קספרסקי משיקה מוצר שמטרתו להגן על כל המכשירים שיש לכם בבית. באירוע השקה שנערך בשבוע שעבר במוסקבה, השיקה החברה את Kaspersky Internet Security - Multi Device - גרסה חדשה למוצר האבטחה שלה עבור הצרכן הביתי, שמטרתה להגן לא רק על המחשבים אלא גם על הטאבלטים והסמארטפונים. עד כה, נמכרו מוצרי ההגנה על מכשירי אנדרואיד בחבילות נפרדות. המוצר החדש כולל רשיונות לחמישה מוצרים, והמשתמש יכול לבחור האם יהיו אלה מחשבי PC, מחשבי מק, סמארטפונים או טאבלטים. החל מחודש אוגוסט הקרוב, תפעיל החברה גם שירות ענן שיאפשר למשתמשים לראות את מצב ההגנה בכל מכשיריהם, ויאפשר גם שמירת סיסמאות מאובטחת, כמו גם הגנה על חשבונות פייסבוק.
לטענת אנשי קספרסקי, 99 אחוזים מהנוזקות הקיימות כיום בשוק המובייל מיועדות למכשירי אנדרואיד - 48 אלף כאלה התגלו על ידי החברה בחצי הראשון של השנה. המצב במכשירי iOS - אייפונים ואייפדים, טוב הרבה יותר, עם וירוס משמעותי אחד בלבד שהתגלה בשנים האחרונות. עם זאת, בחברה טוענים כי לרבים מבעלי מכשירי אנדרואיד אין כלל מודעות לכך שמכשיריהם עשויים להידבק בנוזקות.
מה מדביק את הטלפון שלכם?
על אילו נוזקות מדובר? חלק ניכר מהן לא מאוד רלוונטי לשוק הישראלי, זאת מכיוון שמטרתן לשלוח מסרונים למספרי פרימיום, כאלה ששליחת הודעות SMS אליהם מהווה הסכמה לתשלום סכומים נוספים, לא רק על שליחת המסרון עצמו. אלה עושות נזקים בעיקר במדינות מזרח אירופה, בהן פושעים יכולים לרשום מספרי פרימיום בחברות תקשורת ללא הצורך להזדהות. ניסיון להפעיל נוזקה כזו תוך שימוש במספרי פרימיום ישראליים היה מוביל למעצר מהיר למדי של הפושעים, זאת מכיוון שאלה היו נדרשים למסור פרטים מזהים בעת הרישום.
עם זאת, בזמן האחרון החלו להופיע נוזקות בינלאומיות, שמתוכנתות לא רק לשלוח הודעות SMS אלא גם להתקשר למספרי פרימיום כשמדובר במדינה בה אין יכולת לשלוח מסרונים, זאת מכיוון ששיחות בינלאומיות בתשלום נוסף כן ניתנות לביצוע. אם אלה מקבלות גישה למנגנון ביצוע השיחות של המכשיר, הן עלולות להתקשר למספרים מאוחר בלילה, ולהשאיר את הטלפון על הקו דקות ארוכות. סוג נוסף של נוזקות סלולר נועד להקפיץ פרסומות בעת גלישה או שימוש באפליקציות, תוך "חטיפה" של מנגנוני פרסום מובנים כדי להציג פרסומות של גופים מהם פושעי הסייבר מקבלים כסף.
בנוסף, מזהירים בחברה מפני התחברות לרשתות Wifi פתוחות ולא מאובטחות. לדברי סרגיי גולובנוב, מומחה אבטחה בכיר בקספרסקי, אפליקציות סלולר פופולריות רבות לא מאבטחות כראוי את התקשורת שלהן. Whatsapp, למשל, החלה לאבטח את התקשורת שלה רק אשתקד, ואם בטרם עשתה זאת התחברתם לרשת וויפי פתוחה, כל אדם עם מחשב וכלים שקל להשיג ברשת היה יכול לראות מה כתבתם, ולמי.
