הנה רשימה חלקית של דברים שקרו ב-11 בנובמבר האחרון: נשיא הפיליפינים שקל להודיע על הטלת ממשל צבאי בעקבות המהומות במדינה; ארצות הברית חגגה עם ותיקי המלחמות שלה; המורדים הסורים שחררו הצהרה רפה על נכונותם העקרונית להיכנס לשיחות עם משטרו של אסד; וביפן ציינו את "יום הפוקי", חטיף שוקולד פופולרי.
ממש כמו החדשות האחרות מהעולם, גם האירוע שצוין בסין באותו יום לא היה סיבה גדולה מדי להתרגשות: חג הרווקים והרווקות הסיני - שבו מקובל לקנות מתנות לעצמך ולפנויים ולפנויות מבין ידידיך כדי לחגוג את הסטטוס המתוק-מריר - הוא בדרך כלל לא עניין שחורג מאזכור הומוריסטי בשיחות ברזייה.
אלא שמאחורי האירוע הזה התחבאו נתונים מרתקים למדי, הן מבחינה סוציולוגית, הן מבחינה פיננסית: בתוך 24 שעות באותו יום, מעמד הביניים העצום של סין (זה שגדל בהתמדה ומשנה את פניה של המעצמה העולה כבר שני עשורים) השאיר בענקית הקניות המקוונות הסינית עליבאבא לא פחות מ-5.7 מיליארד דולרים לצורך מתנות לרווקים ולרווקות. כמו ב-eBay - לא כל הכסף הזה נכנס ישירות לקופתה של עליבאבא, אולם החברה השאירה אצלה נתח יפה ובעיקר הראתה שוב עד כמה היא דומיננטית.
בשנה החולפת, כשאפליקציות כמו אינסטגרם, ווייז, וייבר וכמובן וואטסאפ נרכשו תמורת סכומים אדירים על-ידי ענקיות האינטרנט המערביות, פעלה עליבאבא מתחת לרדאר (לא שהפעילות לא סוקרה, כמובן, אולם ביחס לחברה בהיקף הפעילות שיתברר פה בהמשך - מדובר בהחלט בסיקור חסר). בזו אחר זו, היא רכשה יותר מעשר חברות קטנות במגוון תחומים רלבנטיים לעסקי הליבה שלה, בסין ובמערב.
מסע הקניות הזה מתרחש בשנה קריטית עבור חברת הענק: רשת אתרי המסחר שלה אחראית אמנם ליותר מכ-80% מהמכירות המקוונות בסין והיא שולחת כ-70% מהחבילות במדינה, אולם היא עומדת מול מתחרות מקומיות שהולכות ומתחזקות (כמו tencent ו-baidu), בייחוד על רקע המעבר לקנייה באמצעות טלפונים חכמים. ב-2012, מספר הסינים שמתחברים לאינטרנט באמצעות סמארטפונים עבר לראשונה את מספרם של אלה שעושים זאת באמצעות מחשבים אישיים, ומאז הפער בין שתי הקבוצות הולך ומתרחב - 69.7% מתחברים לאינטרנט ממחשבים בעוד ש-81% עושים זאת מסמארטפונים (על-פי נתוני קבוצת מחקר המסונפת לממשל הסיני, ושפורסמו בפייננשל טיימס).
כמו במערב, רוב האנשים מתחברים לאינטרנט משתי הפלטפורמות. עם זאת, אפשרויות הצמיחה נראות עדיין אדירות כיוון שרק 45% מאוכלוסיית סין (המונה יותר מ-1.3 מיליארד בני אדם) מחוברת כיום לאינטרנט. ב-2013 נוספו לפחות 54 מיליון משתמשי אינטרנט חדשים ועל-פי כל ההערכות, רובם יגלשו רק או בעיקר בסמארטפונים, הנמכרים בסין בפחות ממאה דולר, ושמחירם צפוי להמשיך לרדת.
לאור הנתונים הללו קל להבין את ההשקעה של עליבאבא בחברות סיניות שמייצרות אפליקציות ושירותים המותאמים לסמארטפונים. AutoNavi, למשל, היא יצרנית מפות דיגיטליות ששילובה בפלטפורמות של עליבאבא אמור לאפשר לקבוצת הענק לדייק יותר בעסקות מבוססות המיקום שהיא מציעה ללקוחותיה; Kuadi Dache היא אפליקציה דמוית גט טקסי, שאמורה להשתלב עם השירות דמוי פיי-פל של עליבאבא ששמו עלי-פיי; UCWeb היא יצרנית הדפדפנים הפופולרית ביותר בסין, שהשקעה בה אמורה לייצר תנועה מוגברת יותר לאתרים השונים של קבוצת עליבאבא.
