נושאים חמים

ביקורת מוצר: פנסוניק GH4

בדקנו לעומק את מצלמת ה-mirrorless של פנסוניק. בביצועי הווידאו והסטילס, בגודל ובמחיר - כנראה שמדובר במצלמה ההיברידית הכי טובה בשוק

חדשות מתפרצות לפני כולם הורידו עכשיו הורידו עכשיו להורדת האפליקציה מ-Google Play להורדת אפליקציה מ-AppStore
GH4 (יח"צ)
לא גדולה ועם הרבה פיצ'רים. GH4 (יח"צ)

בשנים האחרונות השוק המקצועי פספס את המצלמות של פנסוניק. ב-2010 האקר רוסי פרץ את התוכנה למצלמות GH1 ו-GH2 ואיפשר להוציא מהן וידאו באיכות ברודקאסט. עיקרי התוספות שהוא התקין הפכו לפיצ'רים מהמניין ב-GH3, ומאז מדובר במצלמות וידאו מקצועיות. אבל השוק עדיין לא הבין זאת.

ה-GH4 של פנסוניק, מצלמת הדגל ההיברידית (=מצלמה ששמה דגש זהה על יכולות סטילס ו-וידאו) אשר הושקה בחודש שעבר בישראל כולל קליפ לעידן רייכל, מעניינת בהרבה ממצלמות יקרות ואקזוטיות. כדי להבין את מקור ההתלהבות, צריך להבין מה הייחוד של ה-GH4 בשוק הצילום הדיגיטלי. במשך שנים, שוק הזה (אם נתעלם ממצלמות קולנוע) התחלק בעיקר לקטגוריות הבאות:

• מצלמות מקצועיות - הכוללות בתוכן מצלמות ריפלקס דיגיטליות (DSLR) ומצלמות מדיום-פורמט בעלות חיישן גדול ואיכותי. מצלמות ה-DSLR, אשר החליפו את מצלמות הריפלקס הישנות (פילם). הפכו לכלי העבודה העיקרי של צלמים מקצועיים או חובבים שלא רצו להתפשר על איכות תמונה, ועל החופש הקריאטיבי המתאפשר ברכישת עדשות שונות, ציוד היקפי מתקדם (פלאשים) ועוד.

• מצלמות קומפקטיות בעלות חיישן קטן - אלו כוללות גם מצלמות דמויות DSLR (בצורתן) ומצלמות כיס. המצלמות הקומפקטיות הפכו לפופולריות ביותר בקרב הצרכן הממוצע - מי מאתנו לא צילום טיול או אירוע משפחתי עם מצלמת כיס דיגיטלית, בשלב כזה או אחר?

• מצלמות וידאו בעלות חיישן קטן - אלו, בשילוב עם מכשירי ה-DVD, הסטרימרים ומסכי ה-LCD והפלזמה שנפוצו בשוק הפכו לאמצעי צילום וידאו נפוץ מאוד.

בעולם ללא מכשירים סלולריים, חלוקה מסורתית כזו הייתה נשארת שנים רבות. אך המכשירים הסלולריים מחקו כמעט כליל את קטגוריית המצלמות הקומפקטיות. טלפונים חכמים הפכו לכלי העיקרי לצילום וידאו ותמונות סטילס, ושתי הקטגוריות האחרונות, מצלמות קומפקטיות ומצלמות וידאו (ביתיות), בדרכן להיעלם כליל.

חזקה בוידאו

GH4 (יח"צ)
גם בייתית וגם מקצועית

ה-GH4 היא מצלמה קטנה יחסית, שניתן להשתמש בה הן לשימושים ביתיים והן לשימושים מקצועיים - ובהצלחה רבה. חיישן ה-16 מגה-פיקסל החדש של המצלמה מציע ביצועים המקבילים ואף עדיפים על חלק מה-DSLR הפופולריים בשוק (7D של קנון). הוא לא יכול להתחרות במצלמות ה-Full Frame מבית קנון, ניקון וסוני, אך הוא לא זקוק לכך: אלו מצלמות יקרות וכבדות בהרבה. היתרון של ה-GH4 הוא ביחס בין גודלה ושלל הפיצ'רים שהיא מציעה, לבין עלותה. אין שום מצלמה בטווח מחיר הזה (8,500 ₪) שמתקרבת לביצועי הווידאו של ה-GH4, וביצועי הסטילס שלה טובים מספיק כדי לציין אותם לחיוב.

