נושאים חמים

גוגל צופה בכם

גוגל גילתה פורנוגרפיית ילחדים בתיבת המייל של אחד מגולשיה, ודיווחה עליו למשטרה. האם זה בכלל חוקי? מה עוד גוגל עושה עם המיילים שלנו? עו"ד אוריה ירקוני מסביר

חדשות מתפרצות לפני כולם הורידו עכשיו הורידו עכשיו להורדת האפליקציה מ-Google Play להורדת אפליקציה מ-AppStore
ג'ימייל (מערכת וואלה! NEWS)

בשבוע שעבר קיבל המרכז האמריקאי לילדים נעדרים ומנוצלים (US National Center for Missing and Exploited Children) טיפ לפיו ג'ון הנרי סקילרן, תושב יוסטון, טקסס, מחזיק בתיבת ה-gmail שלו תמונות פורנוגרפיה פדופילית. המרכז העביר את המידע במהירות למשטרת יוסטון, שעצרה את מר סקילרן ואכן מצאה את התמונות בתיבת הדואר האקטרוני שלו. לא שהיה ספק שהתמונות האלה יימצאו שם, שכן מי שנתן את הטיפ למרכז ומשם למשטרה היא לא אחרת מחברת גוגל עצמה, המנהלת עבור מר סקילרן את תיבת הדוא"ל שלו בג'ימייל. מקרה זה מעלה שאלות כבדות ביותר באשר לתפקידה של גוגל מול לקוחותיה, הציבור ורשויות אכיפת החוק ואף חשש שמדובר בניסיון של גוגל להלבין פעילות לא חוקית.

גוגל קוראת לכם את הדואר?

כבר בהתחלה צריך לומר בבירור - במרבית המקרים, מי שיודע על עבירת מין שבוצעה בקטין מחויב לפי החוק לדווח על כך למשטרה. חובה זו מעוגנת בחוק העונשין הישראלי, כמו גם בחוקים רבים ברחבי העולם. בנוסף, קיימת בישראל (שוב, כמו במקומות רבים בעולם) חובת מניעת עבירות חמורות מסוג 'פשע', כאשר הפצת תמונות פורנוגרפיות של קטינים נופלת כמובן לקטגוריה זו. המשמעות היא שמרגע שנודע לגוגל על כך שתיבת הדואר של סקילרן כוללת תמונות פורנוגרפיות שבכוונתו להפיץ אותן (שאחרת מדוע שיהיו בתיבת הדוא"ל שלו) - חלה עליה חובה לפנות למשטרה בעניין, ובוודאי שלא ניתן לבוא אליה בטענות בשל כך.

הבעיה נוצרת בתהליך שבמסגרתו נתגלה לגוגל אודות התמונות. הרי גוגל לא הגיעה לתיבת הדואר האלקטרוני של סקילרן לבדו מכלל לקוחותיה, ולא היה לה מידע מודיעיני שהצדיק חיפוש בתיבה בודדת. ההנחה הסבירה היא שגוגל עלתה על קיומן של התמונות אצל סקילרן באמצעות תוכנה הסורקת את כלל הודעות הדואר האלקטרוני של כל משתמשיה, ומשווה את התמונות המופיעות בהן למאגר תמונות של פורנוגרפיה פדופילית המוכרות לגוגל ולגורמים המרכזים את המאבק בתעשייה זו. באנגליה הוקמה מערכת דומה בשם Cleanfeed שסורקת את כלל התעבורה ברשת ומחפשת אחר חומרים פדופיליים (אף כי הצלחתה היתה מוגבלת), וגוגל בוודאי מחזיקה את הטכנולוגיה המאפשרת לה לפעול באופן דומה על שרתיה.

אלא שכעת עולה השאלה הבאה: מדוע גוגל סורקת את כלל תיבות הדואר של כל משתמשיה, ומה היא מחלצת מהן? אפשרות אחת היא שגוגל סורקת את התמונות למטרה אחת ויחידה של מלחמה בפורנוגרפיה פדופילית. אם זה המצב, מצוין וכל הכבוד לגוגל על שהיא נוטלת יוזמה ומסייעת לציבור להתמודד עם תופעה שראויה לכל גנאי. אלא שכולנו יודעים שזה לא כל הסיפור. גוגל היא חברה למטרות רווח, ואם היא עושה משהו, כנראה שיוצא לה מזה משהו. בפועל, גוגל סורקת את תיבות הדואר של משתמשיה כדי להוציא מהן מידע שיעזור לה להגדיל את הכנסות התחום הרווחי ביותר שלה - הפרסום האינטרנטי. אלא שלקרוא למישהו את הדואר, בטח למטרות רווח, זה כבר פגיעה בפרטיות.

