באחד הפרקים של "סאות'פארק", אבא של סטן מגיע להשתתף בשעשועון "גלגל המזל", ועומד לזכות בפרס הגדול. כל שעליו לעשות הוא לנחש נכונה את המילה שעל הלוח, שההגדרה שלה היא "אנשים שמעצבנים אותנו". האותיות שחשופות על הלוח הן "N_GGERS".
רנדי הנבוך מתלבט ומתפתל, נקרע בין תורת הפוליטיקלי-קורקט האמריקאית לבין הרצון לזכות, ולבסוף מחליט ללכת על זה: "Niggers!" הוא צוהל. כולם בהלם. חייו נהרסים בבת אחת. התשובה, כמובן, הייתה Naggers - נודניקים.
מה שמבריק בקטע הזה, הוא שכולנו חושבים, כמוהו, שהתשובה היא ניגרס, "כושים". אנחנו צוחקים על רנדי שיצא דביל גזען, אבל בפנים חושבים "פאק, Naggers, איך לא חשבתי על זה". כי הבעייתיות של המילה הטעונה הזאת היא לא באמת המילה עצמה, או האותיות שמאייתות אותה על לוח שעשועון. הן חסרות משמעות. הבעיה היא מה שיש לנו בראש. מה זה משנה אם אנחנו מקפידים לומר "אפרו-אמריקאים", אם ברגע שאנחנו רואים הגדרה של "אנשים שמעצבנים אותנו", עולה לנו בראש "כושים" לפני "נודניקים"?
אז עכשיו אושרה הצעת החוק שאוסרת על שימוש במילה "נאצי", היפ היפ הוריי. אסור גם להשתמש בסמלים נאציים שלא למטרות לימודיות, וללבוש בגדי פסים (דפאק), שמא יידרדר השיח שלנו חלילה לידי כך שמישהו ישווה משהו לשואה.
הרשת, כצפוי, הגיבה ב-"מהההההה" אחד ארוך, המורכב מסטטוסים וממים עוקצניים. כי איך אפשר, בתרבות פוסט מודרנית שבנויה ברובה על רפרנסים, להוציא מהשיח בלוק שלם של סמלים, ועוד בישראל מכל המקומות. ג'רי סיינפלד כבר עשה פרק שלם על ה"סופ נאצי" לפני כמעט 20 שנה, וכבר אז היה ברור שהמושג "נאצי" יכול לשמש בכל מיני הקשרים תרבותיים. אז עכשיו נזכרנו להיבהל מה-N word הלאומית שלנו?
בינתיים נדמה שמחאת הרשת נגד החוק מגיעה מכל כיוון, מימין ומשמאל, מגבוה ומנמוך. אתר חידושי העברית "דורבנות" פרסם מדריך להתמודדות עם החוק החדש, המציע בין השאר להחליף את המילה "נאצי" ב"לאומני חדש", או ב"יצאן" ("נאצי" מהסוף להתחלה פלוס קונוטציה זנותית). הבלוגר עידו קינן פרסם ב"חדר 404" גרסה חדשה לשיר "אל תדברי על אריק" של שלומי שבן, שנקראת "אל תדברי על נאצי" שהופכת את מציעי החוק ללוזר חסר ביטחון שמרוב התעסקות אימפוטנטית במי שאסור להזכיר, הופך לאובססיבי בעצמו. וההתייחסויות לחוק ממשיכות לשפוע.
לא במקרה זירת הקרב העיקרית נגד החוק החדש היא האינטרנט: חוק שכזה - לא לומר מילה מסוימת, לא להשתמש בסמל מסוים - נוגד את כל מהות השיח האינטרנטי, שיח של רפרנסים ומטאפורות ודימויים מושאלים וקריקטורות ומטא-בדיחות, של ויכוחים פוליטיים שמסלימים לתוך הלילה עם קללות נוראיות ומסתיימים ב"טוב יאללה הלכתי לישון" מפויס. חוק הנאצים - אם בכלל יהיה אפשר לאכוף אותו - פשוט יכבה את האור על מסיבת הפטפוט הבינלאומית הזאת. אז בינתיים, הרשת מגיבה בהסלמה: נדמה שהמילה "נאצי" מעולם לא הוזכרה כל כך הרבה פעמים בפייסבוק, על כל הוואריאציות המילוליות והוויזואליות שלה, כמו ביממה האחרונה.
אבל בעיקר צריך לשאול - מה הטעם. אז אסור לומר "ניגרס", אבל כולנו חושבים את זה בלב. אז אסור לכתוב "נאצי", אבל בעמוד הפייסבוק של מיכאל בן ארי הגולשים באופן קבוע וגלוי מציעים לשרוף שמאלנים ולאנוס ערביות ולחנוק ילדים, אבל לא לדאוג - את המילה האסורה "נאצי" הם לא אמרו, אז הכול בסדר. בתגובות לכתבות רשת על העובדים הזרים או על הפגנות חרדים מטקבקים הגולשים "תרססו אותם בגז", אבל זה בסדר, הם לא אמרו "גז ציקלון בי", אז זה לא רפרנס נאצי תודה לאל, אפשר להמשיך.
המדינה שלנו אלימה וחמומת מוח, הרשת מתפקעת מדברי שיטנה והסתה מפי אנשים שאפילו לא טורחים להסתיר את זהותם, אבל העיקר הוא שלא תלבשו בגדים עם פסים כי זה מזכיר את השואה וזה עושה לניצולים עצובי. נמשיך להיות אומה מטונפת משנאה, אך נקייה ממילים.