אז מה הופך את ה-GH4 למיוחדת? ראשית, כאמור, יכולות הווידאו של המצלמה. ה-GH4 מצלמת בפורמט ה-4K החדש, אשר עתיד להחליף את פורמט ה-FULL HD אשר נתמך במרבית הטלוויזיות בשוק. הרזולוציה של כל פריים היא של 8.3 מגה-פיקסל, לעומת 2.1 מגה-פיקסל. המשמעות היא שכל פריים וידאו בצילום 4K חד פוטנציאלית כמו צילום סטילס ממוצע. מדובר בהמון מידע שבידיים של מקצוען, יש הרבה מה לעשות אתו.

תארו לעצמכם שאתה מצלמים ראיון עם מישהו, ואתם רוצים לצלם שוט קרוב יותר. גם אם צילמתם את כל הריאיון מנקודה בודדת, תוכלו לבצע חיתוך של הפריים מקורב יותר לפניו של המרואיין. כלומר, הטיעון הראשון לטובת צילום ב-4K הוא אותו טיעון שפעם השתמשו בו כדי להסביר למה מצלמות סטילס עם חיישן ברזולוציה גבוהה טובות מאלו עם חיישן ברזולוציה נמוכה: "כי תוכלו לבצע תיקון של התמונה על ידי חיתוך בפוטושופ".

בנוסף, גם אם אתם מתכוונים לצלם וידאו ב-FULL HD, יש הגיון רב לצלם במקור בפורמט 4K ולכווץ את התמונה ל-FULL HD בשלב העריכה. הוידאו שיתקבל יהיה חד יותר מוידאו שצולם במקור ב-FULL HD, ובמקרה הספציפי של ה-GH4 יראה גם טוב יותר מבחינות אחרות. מצב צילום ה-4K ב-GH4, לפחות בעיני, פשוט נראה יותר טוב ללא קשר לחדות (מבחינת טווח דינאמי ואופי התמונה הכולל).

המרה נכונה של פורמט 4K ל-Full HD מאפשרת, תיאורטית, לקבל גם טווח טונאלי טוב יותר בוידאו המומר – אך זו טענה מעוררת מחלוקת בקרב מומחים.

צילום הווידאו ב-4K (בין אם במצב ה-4K הקולנועי, או במצב ה-UHD אשר תואם לפרופורציות מסכי הטלוויזיה) מוגבל ל-30 ו-24 פריימים לשנייה. הראשון מתאם יותר לצילומים להצגה על מחשב (העלאת סרטונים ליוטיוב, למשל) והשני נחשב כסטנדרט קולנועי, אשר יתאים יותר למי שמחפש את האופי של תמונה קולנועית. המצלמה מאפשרת לצלם גם וידאו ב-1080P, בקצבי פריימים של 50 ו-60 פריימים לשנייה, בביטרייט גבוה במיוחד (200mbps). שילוב של וידאו ב-50 או 60 פריימים לשנייה, עם תוכן שצולם ב-24 או 30 פריימים לשנייה, מאפשר ליצור אפקט הילוך איטי באופן ידני.

המצלמה אף מאפשרת לצלם תוכן בפריימרייט מהיר, עד קצבים של 96 פריימים לשנייה (שהוא, כשמוצג על סרטון הרץ ב-24 פריימים לשנייה, שווה ערך להאטה של פי 4). את קצבי הוידאו המוקלטים, ניתן לשמור במעטפת של MOV או MP4 – הבחירה לא משפיעה על איכות הוידאו אך מאפשרת להקליט וידאו שיותאם בצורה טובה יותר לתוכנות עריכה שונות, ומערכות הפעלה שונות (OSX לעומת Windows). המגוון הרחב של אפשרויות הקלטת הווידאו, לבדו, מראה כי לא מדובר במצלמה ביתית משום בחינה – ריבוי האפשרויות הזה נפוץ בעיקר במצלמות וידאו מקצועיות היקרות בהרבה מה-GH4.

