נושאים חמים

אוכלים מהצד: אתר הבגידות "אשלי מדיסון" בישראל

אתר הבגידות הבינלאומי מגיע לישראל, ונשיא האתר בטוח שהישראלים ישתמשו בו בהמוניהם. אז איך בוגדים באינטרנט, למה זה בסדר גמור ומה קורה לאישה בגיל 39? ראיון

(בקטע הווידיאו: פרסומת טלוויזיונית לאתר "אשלי מדיסון", יח"צ)

נשיא אתר הבגידות "אשלי מדיסון" נואל בידרמן מגיע לפגישה שלנו בליווי גבר נוסף, ומסביר: "זה שומר הראש שלי". הוא אמנם רק מתלוצץ, אבל זה לא נשמע כמו רעיון מאוד מופרך: לכל מקום בעולם שאליו בידרמן מגיע עם האתר שלו הוא מצליח לעצבן אנשים שהיו שמחים להעיף לו איזו כאפה. ואולי הוא יעצבן גם אתכם: כי נואל בידרמן פה כדי לעזור לבני הזוג שלכם לבגוד בכם.

בישראל בוגדים יותר באינטרנט

האתר הבינלאומי שהקים בידרמן, "אשלי מדיסון", הוא בפשטות אתר בגידות. הוא מחבר בין נשואים מתוסכלים – יותר נכון, נשואות מתוסכלות – לסטוצים הבאים שלהם, תוך שהוא שומר על מירב הדיסקרטיות כדי למנוע מצב שהבנזוג הנבגד יגלה את הרומן – כולל מודל תשלום מיוחד ו"כפתור פאניקה" שמוציא את המשתמש מהמערכת באופן מיידי בלי שישאיר שום עקבות. באתר יותר מ- 25 מליון חברים רשומים ב- 38 מדינות, וב- 18 שפות שונות ואפשר לצפות, שבכל מדינה כמעט שבה נוחת האתר עולה קול זעקה נגדו. "יש שני סוגי של מכתבים זועמים שאני מקבל כל יום", מספר לי בידרמן, "או מגופים דתיים שמודיעים לי שאני חוטא ואני אשלם על זה בעולם הבא וכולי, או מאנשים שהם קורבנות של בגידה. להם אני אומר: אם כל כך הרבה שנות זוגיות שרדתם ביחד, איך זה שדווקא האתר שלי פירק אותה?"

נואל בידרמן, נשיא "אשלי מדיסון" (יח"צ)
נואל בידרמן עושה חיים (צילום: יח"צ)

ועכשיו, "אשלי מדיסון" נוחת בישראל, ובשפת הקודש, והנה לינק אליו. עוד לפני ההשקה הרשמית כבר הצטרפו לפי דיווחי החברה 35,000 ישראלים כמשתמשים פעילים. ישראל מדינה שמרנית יחסית, מחוברת למסורת - אבל זה לא מדאיג את בידרמן, להיפך. מניסיונו, דווקא במדינות דתיות ושמרניות האתר שלו הכי משגשג, מכיוון שלבוגדים הפוטנציאליים אין כל כך מה לעשות עם התשוקות שלהם חוץ מלהתחפר איתן באינטרנט, כך שהוא מצפה ל"אחוזי חדירה גבוהים" (חה חה) לאתר בישראל. בחברות שמרניות לא בוגדים פחות, לטענתו, רק עושים את זה יותר בשקט, לא במועדוני חשפנות מעבר לרחוב אלא באתרים מאובטחים. יש מדינות שבהן הנשים אפילו יסתכנו בעונש מוות למען רומן מהצד.

בידרמן גורם לכל עניין הבגידות להישמע די הירואי. "אני מנסה להיות קולם של הבלתי-נאמנים!" הוא מכריז, "אני הקול שאומר רגע, בואו נהיה יותר אדיבים ומבינים לאנשים האלה. זאת המורשת שלי".

מחיתי דמעה.

"זה בסדר, אני לא מצפה לפרס נובל בנושא".

אתר הבגידות אשלי מדיסון (אתר רשמי , www.ashleymadison.com/)
מתוך אתר "אשלי מדיסון". מיועד לנשים (קרדיט : www.ashleymadison.com/)

"כיום הרבה יותר נוח לבגוד"

האג'נדה של בידרמן (42) די פשוטה: כמעט כולם בוגדים, אז למה שזה לא יהיה נוח ואלגנטי ויגיע עם שם משתמש. האתר שלו פונה במובהק דווקא לנשים הבוגדות – כמו שאפשר לראות בסרטוני הפרסומת שלו בתחילת הכתבה, שמציגים כמעט תמיד אישה מבואסת תקועה בנישואים משעממים שמחפשת את השיגול על הסוס הלבן שלה, רצוי איזה נער לוהט וטרי. "זו צורה חדשה של פוסט פמיניזם", אומר בידרמן, "פעם נשים נשואות היו בוגדות עם גברים נשואים, כי איפה הן יכלו לקיים רומן? בעבודה עם בוס או קולגה. כיום, עם ההתקדמות הטכנולוגית והאינטרנט, נשים נשואות מחפשות לבגוד עם רווקים צעירים. יש את המילה 'פילגש', גם באנגלית וגם בעברית, ולדעתי כבר צריך למצוא לה גרסה בלשון זכר, כי גם לנשים יש פילגשים צעירים. הנשים יותר ויותר שוברות את המבנה המונוגמי של זוגיות – וזה פמיניסטי לדעתי".

