגיית הסוללות אך בקושי, ומחייבת ייצור סוללות קשיחות מאוד, על מנת לאפשר לתהליכים הכימיים של שימור ושחרור האנרגיה להתרחש עם מינימום של שחיקה או סיכון לפיצוץ מהתחממות. ניתן לייצר סוללות דקות יותר, וכיום כבר קיימים מספר מיזמים העושים שימוש בסוללות כה דקות עד שניתן לעוות אותן מעט על מנת להתאימן ללבישה על פרק כף היד, ביניהם צמיד הכושר Nike FuelBand ושעון דקיק מבוסס E-Ink. אך בכל המקרים, לאחר הרכבת הסוללה המעוגלת עליה להיות מקובעת לצורתה, מה גם שהיא מאפשרת אגירת אנרגיה מעטה בלבד וטעינתה לוקחת זמן רב יותר מטעינת סוללה מסורתית בקיבולת דומה. לחילופין, קיים רעיון לפיו ניתן לשלב במכשיר מתקפל שורה של סוללות מוצקות, שביניהן מפרקים המאפשרים גמישות מסוימת, אך גם כאן טכנולוגיית הסוללות הופכת את הרעיון לבלתי ישים, שכן 5 סוללות קטנות בנפח סמ"ק כל אחת, לדוגמא, אינן מסוגלות לספק אנרגיה דומה לזו של סוללה אחת בנפח של 5 סמ"ק.
גם מסגרת הטלפון, המאחסנת ומגינה על הרכיבים הפנימיים, דורשת מחשבה. כיום עשויים מארזי המכשירים מפלסטיק (סמסונג), פוליקרבונט (פלסטיק קשיח אצל נוקיה ו-HTC) או מתכת וזכוכית (אפל) חומרים שאף אחד מהם אינו מאפשר שינוי צורה. בראיון ל-CNET אמר לאחרונה רוברט קרטיס, מנהל פיתוי המוצרים בחברת Frog Design, כי לצורך הרכבת מכשירים גמישים יש למצוא חומר שמצד אחד ניתן לעיוות באופן החופשי ביותר, ומצד שני מסוגל לחזור לאחר העיוות לצורה המקורית שיועדה לו. ניתן לנסות להשיג אפקט כזה עם סיליקון או חומרים דומים, אך כרגע הטכנולוגיה אינה בשלה מספיק.
אז מתי זה יקרה?
לאור כל האמור לעיל, נראה ששאלת ייתכנותם של טלפונים גמישים תלויה בכמה גורמים:
הראשון הוא ההגדרה האם ריבוע פלסטיק מוצק שמתוכו נשלף מסך גמיש מתגלגל ניתן להגדרה כגמיש? והאם מכשיר דוגמת אבטיפוס ה-Nokia Kinetic שהוצג ב-2011, שקצותיו מתעוותים קלות, נחשב גמיש?
השני הוא טכנולוגי כמה מהרכיבים הדרושים לייצור מכשיר המשנה את צורתו ניתן לייצר בטכנולוגיה הזמינה כיום?
השלישי הוא צרכני האם צרכנים מוכנים לשלם תוספת מחיר משמעותית עבור מכשירים גמישים, על מנת לכסות את ההוצאות הכבדות שמשית פיתוחם על החברות, שעד כה יכלו להסתפק בשדרוגים מינוריים של טכנולוגיות קיימות במקום בהמצאת חדשות?
הרביעי הוא השימושיות עד כמה נוח בכלל להשתמש במכשיר בעל מסך נגלל, המאלץ את המשתמש להוסיף פעולה מסובכת כמו פרישתו לתהליך המענה לשיחה או קריאת המייל? והאם מסך מתעוות מעניק למשתמש יתרון ממשקי כלשהוא, או שממשק המגע המסורתי שלו הופך אותו לגימיק ותו לא?
עד שיעלו תשובות כל השאלות הללו, נראה שהדבר הקרוב ביותר למכשירים גמישים שיהיה זמין עבורנו הוא מכשירים עם מסכים בצורות לא שגרתיות או מכשירים בעלי מספר מסכים הניתנים לשימוש כיחידה אחת. בינתיים, נמשיך להחזיק בכיסינו ובתיקינו סמארטפונים וטאבלטים שטוחים ומוצקים.