איכות הוידאו עצמו גבוהה מאוד. המצלמה מצליחה לספק תמונה נקייה, חפה מארטיפקטים בולטים של כיווץ, ובעלת טווח דינאמי גבוה, על גבי קבצים קטנים באופן יחסי, וקלים לעריכה.

מאוחר יותר השנה, מקליטים חיצוניים כגון ה-Atomos Shogun יאפשרו להקליט וידאו באופן חיצוני, ולאפשר ל-GH4 לספק רזולוציית צבע גבוהה יותר (הקלטה בפומרט 10bit 4:2:2) אשר תקל על עריכת צבעים ושימוש במצלמה לצרכי Compositing (שימוש במסך ירוק להלבשת הצילום על גבי וידאו אחר).

פרופילים ופורמטים

GH4 (יח"צ , צחי וולקוביץ')
אותו פריים, שני מצבים שונים. (צילום: צחי וולקוביץ')

למצלמה מספרי פרופילי צבע, אשר מאפשרים לקבל תמונות בעלות אופי שונה מאוד – פרופיל ה-Standard מספק תמונה טבעית, חדה ורוויה, אשר מתאימה למי שפשוט רוצה לצלם ולהציג את החומרים ישירות על מסך טלוויזיה/מחשב. לעומת זאת, פרופילים כגון Cine-D, מאפשרים לקבל תמונה רכה בהרבה, "חלבית" יותר, אשר מתאימה לתיקוני צבע, ומאפשרת לקבל טווח דינאמי מירבי. או ליתר דיוק, למפות את הטווח הדינאמי של החיישן בצורה אופטימלית יותר על גבי הטווח המוגבל בקידוד הווידאו.

שימוש מושכל בפרופילים של התמונה הכרחי לצילום וידאו מקצועי, מכיוון שהוידאו לא נשמר בפומרט RAW – כלומר, מה שצילמנו זה מה שנראה כשנערוך את הסרטון, וככל שנדייק יותר בהגדרות הצילום (בין אם חשיפה, פרופילי צבע, white Balance) יהיה קל יותר להגיע לתוצאה הרצויה. אמנם מדובר במצלמת וידאו מקצועית, אך היא מרגישה מוגבלת מעט ביחס למצלמות קולנועיות המצלמות RAW. למרות שגם בהן, לא תמיד ניתן להציל וידאו שנחשף בצורה שגויה.

צלמי וידאו שמנסים מצלמה כמו ה-GH4 פעם ראשונה יאלצו להכיר במגבלות נוספות של מצלמות היברידיות: ND filter לא מובנה בתוך המצלמה. לצורך כך ניתן לקנות ND filter חיצוני, אשר מתלבש על העדשה. למי שיש מספר רב של עדשות, מדובר בהוצאה פוטנציאלית גבוהה. לצורך כך, אפשר להשתמש ב-ND filter בעוצמה משתנה, ובשילוב עם טבעות step up כדי להתאים לעדשות בעלות הברגה בקוטר השונה.
גם פה יש בעיה: ND filters בעוצמה משתנה, נוטים להוסיף גוון צבע קל לתמונה, ויש צורך לבצע white Balance נוסף בשימוש בהם.

אין ספק ש-ND filter פנימי מובנה, באזור החיישן ולא על גבי העדשה, היה הופך את ה-GH4 (ואת כל מתחרותיה) לכלי צילום וידאו נוח בהרבה. במובן הזה, ה-GH4 קרובה יותר למצלמות קולנוע מאשר למצלמות וידאו סטנדרטיות. שימוש ב-GH4 ללא ND filter לא מאפשר לצלם במהירות תריס נמוכה, ולקבל תנועה טבעית יוצר – הקונבנציה הקולנועית היא שמהירות התריס צריכה להיות כפולה מקצב הפריימים – צילום ב-24 פריימים לשנייה, מומלץ ויצולם במהירות תריס של 1/48 או 1/50 לקבלת תנועה חלקה. צילום במהירות תריס כזו לא אפשרי, באור יום, מבלי ND filter או סגירת צמצם מאסיבית (f/16 ואף f/20 בשמש הישראלית) וזו מגבלה של ממש מבחינת מראה הווידאו שנוצר.

