עומדים על נייר

ענף הספרים בארץ מפרפר. רשת סטימצקי נושאת כרגע דמיון מדאיג לטיטניק, ונראה שהיא עושה כמיטב יכולתה לקחת איתה למצולות את כל הוצאות הספרים שסביבה. בין אם תשרוד ובין אם לא, ברור ששוק הספרים בארץ, שמצבו לא היה מזהיר עוד קודם, ספג מכה קשה.

אבל למה, בעצם, אנחנו עדיין תקועים על ספרים? כל העיסוק במכירת ספרים בארץ עוסק במוצרי נייר כבדים. בעולם, זאת כבר מזמן לא האופציה היחידה: ספרים הרי לא מגיעים רק בנייר. ספרים דיגיטליים תופסים נתח הולך וגדל ממכירות הספרים בעולם. למה זה לא קרה אצלנו?

בארה"ב, בין 25% ל-30% (תלוי לפי איזה מדדים) מהספרים שנמכרו בחודשים הראשונים של 2014 היו ספרים אלקטרוניים, המיועדים לקריאה על קוראים דיגיטליים ייעודיים כמו קינדל, או על גבי אפליקציות בטאבלטים. נראה שהספר האלקטרוני נמצא בדרך לגבור על הספר הפיזי, בדיוק כפי שה-MP3 העלים את הקלטות והדיסקים. אמזון, חנות הספרים הגדולה בעולם, מדווחת שכבר עכשיו היא מוכרת יותר ספרים דיגיטליים מספרים מודפסים. אבל בישראל כל זה נשמע עדיין דמיוני. בעוד הקוראים הדיגיטליים בחו"ל שוברים שיאים, בארץ נראה שהתחום לא רק מתפתח, אלא צעד השנה צעד לאחור, עם מותו של ה"עברית".

ה"עברית" ("eVrit", וייתכן שלשם הבלתי אפשרי היה חלק בכישלון) היה הניסיון המשמעותי היחיד לשווק בארץ מקביל לקינדל. זה היה קורא דיגיטלי המשתמש - כמו הקינדל ודומיו - בדיו דיגיטלית, המאפשרת קריאה נוחה ורצופה בלי להכביד על העיניים, קריא לחלוטין גם בשמש ישירה ובעל צריכת אנרגיה כמעט אפסית. המכשיר היה יוזמה משותפת של ניופאן, רשת ידיעות אחרונות וסטימצקי, והוא היה כישלון מוחלט. ה"עברית" הושק ברוב הדר ב-2010, במחיר מוגזם (מעל אלף שקל) לצד חנות ספרים דיגיטליים ושלל הבטחות.

שנים ספורות עברו, ובמקום שיכבוש את השוק, בינואר 2014 הוציאו ל"עברית" בשקט את השאלטר ומכירותיו נפסקו רשמית. החנות הווירטואלית עדיין פועלת, ומוכרת ספרים דיגיטליים עבור אפליקציות לטאבלטים, אבל המבחר שהיא מציעה קטן. במקביל, פועלות כיום מספר חנויות דיגיטליות אחרות המציעות ספרים וירטואליים: אינדיבוק, מנדלי ובוקסילה, אבל הספרים הדיגיטליים נשארים שוליים.

כמה ספרים דיגיטליים נמכרים בארץ כיום? רני גרף, המו"ל והעורך הראשי של הוצאת גרף, אומר שהמספר זניח: "הפער בין מכירות ספרי הנייר למכירות המהדורות הדיגיטליות הוא ‏עצום. על ‏כל ‏מכירה של כמה אלפי עותקי נייר, נמכרים עשרות בודדות של ספרים אלקטרוניים, וזאת ‏למרות ‏ההבדל ‏העצום במחיר - ספר דיגיטלי עולה כמחצית מספר נייר". ‏

רון דהן, מייסד ומנהל חנות הספרים הדיגיטליים "אינדיבוק", אופטימי הרבה יותר. ‏"מאז פברואר ‏האחרון, שבו הוחל חוק הספרים ובוטלו מבצעי ה'ארבע במאה', גם אינדיבוק וגם אתרים ‏אחרים ‏מדווחים על עלייה של מאות אחוזים במכירות. היום הדרך היחידה להשיג ארבע במאה היא לקנות ‏ספרים דיגיטליים. היתרון שלהם הוא שהם פשוט מוצר טוב: ברגע שאתה מתחיל לקרוא ספרים דיגיטליים ‏קשה לחזור ולקרוא ספרי נייר".‏

ובכל זאת, ברור שלפחות כרגע, ישראל נשארת מחוץ לחגיגה הספרותית הדיגיטלית. בעיה אחת מובנת מאליה היא טכנית: בישראל מדברים וקוראים עברית, שפה אזוטרית, משונה ומעצבנת שכתובה מימין לשמאל, במקום משמאל לימין. לכן לא כל הקוראים הדיגיטליים והפורמטים בהם מצויים הספרים מתאימים לנו, והשוק בארץ הוא קטן מכדי שהחברות הבינלאומיות הגדולות – כגון אמזון – ישקיעו בו מאמצים. ובכל זאת, שבע שנים כבר עברו מאז תחילתו הרשמית של עידן הספר הדיגיטלי, עם השקת הקינדל. גם אם היה ניתן לצפות שהמהפכה הדיגיטלית לא תעלה לארץ מיד, כמה זמן כבר לוקח לעברת את המערכת?