סייבר (ShutterStock)
(אילוסטרציה: ShutterStock)

"הנה תראו, אנחנו גם תופסים פושעים"

אין טעם להיכנס כאן להגדרת הזכות לפרטיות והיקפה, שכן לכולם ברור שכניסה לתיבת הדואר האלקטרוני של כל אדם זו פגיעה בפרטיות שלו. רק תחשבו על כמות המידע האישי, כלכלי ורפואי שניתן למצוא בתיבה שלכם: קבלות על דברים שרכשתם, מיילים מגופים וארגונים שאתם משתייכים אליהם, תכתובות עם חברים ובני משפחה, מיילים מקופת החולים ואפילו תזכורות שרשמתם לעצמכם. הכל שם. אין זה משנה שגוגל היא החברה שמנהלת את תיבת הדואר שלכם, בדיוק כפי ש-fedex לא יכולה לפתוח חבילות שמיועדות אליכם.

העובדה שגוגל סורקת את תיבות הדואר של משתמשיה היא לא חדשה, והחברה עומדת כבר כמה שנים במרכזן של לא מעט מחלוקות בנוגע להיקף החדירה שלה לתיבות הדואר של משתמשיה, הכוללות תביעות ייצוגיות רבות וחקירות של רגולטורים בארה"ב ואירופה. מחלוקות אלו הביאו את גוגל לשנות את תנאי השימוש שלה באפריל השנה, כך שיתירו לה לבצע סריקה מלאה של תיבות הדואר של משתמשיה בשביל לספק למשתמשיה "תוצאות חיפוש ופרסומות מותאמות ופילטרים כנגד רושעות וספאם".

תנאי זה נועד להגן על גוגל, שכן דיני הגנת הפרטיות מאפשרים לבעל המידע הפרטי לוותר על זכותו בקשר אליו, גם בהסכם אינטרנטי מול גוגל. אמנם, האופן בו הסכמה זו ניתנת - בתנאי שימוש שלא דורשים את אישור המשתמש - מעלה בעיות שסביר שיצמצמו את מידת ההגנה שגוגל נהנית ממנה, וממילא ההסכמה לשינוי לא חלה רטרואקטיבית כך שלא תעזור לה מול התביעות שהוגשו. אולם לאור ההיסטוריה של גוגל בבתי המשפט ברחבי העולם, ההימור הוא כי היא תצא גם מההליכים המתנהלים כנגדה כיום כשידה על העליונה, וספק אם ייאסר עליה להמשיך בפרקטיקה שכפי הנראה הביאה למעצרו של סקילרן.

וכך אנחנו חוזרים להצטרפותה של גוגל למשמר האזרחי, ולהלשנתה על משתמש שעשה שימוש לא חוקי בשירותיה. לא מן הנמנע שמדובר במהלך שגוגל עושה כדי לשפר את יחסי הציבור שלה בקשר עם החדירה לתיבות הדואר, ולשמש כהצדקה בפני בתי המשפט והרגולטורים מדוע יש להתיר לה להמשיך ולסרוק את המידע הפרטי של משתמשיה ("תראו, אנחנו תופסים פושעים"). מדובר בעמדה צינית, אולם גוגל הצדיקה מידה מסוימת של ציניות בגישה אליה באופן בו התנהלה בשנים האחרונות, בפרט בתחום הפרטיות. נזכיר שלפני כמה שנים התגלה שמכוניות גוגל סטריט-ויו מבצעות ניטור ומיפוי של תעבורת רשת בשכונות בהן היא עוברת, פרקטיקה שבגינה נקנסה גוגל והוגשו נגדה תביעות נוספות בגין פגיעה בפרטיות.

אלא שאפילו גישה "שומרת חוק" זו של גוגל מעלה חששות, שענקית החיפוש תחליט "להגדיל ראש", ובדומה למה שקרה עם מערכת cleenfeed באנגליה - שם התברר שהמערכת שימשה גם גורמים פרטיים - יתברר שהיא עושה שימוש במערכות הסריקה לא רק למטרות שעליהן הצהירה בתנאי השימוש (שיפור השירות) ולא רק לאיתור פדופילים, אלא למטרות אחרות לחלוטין (מניעת תחרות, סחר במידע ועוד כיד הדמיון). בדיוק מסיבה זו, התנהלותה של גוגל מפחידה, אפילו כשהיא משמשת לתפיסת פדופילים, כשהיא מגיעה מצד גורם המרכז בידו כל כך הרבה כוח ומידע פרטי.

אוריה ירקוני הוא עורך-דין בתחום המשפט והטכנולוגיה והגנת הפרטיות באינטרנט.