זוכרים את הימים שבהם בחרנו חבר-לעט אנונימי מתוך מודעות בעיתוני ילדים, רק בגלל שהוא "אוהב לקרוא ספרים" בדיוק כמונו? את הקשר המסתורי שנוצר בין שני זרים מוחלטים, שכל מה שהם יודעים אחד על השני זה מספר תיבת הדואר?
בעולם שבו כל זר שפונה אלינו עובר קודם סינון ובדיקת פרופיל, תמנות והיסטוריה משפחתית, אפליקציית 20 Day Stranger מנסה להחזיר לנו קצת את המסתורין. האפליקציה, שפותחה על ידי מעבדת התקשורת של MIT אך עדיין לא יצאה לשוק, תשדך בין שני משתמשים זרים ותאפשר להם להציץ זה לחיי זה למשך תקופה של 20 ימים. המידע שישותף יילקח משירותים כמו אינסטגרם, גוגל מפות ופורסקוור - תוך כדי סינון הפרטים המזהים, על מנת שהעדכונים יהיו אנונימים לגמרי. התוכנה תשתמש גם בחיישנים המובנים במכשיר הסלולרי כדי לדעת אם אתם בתנועה, ואם כן אז האם בהליכה או בנסיעה - לפי בדיקת מהירות תנועת המכשיר ב-GPS. כלומר: לא תוכלו לדעת איפה בדיוק ה"זר" שלכם מסתובב כרגע, אבל תדעו שהוא בגינה ציבורית כלשהי, נוסע באופניים במהירות. המידע הזה ייתן לכן אפשרות לדמיין את סגנון החיים ומבנה האישיות של הפרטנר - מבלי לדעת מי הוא באמת.
ואם מתחשק לכם ליצור קשר עם הזר המסתורי? לדברי מפתחי האפליקציה, ביום האחרון של תקופת הקשר, ניתן לשלוח הודעה אחת בלבד לאנונימי שעקבת אחרי חייו במשך שלושה שבועות. כך נותנים לך פתח להיכרות למקרה שבמקרה נתקלת באהבת חייך, אבל גם מבהירים לך: לא זאת הפואנטה של האפליקציה הזאת. נסה ליהנות פשוט מהחווייה של להציץ לחייו של מישהו מבעד חור המנעול, בלי לפתוח את הדלת. עד כמה זה באמת יעניין אנשים? את זה נדע רק כשהאפליקציה תשווק להמונים, ונוכל סוף סוף לאמץ לעצמנו זר.