גוגל מינוס: האם הרשת החברתית של גוגל הגיעה אל סופה?

"תיק חבצלת" הוא כינוי לכתבה שמכינים מראש לקראת פטירתו של אישיות מוכרת, כמו ראש ממשלה או אמן חשוב. את החבצלת מעדכנים כל הזמן, ומפרסמים עם מותה של אותה אישיות. גוגל פלוס אולי עוד לא החזירה את נשמה למתכנתיה באופן רשמי, אך השימוש הנפוץ בשורש מ.ו.ת (על נגזרותיו) בכותרות באתרי הטק רומזים לנו שאפשר להתחיל בפוסט מורטם, אפילו אם בתכלס יכולנו לסגור את הפינה הזו כבר לפני שנה או שנתיים.

במהלך סוף השבוע הודיע ויק גונטורה, סגן נשיא בכיר בגוגל - ומי שהיה אחראי על הרשתות החברתיות, שהוא עוזב את החברה לאחר כמעט כמעט שמונה שנות פעילות. בפוסט אישי ומרגש שפרסם בפרופיל שלו בגוגל פלוס, גונטורה הביע את הערכתו ללארי פייג', מנכ"ל גוגל ואחד ממייסדיה, הודה לעובדי גוגל ולצוות של פלוס וכמובן התייחס גם לקהילת הגולשים שבלעדיהם "הרשת החברתית לא היתה קיימת" (אהמ אהמ).

עם הכרזתו של גונטורה, TechCrunch פרסם ידיעה שכבר בשורה השנייה שלה הופיעה השאלה: איך ישפיע האירוע על עתידה של גוגל פלוס? לפי מקורות האתר, הרשת החברתית עומדת לחטוף בקרוב שתי מכות חזקות. ראשית, כאלף עד 1,200 אנשי צוות שהשתייכו עד כה לגוגל פלוס ולשירות האנגאאוט (שירות להודעות מידיות בין מספר משתמשים בצ'אט, שיחות קוליות וווידאו) יועברו לצוות שהאחראי על פיתוח האנדרואיד, כאשר יתר העובדים ישולבו כנראה במחלקות העוסקות בפיתוח תחום המובייל.

שנית, ואלו חדשות טובות עבור גולשים רבים, הדרישה להתחבר לגוגל פלוס כתנאי לפעילות בשירותים אחרים של גוגל, כמו יוטיוב או ג'ימייל, תבוטל או לפחות תצומצם משמעותית. גוגל אמנם הרוויחה מהחיבור הזה קפיצה של 58% יותר משתמשים, אבל עוררה המון ביקורת שהתבטאה, בין היתר, בעצומה עליה חתמו למעלה מ-200 אלף גולשים, ובפופולאריות של אמה בלקרי ששרה "פאק יו גוגל פלוס" - וצברה למעלה משני מיליון צפיות. המשמעות של הניתוק הצפוי שינוי אופיה של הרשת - ממוצר לפלטפורמה התומכת בשירותים אחרים, לדוגמה האפשרות להגיב באופן מזוהה ביטיוב, כפתור ה-1+ (המקביל ל"לייק") וכולי.

אז בואו נסכם מה יש לנו עד כה: המייסד פורש, העובדים מפוזרים למחלוקות שונות ואנחנו נשארים עם כ-540 מיליון משתמשים מול 1.23 מיליארד במחנה צוקרברג. ובכל זאת, בגוגל מתעקשים שמצבה של הרשת החברתית הוא סבבה לגמרי. "אני מאוד נהנה להשתמש בגוגל פלוס על בסיס יומי", כתב פייג' בעמוד הפרופיל שלו, ואיחל לגונטורה הצלחה בהמשך הדרך. "אנו בינתיים נמשיך לעבוד קשה כדי לבנות חווית משתמש עבור קהל המעריצים ההולך וגדל של גוגל פלוס".

אבל לא כולם שותפים לאותה תפיסה אופטימית של פייג', שהרי ההתלהבות שאפיינה את ההצטרפות בשיטת חבר-מביא-חבר כבר מזמן התחלפה בלעג לפלופ הגדול של ענקית החיפוש.

אז איך הגענו למצב שבו בסלנג הדיגיטלי, גוגל פלוס היא הבדיחה המקבילה למסיבת יום ההולדת של אביה?

אז קודם כל, תזמון. כשגוגל פלוס הגיחה לאוויר העולם, לכל משתמש בפייסבוק כבר הייתה פיסת נדל"ן, לכולנו כבר היו מספר לא מבוטל של אלבומים, רשימה של אנשי קשר וסטטוסים מלוייקקים. כדי לעבור להתגורר בשכונה הצעירה היו צריכים לקרות שני דברים: האחד: גוגל פלוס היתה צריכה להציע לנו פנטהאוז מטורף עם נוף לים, והדבר השני: היינו חייבים לראות שכולם עוברים איתנו. שני התנאים לא התקיימו.

