חלומות מתגשמים אם רק פונים לאנשים הנכונים בזמן הנכון, וכן: לא מזיק גם שתהיה מפורסם ובעל מטרה טובה. זה מה שגילה השבוע מתיו אינמן, קומיקסאי בן 33 מסיאטל, המוכר יותר בכינויו The Oatmeal.
אינמן, שהחל את דרכו כמתכנת מחונן, הוא אדם שרודף אחרי חלומות. בגיל 17 כבר עבד אינמן כמנהל טכולוגיות בחברת שיווק דיגיטלי, ולאחר מכן ייסד אתר שידוכים מצליח. רזומה שיאפשר לכל איש היי-טק להמשיך בקריירה מצליחה שתפרנס אותו בכבוד עד גיל 45 לפחות.
אבל כל זה לא הספיק לאינמן, והוא החליט לפרוש מהתכנות בכדי להתמסר לדבר שונה לחלוטין: פרסום קומיקס באינטרנט. ב-2009 העלה לאוויר את The Oatmeal, ווב-קומיקס שמטפל בקריצה במגוון נושאים גיקיים: קרב על תשומת לב בין חתול לאינטרנט, עשר סיבות טובות לצאת עם חד קרן, ירידות על מכורים למוצרי אפל ו"טיפים" מאוירים לתיקון כל מחשב.
The Oatmeal החל להציע גם פרשנות לחדשות היי טק, במסגרת "The State of the web", פוסט חודשי שמסביר נושאים כמו הרכישה של אינסטגרם והתוכנית העסקית של נטפליקס שלעיתים קולעת אפילו יותר מניתוח של טק קראנץ' או ביזנס אינסיידר, ומה שבטוח - כוללת תמונות טובות יותר.
הקומיקס השתחל לכל רשימת מועדפים של גיק שמכבד את עצמו וקיבץ סביב אינמן במהרה עדרי מעריצים. לאתר שלו גולשים אלפי גולשים ביום, ספר הקומיקס שפרסם לפני שנתיים: "איך תדע אם החתול שלך זומם להרוג אותך", נכנס לרשימת רבי המכר של הניו יורק טיימס עם 450,000 עותקים עד 2013.
ב-2012 הוא הרוויח חצי מיליון דולר בשנה ממכירת סחורה נלווית כמו פוסטרים, בובות, כוסות וגרביים אתלטיות עם הכיתוב "I believe in the blerch" כלומר בפיה שמנה עם כנפיים שמזכירה לך איך תיראה אם לא תצא לריצה.
להפוך יתושים לסוכריות ג'לי
אחרי כל ההישגים האלו החליט אינמן, כמו כל אמריקאי טוב שמאמין בפיות וחדי קרן (שיכולים להפוך יתושים לסוכריות ג'לי), שהעולם היה אליו נדיב מספיק בכדי שיחזיר קצת אושר לסובבים.
ביוני 2012 יצא The Oatmeal למבצע גיוס הכספים הראשון שלו, באתר ה-Crowd Funding אינדיגוגו. המבצע יצא לדרך כהתרסה נגד אתר FunnyJunk המרכז תמונות וסרטונים מצחיקים מהרשת, שתבע את אינמן. האתר טען שהאשמותיו של אינמן לגבי הפרת זכויות יוצרים הן דיבה, ודרש ממנו לשלם 20 אלף דולר פיצויים.
אינמן מצידו ביקש לגייס סכום שווה ערך מהגולשים, אך לא כדי שיוכל לשלם את הפיצוי אלא פשוט כדי להצטלם עם ערימת מזומן ענקית ועם ציור של אמא של מייסד FunnyJunk מפתה דוב.
אחרי מבצע ה"אצבע המשולשת" הזה, הבטיח אינמן בפוסט מאויר שמפרט את התהליך כולו ואת השתלשלות כתב התביעה, הוא יתרום את הכסף לאגודה האמריקאית למלחמה בסרטן ולפדרציית חיות הבר הלאומית הפועלת להצלת דובי פרא. המעריצים הנאמנים נענו לאתגר, ואינמן הצליח לגייס פי 11 פעמים את הסכום הדרוש: 220 אלף דולר.