במקביל, היא מתכוונת לצאת השנה להנפקה ציבורית ראשונה של מניותיה ומעוניינת לשדר עוצמה בלתי מתפשרת. משאל בין שמונה אנליסטים מובילים שפורסם בתחילת החודש על-ידי סוכנות הידיעות רויטרס, גילה כי עליבאבא כנראה שהצליחה לשכנע את אנשי שוק ההון בכוחה: האנשים שעוקבים אחרי פעילותה הצהירו שהחברה צפויה לגייס בהנפקה 15 מיליארד דולר על-פי שווי שוק של 140 (!) מיליארד.
על פניו, הנתונים הכלליים על השווקים שבהם פועלת עליבאבא, כמו גם הנתונים הפרטניים על פעילותה שלה, מרשימים מאוד. נכון לעכשיו, סין היא השוק השני בגודלו בעולם ברכישות מקוונות שמוערך ב-210 מיליארד דולר לשנה. עם זאת, חברת הייעוץ הבינלאומית מקינזי צופה שעד 2020 השוק יכפיל את גודלו ויעמוד על לא פחות מ-420 מיליארד דולר לשנה. ספציפית - יאהו, שמחזיקה ב-24% ממניותיה של עליבאבא, דיווחה כי ברבעון השלישי של 2013 הכניסה החברה 1.78 מיליארד דולר - עלייה של 51% מהכנסותיה ברבעון המקביל ב-2012.
מעלי-פיי ועד עלי-אקספרס
המסלול שהביא את עליבאבא להפוך לחברת ענק ששני הפורטלים המובילים שלה גלגלו ב-2012 170 מיליארד דולר (יותר כסף מהסכומים שמגלגלים אמזון ו-eBay יחדיו) מייצג במידה רבה את הדרך שעברה סין מיישום מדיניות כלכלית בדלנית ועד הפיכתה למפעל העולמי שהיא כיום. תשלובת החברות הוקמה ב-1999 על-ידי ג'ק מא, שנולד לפני 49 שנים בעיר האנגג'ו והתעתד להיות מורה. הוא נכשל פעמיים בניסיונותיו להתקבל למכון להכשרת מורים בעיר, אולם בסופו של דבר הצליח, וב-1988 - זמן קצר לפני אירועי כיכר טיאננמן שמאוחר יותר זרזו את היפתחותה של סין לעולם - קיבל תואר באנגלית.
מא, שפניו בעלות החיתוכים החזקים מרמזים על הכריזמה שלו, הפך למרצה לאנגלית ולמסחר בינלאומי באוניברסיטה בעיר, ולקראת אמצע שנות ה-90 החל להתעניין בבניית אתרי אינרטנט, ועל הדרך, להבין את הפוטנציאל העסקי של הרשת. "ביום שבו התחברנו לאינטרנט, הזמנתי חברים אליי הביתה והתחלתי להראות להם איך בונים אתרים תוך שימוש במודם טלפוני איטי מאוד. המתנו שלוש וחצי שעות וקיבלנו חצי עמוד באתר. שתינו, ראינו טלוויזיה ושיחקנו קלפים בזמן שחיכינו שהעמוד יעלה, אבל כשזה קרה הייתי ממש גאה כי הצלחתי להוכיח לאורחים שלי שהאינטרנט הזה באמת קיים", הוא נזכר שנים מאוחר יותר.
ב-1995 ייסד מא את שירות "דפי זהב" הסיני, שנחשב לעסק הסיני הראשון באינטרנט, ובין 1998 ל-1999 הוא עמד בראש חברת IT שהייתה חלק ממשרד הכלכלה הסיני, מה שכמובן חיבר אותו היטב לצמרת הפוליטית-פיננסית. עליבאבא החלה את דרכה כשירות מסחר בין עסקים. על-פי האגדה שמא אוהב לספר, שמה של החברה נולד לאחר משאל רחוב שהוא עצמו ביצע בסן פרנסיסקו.