את התנאי הראשון טירפדה פייסבוק המעתיקנית: כל פיצ'ר מוערך של גוגל פלוס, שיכול היה לאיים על הדומיננטיות של פייסבוק, אומץ על ידה. גוגל פלוס הציגו ממשק תמונות נוח עם תצוגה גדולה יותר - פייסבוק שינתה את הממשק שלה, גוגל פלוס יצרו מעגלים (צרה בפני עצמה שנתייחס אליה בהמשך) - פייסבוק הוסיפה את כפתור ה-FOLLOW והאפשרות להציג תכנים לפי רשימות של חברים. כל מה שגוגל עשתה טוב - פייסבוק לקחה לעצמה ואמרה "שלי!", ההבדל המשמעותי הוא שכשגוגל פלוס רק נולדה, לפייסבוק כבר היו כ-800 מיליון משתמשים מכורים.

גם התנאי השני לא התקיים. ב-2011, ימים ספורים אחרי שגוגל פלוס הושקה, פרסם בלוגר הטק המוכר, רוברט סקובל, פוסט שנשא את הכותרת "למה אמא שלך לא תשתמש בגוגל פלוס". "'המשתמשים הממוצעים' נעולים על פייסבוק ולא מוכנים לשקול רשת חברתית חדשה עד שהם ישמעו עליה מחברים שלהם" כתב סקובל, "ומאחר שרוב האנשים בגוגל פלוס הם גיקים, אושיות מדיה חברתית, עיתונאים וכולי, אין הרבה סיכוי שאנשים נורמלים (מטאפורית - אמא שלך) ישמעו על גוגל פלוס ממשתמשים נורמלים אחרים בזמן הקרוב... אם כך אז למה יש את גוגל פלוס? בשבילנו! הגיקים".

ואכן, צריך להיות מינימום גיק ומקסימום מזוכיסט עם פטיש לטבלאות אקסל כדי להבין ולהתמודד עם המעגלים של גוגל פלוס. המעגלים היו אמורים לאפשר למשתמשים לחלק את הנעקבים שלהם (בגוגל פלוס היחסים אינם סימטריים - אתה יכול להיות נעקב ולאו דווקא לעקוב) לקהילות וכך לשלוט במידע שאתה חולק איתם. אבל מי לכל הרוחות רוצה לתחזק כל הזמן את המעגלים הללו?

בואו נסתכל על זה דרך הדוגמא הבאה: נניח שצירפתם את דני למעגל הקולגות אבל אחרי כמה חודשים הפכתם לחברים הכי טובים - האם תזכרו להוסיף אותו למעגל החברים? ומה קרה אחרי שדני הכיר את יוספה, אחותכם היפה - האם תזכרו להוסיף אותו לרשימת החברים הקרובים? כמה זמן תשקיעו בסלקציה הזו? הפרטיות מתה, אין טעם להעמיד פנים שיש לנו כאן שליטה.

בנוסף, פייסבוק אמנם נקטה בצעדים אגרסיבים, אבל די במבט אחד בפרצוף הנעבכי של צוקרברג כדי להפיג את הכעס. איך אפשר לנטור לנער בר מצווה חסר כריזמה בקפוצ'ון? גוגל (או שמה "גוגליית") לעומת זאת דחפה את הפלוס שלה לכל מקום. היא כפתה על יוטיוברים לפתוח חשבון כדי להגיב לסרטונים, מימשקה אותו לשירותים כמו פיקאסה, ג'ימייל, גוגל מפות ועוד. הצעד הזה כאמור עצבן כהוגן את אומת הרשת הגלובאלית. במקום לקלוט את הרמז, גוגל המשיכו לפמפם על הנפלאות בשגוגל האנגאאוט, האפשרות לקיים שיחת וידאו עם עשרה משתמשים! וואו! למי אכפת? איכשהו בגוגל פלוס לא השכילו להבין שהמוטיבציה המרכזית בפעילות ברשתות חברתיות היא גלורפיקציה עצמית - לא קומוניקציה עם אחרים.

אז מה באמת יעלה גורלה של הרשת החברתית המושקעת הזו? אפשרות אחת היא שגוגל תסגור אותה בדיוק כמו שהיא כיבתה את האור על גוגל וייב וגוגל באזז זיכרונן לברכה, האפשרות ההגיונית יותר היא שגוגל תמשיך לתפעל את הפלוס ברקע כפלטפורמה שמסייעת לה לעקוב אחר משתמשים, לאסוף עליהם מידע ולמכור אותו למפרסמים. מה שבטוח, פייסבוק וטוויטר יכולות לנשום לרווחה. בין אם הדיווחים נכונים ובין אל לאו, גוגל פלוס לא מהווה תחרות אמיתית בזירה החברתית.