אם קצת עזרה מכריסטיאן בייל
ההזדמנות הבאה לחולל שינוי הגיעה כעבור חודשיים, כאשר אינמן גילה כי שטח האדמה בוורדן-קליף, לונג איילנד ניו-יורק, ששימש את הממציא ניקולה טסלה לבניית תחנת כוח עולמית לאספקת חשמל, עומד למכירה.
למי שלא בקיא בפרטים וגם לא צפה בסרט "Prestige" בלי להירדם באמצע, ניקולה טסלה היה הממציא הכי גאון שההיסטוריה לא תגמלה ונחשב לגדול מהנדסי החשמל. בין המצאותיו נמצא גם שידור הרדיו הראשון (אך מרקוני הקדים אותו בפיתוח וזכה בקרדיט כממציא הרדיו), וזרם החילופין לאספקת חשמל ביתית. על שמו קרויה יחידת המדידה טסלה למדידת עוצמת שדה מגנטי.
טסלה הסרבי במוצאו, שתכנן בין היתר את מערכת הטלפון של רומניה והועסק אצל תומאס אדיסון לאחר שהיגר לארצות הברית, החל ב-1898 לתכנן מגדל שיעביר חשמל באופן אלחוטי מתחנת כוח רבת עוצמה, ויספק שירותי חשמל, שידור וטלפוניה לעולם כולו.
הבנקאי ג'יימס וורדן רכש עבור טסלה שטח אדמה בלונג איילנד המשתרע על פני 200 דונמים, והבניה החלה ב-1901 במימון של ג'יי פי מורגן. ב-1903 נקלע הפרויקט לקשיי מימון, ובעידן טרום האינטרנט, בהיעדר אתרים לגיוס כספים מההמון שיוכלו להציל את הפרויקט, הבניה הופסקה. ב-1917 הועבר השטח לידיו של מפיק קולנוע והמגדל נהרס בהוראת ממשלת ארה"ב שחששה שמרגלים גרמנים ישתלטו עליו.
למרות כישלון תוכניותיו השאפתניות של טסלה, הוא הפך לכוכב ולמקור השראה בקרב כל גיק שמכבד את עצמו. אינמן עצמו ביאר את הנושא בפוסט מאויר ב-2012, שנקרא "מדוע ניקולה טסלה הוא הגיק הכי נהדר שחי אי פעם". בין הסיבות: בזמן שאדיסון היה בעצם מנכ"ל חמדן, רנטגן היה אידיוט ומרקוני זכה בנובל רק כי טסלה ויתר לו באציליות. טסלה היה ממציא אמיתי, בזמן שכל השאר רק התקמבנו כדי לזכות בתהילה.
ההגנה הזו בחירוף נפש על הגיבור שלו, היתרגמה למשימת גיוס הכספים השאפתנית ביותר שהוציא The Oatmeal לפועל: בפוסט באוגוסט 2012 תחת הכותרת: "בואו נבנה מוזיאון טסלה, לעזאזל!", קרא לגולשים לתרום באמצעות אינדיגוגו לארגון ללא מטרות רווח שמבקש לרכוש את שטח האדמה, יסודות מגדל טסלה והמעבדה ההיסטורית של הממציא בכדי להקים במקום מוזיאון שיוקדש לפועלו.
בפוסט ציין אינמן כי השטח מוצע למכירה במחיר של 1.6 מיליון דולר, והארגון מתחרה עם קונה שמעוניין להרוס את המעבדה ולהשתמש בשטח לצרכים פרטיים. הארגון קיבל כבר מענק של 850,000 דולר ממדינת ניו יורק ואם יצליח הארגון לגייס עוד 850 אלף דולר, תעניק מדינת ניו יורק 850 אלף דולר נוספים.
בפוסט פנה אינמן אישית לנותני חסות פוטנציאליים שיוכלו להשיא תרומה משמעותית לפרויקט, דוגמת גוגל שציינה את יום הולדתו של טסלה ב-doodle באותה השנה, ג'נרל אלקטריק שנוסדה על-ידי תומס אדיסון אצלו עבד טסלה כשוליה, חברת המכוניות החשמליות motors Tesla שייסד אלון מאסק (מייסד PayPal) על שם טסלה, וכריסטיאן בייל ששיחק בסרט "יוקרה" שמגולל חלק מפועלו של הממציא. ("אם באטמן היה אמיתי, הוא בטוח היה מממן את המוזיאון", הוסיף אינמן בפניה לבייל, שגילם גם את איש העטלף).
