פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      MX2 של מייזו: אנדרואיד למי שרוצה אייפון

      המותג הסיני שהגיע לישראל מציע סמארטפון ראוי, שמנסה ללכת בדרכו של האייפון. השאלה אם הוא שווה את המחיר

      בעידן בו שוק הטלפונים בישראל נשלט בעיקר על ידי מספר קטן של חברות, המוכרות היטב לצרכן - יבוא של טלפון לא מוכר בעליל הוא משימה לא קלה בכלל. הדבר נכון על אחת כמה וכמה כשמדובר במותג סיני, אחד שמתגאה בהיותו כזה ולא מנסה להסתיר את המורשת.

      אך בכל זאת, ברשת חנויות באג החליטו לנסות. המכשיר המדובר הוא Mx2 של חברת Meizu - אחת מחברות הסלולר הסיניות הגדולות ביותר. מייזו, שלפני מספר שנים הואשמה בניסיון לחקות את אפל ואף נאלצה להפסיק ייצור של מכשיר בעקבות זה, מנסה מאז להוכיח שהיא לא סתם חקיינית. מכשיריה כיום מתהדרים במפרט טכני מרשים, אך האם זה מספיק?

      חיקוי האייפון האנדרואידי המלא ביותר בשוק

      ב-Meizu אמנם לא אומרים זאת ישירות כיום, אבל ה-MX2, כמו קודמיו, הוא טלפון שפונה בעיקר לקהל שאוהב אייפון. הדמיון הפיזי אולי אינו שם במבט ראשון, פן תתבע אפל, אך הפרדיגמות התפעוליות הופכות את הטלפון לחיקוי האייפון האנדרואידי המלא ביותר שראינו בשוק עד כה.

      זה מתחיל במפרט הטכני. ל-Meizu אין גישה אל הרכיבים של אפל, אבל הם מודעים לכך שמכשיר פרימיום אמור פשוט לעבוד. הוא אמור להיות מצויד במפרט הטוב ביותר שקיים בשוק, כך שלצרכן לא באמת יהיה אכפת איזה מעבד יש מתחת למכסה, וכמה זכרון. וכך, מצוייד הטלפון הזה במעבד ארבע ליבות מבית סמסונג, שמהירותו 1.6 גיגההרץ. זהו בדיוק אותו המעבד שנמצא ב-Note 2 המעולה של סמסונג. ועוד כמו שם, גם כאן יש שני גיגהבייטים של זכרון.

      המסך - 4.4 אינץ' גודלו (אי שם בין ה-4 אינץ' של האייפון 5 לבין כ-5 אינץ' של מתחרי אנדרואיד בולטים), גם הוא אחד הטובים שראינו. בחברה לא בדיוק מספרים באיזה מסך מדובר, אך מדווחים על רזולוציה של 1280x800. הוא בהחלט בר השוואה למסך של האייפון, כמו גם לזה של ה-Note 2 והגלקסי S3.

      גם מבחינת איכות השיחה הטלפון לא מאכזב. הבעיה היחידה שהייתה לנו עם יחידת הבדיקה נוגעת לשימוש ברשת הנתונים - לעיתים רחוקות העברת הנתונים הפכה איטית למספר דקות, אך לאחר מכן התייצבה במהירות סבירה.

      מייזו MX2 (אתר רשמי)
      אי שם בין ה-4 אינץ' של האייפון 5 לבין כ-5 אינץ' של מתחרי אנדרואיד בולטים

      מערכת הפעלה פתוחה? לא ממש

      החלק השני, והחשוב ביותר בניסיון לחקות את האייפון, הוא בחווית השימוש. אם אתם מחפשים טלפון אנדרואיד מתוך מחשבה על מערכת הפעלה פתוחה, כזו שבה אתם יכולים להחליף את המעטפת בכל רגע נתון או לשחק עם כל הגדרה והגדרה, ל-MX2 יש הפתעה עבורכם: הוא לא כזה. המכשיר מגיע עם מעטפת Flyme שבנתה מייזו, אותה היא אף מגדירה כ"מערכת הפעלה flyme". ודי בצדק, יש לומר.

      Flyme היא חיקוי האפל האמיתי כאן - מעטפת בה, למשל, אין "מגירת אפליקציות". כל יישום אותו אתם מתקינים מהחנות של גוגל או מחנות היישומים של מייזו עצמה (זו מיועדת בעיקר לשוק הסיני), יגיע ישירות למסך הבית. ניתן לסדר את הצלמיות של היישומים בתיקיות, אך הרעיון אליו משתמשי אנדרואיד התרגלו - זה שעל פיו רק אפליקציות נבחרות מגיעות למסך הבית והשאר נשמרות במסך משלהן, לא קיים כאן.

      במייזו, יחד עם חברת באג, עמלו כדי לעברת את המכשיר, והממשק העברי שלו סביר לגמרי. המקלדת אמנם פחות טובה מזו של כמה מהמתחרות, אך מערכת ההפעלה לא תמנע מכם להקליד מקלדת צד שלישי דוגמת Swype או Swiftkey המעולות.

