הרשתות החברתיות הביאו לחיינו רמת דיון ניואנסית במיוחד. אנחנו מוצאים את עצמנו מתפלפלים בשרשורי אינסוף עד אור הבוקר על כל פסיק ופוסט, פותחים עוד ועוד קבוצות דיון לתתי-נושאים ותתי-תתי, ומתווכחים עם קבוצות חברתיות שבחיים לא חשבנו שנחליף איתן מילה. לא מעט בזכות השיח הרחב הזה, אג'נדות כמו טבעונות או שיח קווירי נכנסות למיינסטרים ולשרשורים של כולנו, ואז נהיה שמייח.
בשנה שעברה, אם אתם זוכרים, נפתחה קבוצת פייסבוק בשם "גברים באוטובוסים", שהציעה ניואנס חדש בדיון הפמיניסטי: הוצאת עצבים על גברים שיושבים באוטובוס עם רגליים מפושקות במקצת. כי זה מסמל השתלטות פאלית על המרחב הציבורי בלה בלה בלה וגבר שמשעין את הרגל על מעקה של כיסא היום הוא גבר שיאנוס את אחותכם מחר כי הוא מתייחס לנשים כמו לכיסאות. כמה גולשים גברים ניסו לגמגם משהו על זה שישיבה מפושקת היא כורח אנאטומי, אבל אתם יודעים איך זה, כשגברים מנסים להסביר משהו הם בעצם באופן סמלי מנסים לאנוס אתכן, כך שבכל מקרה ניצחנו בוויכוח אז סתמו.
ועכשיו, אחרי "גברים באוטובוסים", מגיעה הגרסה הקצת פחות מטאפורית - "גברים בסקס", עמוד פייסבוק שבו בנות מתלוננות על התנהגות הגברים בזמן סקס. גם העמוד עצמו מצהיר שהוא "כמו העמוד 'גברים באוטובוסים'", אלא שכאן אין השתלטות סמלית על המרחב שלך - אלא השתלטות אמיתית, על הגוף שלך.
וזה מה שמוזר בעמוד הזה - מצד אחד, הוא נראה כמו עמוד "שיימינג", זעקת הקורבנות, כמו "אחת מתוך אחת" - העמוד החשוב שחשף את סיפוריהן של קורבנות הטרדה מינית. מצד שני, יש בו הרבה פוסטים באווירת "חה חה מכירות את זה שגברים עושים ככה וככה? שיואו איזה טמבלים". מה שקצת מוציא את העוקץ מהאצבע המאשימה שהעמוד הזה מפנה לגברים.
הפוסטים - וידויים של גולשות שנשלחו לעמוד - נעים על הסקאלה שבין גבר שאומר "זה אף פעם לא קורה לי. נשבעעעעעע" (חה חה מכירות את זה? איזה לוזר!) לבין סיפור על ההוא ש"היה אגרסיבי מדי ולא עצר גם שאמרת לו בפירוש שממש ממש כואב לך, ואז את מגלה שהכאב לא מפסיק גם כשעברו שעתיים ופתאום את גם מדממת משם, כמויות אדירות של דם אז את הולכת דחוף לרופא ששולח אותך למיון ובדרך את מסמסת לו שידע שזה מה שקורה ואז הוא חוזר אליך אחרי יומיים וכשאת מסבירה לו שמה שהוא עשה זה כמו לדרוס מישהו ואז להשאיר אותו מדמם על הכביש...והוא מתעצבן עליך". חה חה מכירות את זה???
איך העזת לשאול אם היא גמרה!
וכך, בעמוד הזה הגברים (כל הגברים, כמשתמשע מכותרת העמוד. כמו שאם היו קוראים לו "נשים בסקס", הייתן - ובצדק - לוקחות את זה אישית כהתייחסות גנרית לכל הנשים) הם גם אנסים בפוטנציה שסקס איתם הוא סצנת אימה שבסופה את מכורבלת בפינה ומתנדנדת בהבעה קטטונית, וגם קורבנות של ירידה נשית על האיבר שלהם ועל הרגלי המין שלהם והניסיון המגוחך שלהם לתחזק אגו. והכול תחת המטרייה של "נו, אבל גברים הם מניאקים ואנחנו מרגישות נורא מאויימות מהן, אז שיפסיקו כבר ל____ תיכף נחליט מה אמור להיות בחלק הריק".
ההתקרבנות הנשית הזאת מקטלגת בעמוד את הציטוטים הגבריים הבאים בתור מאיימים / בהמיים / חסרי רגישות: "אני הכי נהנה כשאת נהנית" (מה הבעיה עם זה?); "אני מת על זה שאת לא מגלחת" (נשמע לי כמו ניסיון למחמאה מעצימה); "- זה היה נעים לך כשעשיתי *הכנס מעשה סליזי כאן*? - בטח קוקי, את עונה" (אם לא היה לך נעים, תעני לא, מה את רוצה ממנו?); "גמרת? גמרת? גמרת?" (איזה גבר מטומטם ומחליא, מתעניין לדעת אם גמרת!); "טוב, עכשיו שגמרת, תורך להגמיר אותי. אחרת לא הוגן" (ואם בחורה הייתה אומרת את זה לבחור?); "אני מרגיש שאני מנגן עלייך" (אז הוא לא ביאליק, אבל ממה נעלבת פה בדיוק?) ו-"כשאני גומר אני נופל לחור שחור של ריקנות" (כי רק לך מותר שיהיו קפריזות מיניות ורגשות סבוכים, אבל אם הוא מתוודה בפנייך על תחושת ריקנות הוא חלאה).
עכשיו, אין לי בעיה לצחוק על בנים, או לצחוק על בנים בסקס, או על בנים בטרמפולינה, או על כל דבר בעולם. כולנו מגוחכים, כולנו פאתטיים, כולנו חלשים, גברים נשים וטף גם יחד. אפשר לפתוח עמוד פייסבוק לכל פתולוגיה חברתית בחיים המודרניים, מ"דיילות מעצבנות בסופרפארם" עד "אנשים שמנסים להידחף בתור לקופת אקספרס". אבל עמודי ה"גברים (מנציחים את נוכחותם האלימה) באוטובוסים / בסקס / במעליות (הם תמיד לוחצים במקומי!)" לא באים לעשות צחוקים או להשתעשע באבחנות שנונות על חיינו, הם מתיימרים למחות ולשנות.
אבל במקום לשנות משהו, הם חוגגים את כל הפערים, אי ההבנות, החולשות וסדקי התקשורת בין נשים לגברים ומתפלשים ברגשי העלבון הנשיים הנלווים אליהם. הופכים את זה למערכון מגוחך על מלחמת המינים, גברים ממאדים נשים מנוגה והפין שלכם פאתטי. ועל הדרך גם מגחיכים את הסיפורים הבאמת חשובים וכואבים שמתפרסמים באותו עמוד ממש, כל אותם תיאורי כמעט-אונס אלימים - אבל באמת אלימים, לא סתם עלובים או מרגיזים. כי אין קשר בין אלה לאלה. אין קשר בין תיאור בעמוד של בן זוג ששוכב בכוח עם הבחורה למרות שהיא מתחננת שיפסיק, לבין בן זוג קרצייה ששואל אם גמרת כמו איזה דביל. רוצות באמת לרתום את הרשת לשינוי אמיתי ביחס לנשים? תחליטו קודם מה אתן רוצות להגיד - ומה אתן צריכות להגיד.