ענת קם הסירה פוסט על הטרדות מיניות שעורר זעם ברשת

חודש אחרי שענת קם השתחררה מהכלא, היא לא מצליחה להפסיק למשוך אש. הפעם, כבלוגרית.

בסוף השבוע האחרון פרסמה קם בבלוג שלה (אותו פתחה כמה ימים לאחר שחרורה) פוסט על הטרדות מיניות, שעורר סערה. הפוסט נכתב כתגובה לטקסט שכתבה ניצן לונברג, בו היא פורשת לונברג רשימה של הטרדות מיניות שחוותה בחודשים האחרונים, על הגבול בין המותר לאסור כדבריה, כדי להמחיש כמה קשה להבין מתי מתרחשת הטרדה מינית.

ביום שישי עלה בבלוג של ענת קם טקסט-תגובה ללונברג, שבו היא קוראת למוטרדות מינית לקחת אחריות ולשמור על עצמן, להפסיק להתבכיין על הטרדות זניחות כמו גיפוף באוטובוס, ואף טענה כי מי שלא רוצה שיטרידו אותה ומשדרת שלא כדאי שיתעסקו איתה - אכן לא מטרידים אותה. "ההפרזה הזאת היא משהו שהוא בידיים שלנו. כי זו החלטה שלך איך לקבל את הדברים [...] הטרדה מינית ואנוס הם לא אותו דבר", כתבה קם.

הפוסט הוצף תוך זמן קצר בתגובות זועמות, אשר מחו נגד גישת ה"אל תתבכייני ולא יטרידו אותך". "אם בך לא פגעו, אם את לא נאנסת, אם את לא חווה את כל המבטים וההתחככויות כהטרדה מינית – שאפו וסבבה לך. אבל איך את מעיזה לרמוז שנשים מביאות את זה על עצמן?" כתבה מגיבה אחת. "את מתנהגת כאחרון האייטולות שמאשים אישה באונס שלה, פשוט בגרסת ישראל 2014", כתבה אחרת. מגיבות נספות תיארו חוויות אישיות של הטרדה מינית שעברו, כדי להמחיש שהן לא התרחשו בגלל גישה קורבנית. זאת לצד תגובות תומכות כמו "כל הכבוד על האומץ" ו"כיף לשמוע אישה שמדברת קצת יותר בהיגיון".

תחילה השיבה קם למגיבים והסבירה את עמדתה, אך כשהוויכוחים והמחאות נמשכו, הסירה לבסוף את הפוסט - ואחר כך החזירה רק את התגובות שנכתבו לו, לאור דרישת המגיבים. "ניצחתם", כתבה הבוקר, "הטלפון מחדשות 2 היה הקש האחרון. גרמתי להורים שלי מספיק כאב לב בשנתיים האחרונות (מה שנתיים, עשרים ושבע) ומגיע להם קצת שקט (ובהזדמנות זו -חיזוקים להורים של חן טל). מבטי הנאצה היום בתל אביב (בחיי) והפלאשבקים מגיל 16 (תתפלאו, יש טראומות שאינן אונס), לצד העובדה שבהחלט הזנתי היטב את מפלצת הצומי שלי (וו-הו!), הספיקו לי".

בנוסף שלחה קם עקיצה מרירה כלפי אלה שהתנפלו על הטקסט שלה: "טרור מחשבות הוא טרור מחשבות, גם כשהוא מגיע מהצד ה'נכון' של המפה הפוליטית והחברתית. זכרו זאת בפעם הבאה שאתן מזכירות את הערכים הנעלים שאתן מדברות בשמן במאבקכן הצודק. סובלנות ופלורליזם הן לא מילים גסות, גם כשמדובר במרגלת ממורמרת".