      השאלה שנשאלת כעת היא כמה תמיכה תספק מייזו לטלפון הזה. הוא אמנם מגיע עם מערכת הפעלה שמבוססת על אנדרואיד 4.1, הגרסה הכמעט-עדכנית שעמה מגיעים רוב המכשירים כיום, אך מכיוון שזהו הטלפון הראשון של מייזו שמושק בישראל, אין אנו יודעים האם משתמשיו יזכו גם לשדרוגים מהירים ונוחים אל הגרסאות הבאות, או שמא יינטשו בצידי הדרך כמו משתמשי מוטורולה.

      אייקונים עקשנים

      על פני המכשיר, תמצאו רק כפתור אחד, עגול (מזכיר לכם משהו?). בניגוד לאייפון, מדובר בכפתור מגע שאינו פיזי. חוץ מלהוציא אתכם מכל אפליקציה למסך הבית, הכפתור הזה משמש גם להפעלת המסך וכיבויו (בכך הוא יוצר כפילות, עם כפתור ההפעלה הפיזי הנמצא על צידו העליון של הטלפון). הקשה כפולה עליו תקפיץ בתחתית המסך חלונית עם היישומים הפתוחים, אותם ניתן גם לסגור משם (בדיוק כמו באייפון, כן), יחד עם קיצור דרך אל הגדרות הטלפון.

      ואתם יודעים מה? זה עובד טוב מאוד. נדרשים כמה ימים להתרגל לפונקציונליות הזו, שלא קיימת במכשירי אנדרואיד אחרים, אך לאחר שמתרגלים זה מתברר כפתרון מוצלח למדי. הפתרון של מייזו לכפתורי מגע קונטקסטואליים שמופיעים בתחתית המסך בהפעלת אפליקציות מסויימות, כדי להכניס אתכם להגדרות או לבצע פעולות ייחודיות לאפליקציות, מוצלח מעט פחות, עם כמה באגים שטרם לוטשו, אך אין זה מפריע בדרך כלל.

      החלק היחיד שהציק לנו בהיעדר היכולת לשנותו הוא הצלמיות הקבועות במסך הבית. אלה כוללות עד חמישה אייקונים, וארבעה מהם ניתנים לשינוי. האחד שלא הוא זה המרכזי, שבטלפון אנדרואיד רגיל היה מכניס אותנו למגירת היישומים. כאן הוא מכניס אל הדפדפן של הטלפון. והאמת היא שזה דפדפן מעולה, מהיר ונוח. אבל עם כל הכבוד, יש אנשים שמעדיפים להשתמש בכרום או דפדפן אחר, ובמייזו מבקשים מכם להחליט אם לגשת אליהם בצורה פחות נוחה או להקדיש שניים מחמשת המקומות שיש בשורת הצלמיות הקבועות לדפדפנים.

      הבעיות: מצלמה מאכזבת, סוללה חלשה

      שני דברים מעיבים על החגיגה של המכשיר הבאמת-טוב הזה. הראשון הוא המצלמה. מעולה היא לא. יש כאן אמנם חיישן של 8 מגהפיקסל, עם פלאש מובנה, אך התמונות - שמתקבלות עם צבעים לא מספיק אמיתיים, רמת רעשים גבוהה בתנאי תאורה בעייתיים - מוכיחות פעם נוספת שלא החיישן, כי אם עיבוד התמונה ומנגנוני ייצוב הם החלק הקריטי במצלמת סלולר.

      הבעיה השניה של ה-MX2 היא הסוללה. בכל רגע נתון, אתם יכולים לבחור דרך הגדרות הטלפון עד כמה מהיר יהיה המעבד - סוג של אוברקלוקינג, המספק שלוש הגדרות שקובעות את מידת הניצול. אם תבחרו ברמת עיבוד גבוהה ואז תבקשו מהטלפון גם להסנתנכרן דרך קבע עם שרת מייל, תוכלו לראות את אחוזי הסוללה יורדים בקצב מסחרר. בשימוש יותר מתון, עם הגדרת ביניים של המעבד, הטלפון עשוי לשרוד עד אחר-צהריים המאוחרים/ערב, ורק משתמש שלא מתעניין בסנכרון מייל תמידי ולא משתמש יותר מדי ביישומי מולטימדיה יוכל לעבור איתו מהבוקר עד הליל. סוללת ה-1800 אמפר/שעה של הטלפון באמת מאכזבת בסופו של דבר. ולא, לא תוכלו להחליף אותה - היא מובנית בתוך המכשיר.

      סיכום: מכשיר שווה, אך האם שווה את הכסף?

      בסופו של יום, ה-MX2 הוא עוף מעט מוזר בשוק הסלולר הישראלי. סימן השאלה הגדול לגביו הוא לא איכותו (המוכחת), אלא מחירו. האם הוא שווה את ה-2,200 ש"ח אותם מבקשים עליו בבאג? עבור משתמשים רבים, כנראה שכן. אך מדובר במחיר שהינו, לדעתו של כותב שורות אלה, נמצא כבר בטווח התחתון של סקאלת הפרימיום ולא בטווח העליון של סקאלת הטלפונים הפשוטים. עובדה זו עשויה להקשות על חדירתו לשוק.