המבצע הוכתר בהצלחה: יותר ממיליון דולר גויסו באינדיגוגו בתוך 45 יום, מה שאפשר את קנית הקרקע. הפניה ללב של אישים ספציפיים "עשתה את הטריק": מאסק תרם, וכך גם מפיק הסרט "רסיסים מהאולימפוס חזונו של ניקולה טסלה".
הצהרת הון בפוסט קומיקס
אינמן אמנם לא ידע את נפשו משמחה, אך מהר מאוד התברר שטוב ליבם והדולרים של האנשים הקטנים מהאינטרנט אינם מספיקים כדי לממש את החזון. הסכום אמנם הספיק לקנית הקרקע, אך לא להקמת המוזיאון ותפעולו.
The Oatmeal לא אמר נואש, והחליט לעשות את מה שהוא יודע הכי טוב: עוד קומיקס שמפציר באנשים לפתוח את הכיס. וליתר דיוק באדם אחד שכבר הוכיח את היכולת שלו לתרום, ואת הקשר שלו לטסלה. אלון מאסק. בפוסט "אדם נגד מכונה" פונה אינמן באופן ישיר ומחוצף למאסק עם מסר אחד: אם אתה יכול לקרוא לחברה שלך על שם טסלה ולהרוויח מהמוניטין שלו בלי לשלם לו כלום, אתה יכול גם לתרום.
אינמן הפגין עוד קצת חוצפה כשפירט בפוסט למעשה את הצהרת ההון של מאסק: הכסף שקיבל עבור מכירת פייפאל, ואת ההוצאות שהוציא על תכניות עסקיות אחרונות, כמה הוא מרוויח מעלייה קטנה של המנייה בבורסה, כולל מיליארד דולר על צוללת שהופיעה בסרט ג'יימס בונד ופרויקט SpaceX להפחתת עלויות נסועה בחלל. וסיים בפנייה:
"מר מאסק, אתה לא חייב לנו כלום. זוהי לא דרישה, האשמה או תחינה. זוהי פשוט בקשה ממעריץ. בפעם הקודמת תרמת 2,500 דולר. הפעם אני מבקש ממך לתרום את כל הסכום: 8 מיליון דולר".
הרבה בעלי הון היו מגלגלים את הדרישה הזו, מאויירת טוב ככל שתהיה, מכל המדרגות. אחרי הכל, אינמן גרם למאסק המיליארדר להיראות כמו קמצן כשחשף את התרומה הצנועה, אבל ממש צנועה לפרויקט הקודם. אבל מאסק שחי במציאות המיוחצנת האמריקאית, ידע שקשה להתעלם מבלוג משפיע בקהילה הגיקית שגולשים בו מיליון אנשים בשנה והוא מאגד -2.3 מיליון אוהדים בעמוד הפייסבוק שלו.
עזרה גם העובדה שאינמן, אמן מוכשר אבל קודם כל איש עסקים ממולח, פרסם קודם לכן קומיקס המהלל את סגולות הטסלה S הרכב החשמלי מתוצרת החברה של מאסק, לא חיבלה במאמצים.
כך או כך, ב-14 במאי השיב מאסק בטוויטר לציוץ של אינמן, ששיגר את פוסט הבקשה הנועזת, במשפט קצר: "אשמח לעזור". אינמן שיתף את הציוץ בעמוד הפייסבוק שלו מלווה בהרבה סימני קריאה.
דובר טסלה מוטורס אישר בתגובה לאתר Mashable כי החברה אכן תשיא תרומה להשלמת המוזיאון. הדובר לא אישר אם אמנם מדובר ב-8 מיליון דולר כפי שהתבקש מאסק לתרום, אך ככל הנראה מדובר בסכום משמעותי.
מוזיאון טסלה נראה כעת כמו חלום שקורם עור וגידים. ומהסיפור המופלא של אינמן יכול ללמוד מה שיודע כבר כל ישראלי: אפשר להגיע רחוק עם קצת חוצפה. רצוי גם שיהיה לך חשבון טוויטר. ולא יזיק שתדע לצייר.