עדשות ואבזורים

GH4 (יח"צ)
במציאות הזו, באור ישראלי: המסך המפרקי מספק איכות תמונה גבוהה, אך לא קל לצלם איתו באור יום חזק

לצורך צילום וידאו מקצועי, פנסוניק השיקה אביזר היקפי הנקרא AF-YAGH. האביזר נראה כמו גריפ (אך בפועל, גדול בהרבה מגוף המצלמה) ומאפשר לחבר חיבורי XLR (תוך אספקת Phantom Power), חיבורי SDI ו-micro HDMI למקליט וידאו חיצוני. אפקטיבית, זו דרך נהדרת להשתמש במצלמה לצרכי וידאו מקצועיים בהפקות מורכבות יותר.

היכולת להקליט סאונד על גבי המצלמה, באמצעות כבל שניתן לפרוס אותו הרחק מהמצלמה, חשובה מאוד גם אם מדובר בערוץ סאונד משני לצרכי סנכרון, והקלטת הסאונד מתבצעת על גבי מקליט סאונד מקצועי. חיבורי ה-SDI יתקבלו בברכה אצל אולפנים ומקצוענים שעובדים עם ציוד מתאים. הAF-YAGH לא חף מבעיות כבר בשלב התכנון שלו – הוא לא מכיל סוללה פנימית, וככזה, אינו נייד. מנגד, מי שצריך חיבורים היקפיים כמו XLR כנראה ולא מתנייד יותר מדי, ומצוי בסביבה הנגישה לחיבורי חשמל.

רגישות האור של המצלמה היא אולי עקב אכילס של כל הפורמט. ה-GH4 מצוידת בחיישן קטן יחסית ל-DSLR, קטן פי 2 מחיישן Full Frame או פילם 35 מ"מ סטנדרטי. לעובדה זו יש יתרונות וחסרונות, אבל בהקשר ביצועי המצלמה בתאורה נמוכה, זה חסרון ממשי.

המצלמה מציאה טווח ISO של בין 200 ל-25,600, אך בפועל, צילום מעל 1600 ISO מספק תמונה רועשת יחסית. אופי הרעש עצמו, די נוח לעיניים, בטח ביחס לדורות קודמים של מצלמות. לא ניתן למצוא תבניות רעש קבועות (אותן קשה מאוד לנקות בשלב העריכה) כמו בדור הראשון של המצלמות ההיברידיות (ה-GH1 הייתה מצלמה גרועה במיוחד לצילום בתאורה נמוכה, בגלל תופעת הFixed Pattern Noise, וה-ISO השימושי המקסימלי לשימוש מקצועי בה היה 800). בסך הכול, אלו ביצועים מצוינים בהתחשב בגודל המצלמה, ובמגבלות הפורמט.

ניתן למצוא עדשות עם מפתח צמצם גדול מאוד (f/0.95) לפורמט ה-Micro Four Thirds שבו ה-GH4 משתמשת, ושילוב של עדשה כאלו עם ISO של עד 1600 יאפשר לצלם וידאו איכותי במרבית מצבי התאורה. צילומים בעלי תנאי תאורה גרועים מאוד, ייתכן ויהיה שווה לייצר עם מצלמה אחרת – אם אתם לא יכולים לחיות עם המגבלה הזו, זו לא המצלמה בשבילכם.

כדי לשים את כל הסוגיה בפרופורציות - ביצועי המצלמה ב-ISO גבוה בוידאו, לא נופלים לדעתי מאשר אלו של ה-7D של קנון – מצלמה פופולרית ביותר הן לשימוש בוידאו, והן לצלמי אירועים, עיתונות ועוד. אם הדרישה היא לביצועים גבוהים מאלו, מצלמות FULL FRAME, בראשן ה-A7S ה-Mirroless החדשה של סוני, מתאימות יותר לצרכים שלכם.