יכול להיות שהטכנולוגיה אשמה בכך שיש יותר בגידות?

"בהחלט. עם התקדמות הטכנולוגיה הרבה יותר נוח לבגוד. הגבר כבר לא צריך להמציא שהוא יורד לטייל עם הכלב, הוא יכול לשבת ליד אשתו ולסמס למאהבת תוך כדי. האינטרנט גם פתח דלת לרומנים אנונימיים, עם מישהי שלפני דקה פגשת באתר".

טוב, כששאלתי אם הטכנולוגיה אשמה, התכוונתי אם אתה אשם. האתר שלך בעצם מעודד בגידה.

"אי אפשר לשכנע אנשים לבגוד. אם יש זוג מאושר ומאוהב, לא יעזור מה אעשה – אני לא אצליח לשכנע אותם בחיים לבגוד. אני רק מנסה להראות לאלה שמחפשים לבגוד – זה בסדר, יש עוד כמוכם".

נואל בידרמן, נשיא "אשלי מדיסון" (יח"צ)

"אם חיי המין בנישואים שלי ייפסקו - אבגוד באשתי"

בידרמן נחת בישראל לפני יומיים, בדיוק לתוך כל חגיגות הניצחון של מכבי תל אביב (הוא ראה את המשחק ונהנה, למקרה שהתעניינתם), כך שהוא קצת בהלם ממה שקורה סביבו אבל מנסה ללמוד את החברה שלנו, להבין מה מדגדג אותה. זה לא היה פשוט: חודשים הוא עבד על הגרסה של האתר בעברית עד שפתאום הוא קלט שכל העיצוב אמור בכלל להיות מימין לשמאל, במקום משמאל לימין, והתחיל מהתחלה.

אבל הוא לא צופה הרבה פערים תרבותיים קריטיים במעבר לעברית. "ניאוף הוא אותו דבר בכל העולם", הוא שוב עובר לטון הירואי מרגש, "אתרי היכרויות, למשל, הם בדרך כלל מקומיים כי נורא קשה לפנות למדינות שונות כי יש כל כך הרבה משתנים - ניואנסים שונים של דייטים, של תרבות, של מסורות, של יחסים בין המינים. אבל זה סקס זה סקס בכל העולם. לכן 'אשלי מדיסון' הוא אתר בינלאומי ".

אז כולנו רקמה אנושית אחת, מאוד מרגש, אבל יש בכל זאת הבדלים בין הבוגדים – ובידרמן גאה מאוד באינפורמציה שהוא צובר בנושא. "אין כמעט מחקרים על בגידות, כי אנשים לא מודים בזה, ורוב המחקרים הסוציולוגיים בודקים סטודנטים שלא מתאימים להגדרה", הוא אומר, "אבל לי יש עכשיו נתונים, שאפשר להשתמש בהם למחקר או פשוט לעזור לאנשים להבין יותר את הנושא. אני בטוח למשל שהגברים בישראל לא מבינים למה בגיל 39 האישה שלהם נהיית פתאום נורא רגישה, ואנחנו ממש רואים איך מגיל 38 לגיל 39, תוך שנה אחת, הנשים עוברות שינוי בצרכים וברצונות שלהן בקשר".

מתבקש לשאול, איך חיי הנישואים שלך.

"אני נשוי באושר, בינתיים".

בינתיים. אשתך יודעת על האתר שלך ועל האג'נדה שלך. לא בעייתי?

"דווקא בגלל שאני עושה את מה שאני עושה, אני יודע על בגידות יותר מכל אחד אחר. יודע למה זה קורה ומה הופך נישואים למאושרים".

ובכל זאת, אם גם אותך יתפוס החשק לבגוד?

"נישואים זה יותר גדול מבגידה, או מתסכול מיני. נישואים זה גם קשר כלכלי, חברתי, יש ילדים. אם אני אקום בוקר אחד ואמצא את עצמי בנישואים מתסכלים בלי סקס – אני לא אתגרש, אני אעדיף לבגוד באשתי, ולשמר את התא המשפחתי".

ותשתמש ב"אשלי מדיסון" לבגידה.

"ברור".