קלות הפריצה לרשתות וויפי פתוחות והאזנה לתקשורת שעוברת בהן היא הינה אחת הסיבות לכך שענקיות אינטרנט מתחילות להכריח את המשתמשים לתקשר באפיקים מאובטחים. פייסבוק וגוגל, בין השאר, עברו בשנה עברו לתקשורת מוצפנת כברירת מחדל (אפשר לשים לב לכך שהכתובת אליה האתרים האלה מנתבים אתכם מתחילה ב-https ולא ב-http).
גם למק יש וירוסים
בקספרסקי הקדישו חלק ניכר מהמצגת שלהם לשכנוע עיתונאים בכך שמחשבי מק לא בטוחים יותר מ-PC, ואפילו פחות. לדברי יוג'ין קספקסקי, מקים ומנכ"ל החברה, הגישה של אפל לאבטחת מידע במערכת ההפעלה שלה למחשבים נמצאת עשור מאחורי מיקרוסופט וגוגל. ולראיה - וירוס שהתפשט במחשבי מק אשתקד הצליח להדביק 700,000 מחשבים בפרק זמן של שבועות. הסיבה למיעוט נוזקות מק עד לפני שנה הייתה מיעוט מחשבי מק, ומיעוט מהנדסים שיכולים ליצור את הנוזקות האלה. אך עם עליית מספר מחשבי אפל בעולם, ועמם גם עליה בסכומי כסף שניתן להרוויח מתקיפת המחשבים האלה, הנוף משתנה מהר מאוד - מאנטיוירוסים מזוייפים שדורשים כסף כדי לא לפגוע במחשב ועד לניסיונות להשתלט עליו ולגנוב מידע.
כל המומחים באירוע ההשקה מודים כי אם מישהו רוצה לפרוץ אל המחשב שלכם, אם אתם מטווחים באופן פרטני, בסופו של דבר הפורצים יצליחו במשימתם, ואין דרך אמיתית למנוע מהם. אך לטענתם, המוצר שלהם כן יכול לחסום את ניסיונות הפריצה הלא-אישיים, אלה בהם מדובר בוירוס או נוזקה שמתפשטים בצורה המונית דרך אתרי אינטרנט נגועים והעברת מיילים נגועים.
אנחנו על המפה
ומה קורה בישראל? המצב בארץ דווקא מעודד. על פי נתונים שיש לחברה, שמבוססים על מידע שמתקבל מאנשים בעלי תוכנות קספקסקי בישראל, בין אפריל ליוני זוהו 924,849 ניסיונות הדבקה מקוונים במחשבים האלה, שהוגבלו ל-28 אחוזים מהמשתמשים ביישומי החברה. זה מציב אותנו במקום 50 בין מדינות העולם. נתון מעניין לא פחות עוסק בנתוני הדבקה לא מקוונים - אלה שמועברים מכונני פלאש או דיסקים שמוכנסים למחשב. כאן זוהו רק 681,891 נסיונות הדבקה, שמציבים את ישראל במקום 117 בעולם.
אחת הסיבות לכך היא שישראל היא לא יעד לוקרטיבי לפשיעת סייבר כלכלית. מספר משתמשי הבנקים בישראל לא מצדיק מבחינת פושעי סייבר השקעה ביצירת אתרי בנקאות מזוייפים. וכפי שכבר הוזכר, לא ניתן לבצע כאן הונאות SMS פשוטות.
עם זאת, ישראל סובלת כיום מבעיות אבטחת מידע בהן מוצרי קספרסקי לא יכולים לעזור. מצב המודעות הירוד לתחום האבטחה בקרב האנשים עליהם אנו סומכים עם פרטים אישיים, ביניהם פרטי כרטיסי אשראי, מוביל לכך שבסיסי נתונים לא מאובטחים מודלפים על ידי פורצים עם אג'נדה פוליטית. בתשובה לשאלת וואלה! TECH אודות יכולת ההגנה מפני דליפות כאלה, אומר ניקולאי גרבניקוב, סמנכ"ל הטכנולוגיה בקספרסקי, שהם יכולים להגן על המידע האישי של הלקוחות, כמו גם של גופים שמקבלים מאיתנו את המידע, אך אם אלה בוחרים שלא להתגונן, כשאנו מוסרים את הפרטים אין ביכולת חברות האבטחה להגן עליהם.
גילוי נאות: הכתב היה אורח באירוע ההשקה של קספרסקי במוסקבה