"הפורמט המוביל היום לספרים דיגיטליים הוא epub3, שמאפשר לקרוא מימין לשמאל, כמו שצריך", מסביר דהן, "הפורמט הזה יצא רק בשנה שעברה, כך שזהו מכשול טכנולוגי שעמד בפני הספר הדיגיטלי העברי שהוסר רק לאחרונה".

עם זאת, ייתכן שהבעיה האמיתית אינה טכנית. הקינדל לא היה פריצת דרך טכנולוגית, אלא עסקית: חברת הענק אמזון לקחה סיכון כשדחפה באגרסיביות (יהיו שיגידו: מוגזמת) את הקינדל, ואיתו את כל עולם הספרות הדיגיטלית. וזה השתלם. בארץ, לא נמצא מי שישקיע מאמצים וכסף באותו האופן, וה"עברית" היה ניסיון חלש בעל חסרונות רבים.

"רוב הוצאות הספרים בארץ מחולקות היום לשתי ‏קבוצות עיקריות: אלה הקשורות לקבוצת ידיעות אחרונות מחד, ‏וכל השאר מאידך". מסביר גרף. "בפרויקט 'עברית' ניתן למצוא בעיקר (אבל לא רק) ספרים שקשורים להוצאת ‏ידיעות. מי שרוצה לקרוא ספרים דיגיטליים של הוצאות אחרות צריך למצוא מכשיר / אפליקציה ‏שיתאים, ולהחזיק במקביל מכשיר שקורא את ספרי ידיעות. המצב המסורבל ‏הזה מקשה את החיים ללקוח הקצה. וכשמקשים ומסרבלים את החיים ללקוחות, הם בורחים.

"‏אמזון, עם כל הבעייתיות שלה, ידעה לאחד את הספרים האלקטרוניים תחת קורת גג אחת, ללא קשר ‏לזהות המו?ל שהוציא אותם לאור", ממשיך גרף, "זהו אחד הגורמים המשמעותיים להצלחת הקינדל שלה, ומכשירים ‏מתחרים שבאו בעקבותיו. עד שהמכשירים לא ידעו לקרוא הכל בלוויית תהליך רכישה ‏קל ונוח, נוסח הקליק האחד של אמאזון, הספר האלקטרוני לא יתפוס תאוצה בארץ‏".

תנאי הכרחי נוסף להצלחת הספרים הדיגיטליים בארץ היא זמינותו של מבחר ספרים גדול. בחנויות הדיגיטליות כיום, המבחר עדיין קטן יחסית: לדוגמה, בתחום ספרי הפרוזה המתורגמים, החנות של "עברית" מציעה 440 ‏כותרים. בתחום המד"ב והפנטזיה – 80. לשם השוואה, ביום השקתו של הקינדל היו זמינים עבורו 88,000 כותרים, ועד היום המספר ‏הזה צמח למעל שני מיליון. ההיצע העברי הוא פתטי בהשוואה. כדי להגדיל אותו, יש צורך גם בשיתוף פעולה של הוצאות הספרים.

כיום רוב המו"לים כבר מוציאים ספרים דיגיטליים לאחת או יותר מהחנויות, אבל יש לכך יוצא מהכלל אחד - זמורה ביתן, המו"ל הגדול בישראל, לא משווקת את הספרים שלה ‏דיגיטלית בשום ‏פורמט.‏ למה? שאלה טובה; ייתכן שהקשר בין ההוצאה לבין רשת צומת ספרים מרתיע אותה מלעבור לשיטת מכירה שלא תעבור דרך רשת ספרי הנייר. תהיה אשר תהיה הסיבה, מדובר בחור גדול בהיצע הספרים הדיגיטליים העבריים. כל עוד לא ניתן להשיג עותקים דיגיטליים של ספרי "משחקי הרעב", התחום נמצא בבעיה.

אומר גרף: "תעשיית המו?לות הישראלית זקוקה לפורמט הדיגיטלי כמו אוויר לנשימה. לצערי, רוב המו?לים ‏הישראלים לא באמת מבינים את זה או את האפשרויות הגלומות בו, ועד שלא יפנימו ויבינו את ‏המשמעויות הללו דבר לא יקרה. וזה חבל. כי אם יש משהו שקריסתה המתקרבת של סטימצקי ‏מלמדת הוא שהפורמט הדיגיטלי ישחרר את הוצאות הספרים מהתלות בשיגיונותיהם של מנהלי ‏רשתות כושלים ותאבי בצע". ‏