סטילס

פנסוניק GH4 (מערכת וואלה! NEWS , אלעד בארי)
פריים מתוך וידאו 4K של המצלמה (צילום: אלעד בארי, דוגמנית: דפי אלפרן)

בתחום הסטילס, קשה לומר שה-GH4 מספקת ביצועים מרשימים כמו בווידאו. אבל מה שה-GH4 לא עושה באיכות תמונה אבסולוטית - היא עושה בפיצ'רים. אחת התכונות המעניינות ביותר בצילום סטילס עם ה-GH4 הוא "מצב-שקט". בשימוש במצב זה, המצלמה לא משתמשת בתריס המכאני, ועובדת באופן דומה למצלמה קומפקטית. המשמעות? צילום שקט לחלוטין.

תכונה זו לבדה, יכולה להפוך אותה לפופולרית מאוד בקרב צלמי רחוב, צלמי חתונות וכל מי שחפץ לא לבלוט בשטח. במצב השקט, ניתן לצלם על 40 פריימים לשנייה ב-JPEG. זו לא טעות – 40 פריימים לשנייה. היש מצלמה של ניקון או קנון שיכולה לספק קצב צילום דומה? חלק מהקהל המקצועי יעדיף אולי 10 פריימים לשנייה, עם צילום RAW בהשוואה, אך גם איכות התמונה הטובה ביותר, לא שווה כלום אם לא תפסתם את הרגע.

האוטו-פוקוס של המצלמה, משתמש במנגנון ייחודי של פנסוניק, אשר מותאם לפרופילים שונים של עדשות מבית פנסוניק עצמם. פיקוס של המצלמה עם עדשת ה-14-140 מרגיש מהיר מאוד, ומדויק מאוד. למעשה, ה-GH4 מתפקסת מהר ביחס למרבית המצלמות שצילמתי איתן בעבר.

חושבים לקנות? תלוי מי אתם ומה אתם צריכים

GH4 (יח"צ)
כמות רבה של כפתורים פיזיים, ואפשרויות בתפריטי המצלמה. יתרון למקצוען אבל עלול לרתיע משתמש חדש

לכל מי שמחפש מצלמה היברידית, אין אופציה טובה יותר בשוק, ואם אתם מחפשים מצלמת סטילס טובה, ה-GH4 יכולה להיות אופציה נהדרת, בהנחה ואיכות תמונה אבסולוטית איננה הדרך בה אתם בוחנים מצלמה. גם פה, חשוב לציין את הממד היחסי, ה-GH4 היא המצלמה הטובה ביותר מבחינת איכות תמונה לפורמט ה-Micro Four Thirds – היא בגדול, שוות ערך למצלמות DSLR טובות מדורות קודמים (כמו ה-7D שכבר אזכרתי), תוך מתן פיצ'רים רבים וטובים, ומצב וידאו שאין שני לו בטווח המחיר הזה.

ה-GH4 (כמו הGH3 שקדמה לה) בנויה טוב בהרבה מהדורות הראשונים של פנסוניק. הגוף מתכתי (פנימית) ומרגיש טוב מאוד ביד – עדיין, מדובר במצלמה עדינה יחסית למצלמות DSLR. אם אתם לא נוטים "להתעלל" במצלמות, זו לא תהיה בעיה עבורכם.

יש להיזהר עם מפרק המסך ועם תא הסוללה. כחלקים שמרגישים מאסיביים פחות מאשר מקביליהם במצלמות וידאו מקצועיות, למשל. מנגד, למצלמה מסך מפרקי מתכוונן, שניתן לסובב קדימה, במידה ואתם רוצים לבצע צילום וידאו עצמי. המסך איכותי, אך מבריק, מה שמקשה בצילום באור יום.

העינית האלקטרונית של המצלמה מספקת תמונה נהדרת. היא מתרפרשת ב-60 פריימים לשנייה ומציגה צבעים נאמנים למציאות וחדות תמונה גבוהה. אני מעדיף להשתמש בעינית על פני המסך, בטח בצילום באור יום. כדי להשתמש במסך באור יום יש להצליל אותו, וקיימים אביזרים היקפיים של יצרני ציוד וידאו כדי להילחם בתופעה.