"ישבתי יום אחד בבית קפה בעיר וחשבתי לעצמי שעליבאבא הוא שם טוב. התקרבה אליי מלצרית ושאלתי אותה אם היא שמעה על עלי באבא. היא אמרה שכן ושאלתי אותה מה היא יודעת עליו והיא השיבה 'נו, עלי באבא ו-40 השודדים', ואני אמרתי לעצמי 'כן, זה השם'. אחר כך יצאתי לרחוב ושאלתי עוד 30 איש. דיברתי עם אנשים מהודו ומגרמניה ומטוקיו ומסין וכולם ידעו מי היה עלי באבא... עלי באבא היה איש עסקים נחמד וחכם שעזר לכפר שלו וקל לאיית את השם שלו וכולם - בכל העולם - מכירים אותו. הוא פותח את הסומסום לעסקים קטנים ובינוניים. אפילו רשמנו את שם הדומיין עלימאמא למקרה שמישהו יירצה להתחתן איתנו!".
ההימור של מא הצליח. בשנתיים הראשונות לקיומו הצליח האתר לגייס יותר מ-25 מיליון דולר ממשקיעים שכללו את קרן פידליטי ואת בנק ההשקעות גולדמן זאקס ובסוף 2001 הפך עליבאבא לרווחי. במאי 2003 השיקה הקבוצה את TauBau, שהיה אתר למסחר בין צרכנים ובדצמבר 2004 הפך Alipay (כאמור, המקבילה הסינית של פייפאל) לעסק עצמאי.
נקודת המפנה המשמעותית של החברה אירעה באוקטובר 2005, כשעליבאבא הפכה למנהלת העסקית של יאהו בסין לאחר שענקית האינטרנט האמריקאית רכשה 24% ממניותיה. מאז, יש לציין, יאהו דומיננטית במזרח הרחוק הרבה יותר מאשר בארצות הברית. במשך שנים הכניס מא עוד ועוד שירותים לקבוצה - שירותי ענן, מנוע חיפוש לקניות ואתר עליאקספרס לרוכשים מחוץ לסין. כיום הוא משרת מעל 79 מיליון בני אדם ביותר מ-240 מדינות.
במשך השנים הפך מא - נשוי ואב לבן ולבת - לנער הפוסטר של הכלכלה הסינית הצומחת. ב-2004 הוא נבחר בסין לאחד מ-10 אנשי העסקים המובילים במדינה, ב-2005 הוא הוכנס לפורום הכלכלי העולמי כ"מנהיג צעיר" וב-2009 נכנס לרשימת "100 המשפיעים בעולם" של מגזין טיים. בשנים הבאות - במקביל לצמיחת ההון האישי שלו, שעומד כיום על כ-12 מיליארד דולר - זכה מא לאינספור אותות כבוד על יזמות עסקית ועל פילנתרופיה. בנובמבר 2012 הוא זכה בסין לכינוי המעריץ "טריליון הו" (ברון הטריליון, בתרגום חופשי) לאחר שנודע שעסקיה של עליבאבא גלגלו באותה שנה יותר מטריליון יואן. חודשיים לאחר מכן הוא הודיע שיפרוש מכס המנכ"ל וכיום הוא מכהן כיו"ר קבוצת החברות.
כיום, לקראת הנפקת החברה במערב, נראה שעליבאבא בטוחה מספיק בעצמה כדי לקנות לעצמה דריסת רגל בשוק הבינלאומי. היא אמנם רוכשת חברות אמריקאיות ומבססת את מעמדה בסין, אולם בכירים בה אומרים שבשלב הראשון היא תימנע ממלחמה חזיתית מול אמזון ו-eBay במגרש הביתי שלהן. במקום זאת, כל הסימנים מעידים שעליבאבא תוקפת בכל הכוח שוק עצום אחר - רוסיה - ומתכוונת להגיע בו בקרוב לעמדת דומיננטיות. לפני שנתיים חתמה החברה על עסקה עם Qiwi - החברה הרוסית המובילה לתשלומים מקוונים - ובשנה שעברה היא השיקה את זרוע המכירות ללא-סינים של החברה, עלי-אקספרס, כאתר דובר רוסית.
בינתיים, נראה שמגרש המשחקים שמצפון לסין, שבו היא מוכרת את התוצרת המקומית שלה במחירים שוברי שוק, עושה את העבודה והחברה צוברת עוד ועוד ניסיון מעבר לגבול. בהתאם לכך, יש להניח שמעט אחרי ההנפקה יונח ראש הגשר למערב, וכמו באותו יום בסן פרנסיסקו, לא יהיה איש שלא יכיר את עלי באבא, עם או בלי 40 השודדים.