ה-GH4 עמוסה בתפריטים, כפתורים הניתנים לשינוי פונקציונאלי, וביכולות שונות (peaking, zebra, built in leveling) – צלמים מקצועיים שמוכנים להשקיע הזמן וללמוד איך לתפעל את המצלמה ייהנו מאוד ממנה. מנגד, זו האנטי-תזה לצילום ביתי, בו המצלמה עלולה להתפס כמסובכת בשימוש ראשון. מרוב פיצ'רים, לא רואים את היער.

נקודה חשובה שצריך להזכיר, למי שמתלבט ברכישת מצלמה כמו הGH4 – פורמט הmicro four thirds מאפשר שימוש בכמעט כל עדשה שקיימת בשוק, בעזרת מתאם מתכתי פשוט. אם אתם לא מצלמים עם אוטופוקוס, ה-GH4 תאפשר לכם להשתמש בעדשות ישנות של מצלמות הSLR שלכם, ועצם השימוש בה מנגיש אתכם לשלל עדשות – מעדשות קולנוע לפורמט 16מ"מ ועד לעדשות ניקון מלפני 20 ו-30 שנה. זו דרך נהדרת ל"מחזר" ציוד צילום ישן אם יש ברשותכם כזה.

לסיכום

GH4 (יח"צ , צחי וולקוביץ')
יפו בלילות ב-low-light-1250iso-4k (צילום: צחי וולקוביץ')

הבחינה האמתית של ה-GH4 היא ביחס לצרכים של המשתמש:

• מעוניינים לצלם וידאו ברזולוציית 4K, בפורמט וידאו מקצועי, במחיר הנמוך בשוק? אין שום מצלמה אחרת שעונה על הצרכים שלכם. לא היום, ולא בעתיד הקרוב. קנו את ה-GH4, ואם אתם בית הפקות מקצועי עם תקציב גדול יותר – קנו מספר מצלמות כאלו, לא תתאכזבו.

• רוצים מצלמה שעושה הכול טוב (גם אם לא מושלם)? ה-GH4 בשבילכם. איכות הוידאו, הסטילס, נוחות השימוש – הכול פה נכון. ובתנאי שתטרחו ללמוד את המצלמה כראוי.

• רוצים מצלמה טובה לצילומים בתאורה נמוכה? ותרו על ה-GH4. היא טובה, אך לא מצוינת בתחום. – חכו לביקורות על הa7s החדשה של סוני, הנ"ל על הנייר לפחות – יותר טובה מכל מצלמה אחרת ביקום, באספקט הזה. אופציה אחרת היא רכישת מצלמת DSLR עם חיישן FULL FRAME, אפילו הזולות ביניהן (6D וd600/610) מספקות ביצועי תאורה נמוכה נהדרים.

• רוצים מצלמת וידאו מקצועית? אם אתם יכולים לוותר על ND FILTER מובנה, זו מצלמה נהדרת לשימושים רבים. אין לי ספק שבשנים הקרובות נראה יותר ויותר סרטים עצמאיים וסרטים דוקומנטריים שצולמו עם מצלמות היברידיות של פנסוניק.

• לא הייתי ממליץ על רכישת המצלמה אם אתם קהל היעד שאוהב להוציא את המצלמה מהכיס (או מהתיק, במקרה הזה) ופשוט לצלם. פנסוניק מציעה מצלמות עדיפות לשימוש הזה, ה-GX7 הסטייליסטית, וה-GM1 האולטרה-קומפקטית. שתיהן יותר פשוטות לתפעול, ומספקות איכות תמונה מצוינת בסטילס (ולא רעה בוידאו).

לסיכום, מצלמות Mirrorless הן העתיד, וה-GH4 היא הדוגמה הראשונה לאיך העתיד הזה צפוי להראות. למחיר שלה, ולגודל שלה אין מתחרות, וכשתהיינה, אלו כנראה תהיינה מתחרות מבית.

מחירה של גוף המצלמה שמושקת בימים אלה בישראל הוא החל מ- 8,500 ₪ לגרסת הבסיס ו- 12,000 ₪ לגוף עם עדשת 12-35 מ"מ וצמצם 2.8 קבוע.