זה לא היה אמור לקרות, אבל אחרי כמה שנים אני שוב מכור למשחק של אנגרי בירדס: Angry Birds Epic. הנה תקציר כרונולוגי סלקטיבי של הפרקים הקודמים. שאפשר לסכם במשפט: לא נוגע יותר בחרא הזה.
* בקיץ 2009 התחייבו חברות הסלולר בישראל למכור כל אחת 100 אלף מכשירי אייפון בכל שנה ולמשך שלוש שנים. המהלך נועד אז למנוע מעבר משתמשים בין החברות לטובת המכשיר החדש של אפל. בדצמבר החלה המכירה. באותו החודש שחררה חברת Rovio הפינית את האנגרי בירדס הראשון.
* פחות משנה אחר-כך, באוקטובר 2010, היו למשחק מעל 12 מיליון הורדות באפ-סטור, החברה שחררה את השכפול הראשון: Angry Birds Seasons ובשוק היו מלא אייפונים.
* בשנת 2011 התארח בארץ, בכנס משחקים IGDA במכללת אפקה, ג'וליאן פורג'ו (julien fourgeaud) אז מפתח מוצרים בחברת ROVIO. הייתי שם, ואני זוכר שמישהו שאל אותו, אולי מתוך תמימות, מה המשחק הבא שהם מתכוונים לעשות: הוא השיב שהם לא מתכוונים לעשות עוד משחקים אלא להמשיך לעשות עוד משחקי אנגרי בירדס. (בצירוף נסיבות מצער, ג'וליאן נהרג בתחילת אוגוסט השנה בתאונת base jumping ההרצאה המעניינת שלו מהאירוע במכללה עדיין זמינה לצפייה ברשת)
* ב-2012 עוד שיחקתי קצת בגרסת הפייסבוק של אנגרי בירדס, Angry Birds Friends, בייחוד כי הם עשו שינוי מרענן באופי הצגת טבלאות אלופים לכל שלב המבוססות על תוצאות של החברים. נתקעתי על איזה שלב ופרשתי. וזהו פחות או יותר.
חזרה לימינו
בכל מקרה ג'וליאן לא שיקר. כש-Angry Birds Epic יצא לכל העולם ביוני השנה, נוספו לרשימה לפחות עוד 10 משחקי אנגרי בירדס שונים (חלקם ספין אופים) והציפורים הפכו למותג על שכבר מזמן עושה את רוב הכנסותיו ממקורות אחרים מחוץ למשחקים.
Epic למשל הצליח בקטגוריה שלו באפ-סטור, משחקי תפקידים, אבל הוא אף פעם לא שלט בטבלה הכללית של משחקים חינמיים. ולמרות שאני מאמין שהוא רווחי, על הנייר הוא רק עוד משחק שבא להרחיב את המותג.
ויש עוד כמה סיבות ספציפיות למה לא לשחק במשחק הזה:
* כי יש המון מסכי טעינה. אם אתם על ה-WiFi האיטי של שלומית השכנה כמוני, אתם יודעים שזה יכול לשגע. מסך הטעינה יעלה לפני כל שלב ובכל הזדמנות אחרת, ומופיע בו הנשר (זה שפעם משתמשי אייפון מכורים שילמו דולר כל יום כדי להשתמש בו לעבור שלבים) והוא נותן טיפים ופאנצ'ים מטופשים שחוזרים על עצמם כמו: רק אני יכול לעשות דיסלייק בפייסבוק.
* כי לוקח זמן להתרגל למשחקיות. כדי שציפור תתקוף חזיר צריך לכוון אותה אליו, לא צריך לדייק אלא סתם לכוון. פשוט כי יש כאן משחקיות שהיא קרבות מבוססי תורות וחשיבה, והייתי רגיל למתיחה ברוגטקה הקלאסית של שגר ושכח מהמשחק המקורי.
* כי אני טיפש, ושכחתי שכמו בכל משחק גם כאן יש מערכת שמטרתה להוציא כסף ממי שמוכן לשלם. מה שמהר מאד גרם לי להחיות ציפורים במטבעות הווירטואליות ובשייק בננה הטפשי של המשחק על שלבים ממש קלים, שלא היה לי כוח לפתור ועכשיו אני תקוע בלי מטבעות בשלבים קשים. יש כמובן את הבן דוד המכוער על שם קנדי קראש של ניסיונות סחיטת הכסף האלו, בדמות שלבים שנעולים רק אם חברים משחררים אותך. אין סיכוי שאני משתמש בזה. להגנת המשחק יצויין שהוא לא מנדנד בהתראות בלתי פוסקות שמזמינות אותך לחזור למשחק כשאתה לא בתוכו.
* כי מערכת השדרוגים של המשחק בנויה סביב מעטפת של כל מיני שטויות שאני לא מסוגל לעקוב אחריהן. למשל, אני תקוע עכשיו בקרב שאם אנצח בו אזכה ב-3 בולי עץ. למען הסר ספק, אין לי מושג מה זה שווה או למה זה טוב. ואגב, כשמנצחים בקרב, אפשר לסובב גלגל מזלות כדי לזכות בעוד שלל מטופש, נגיד צדפים או כוכב ים, ויש שם באג מעצבן שאני בטוח שמי שעוד שמאלי כמוני גילה שלא משנה אם אני מסובב אותו שמאלה הוא תמיד מסתובב ימינה.
* כי הסאונד של הדמויות מעצבן. במיוחד אני לא אוהב את קול הבכי המדומה של חזיר שהפסיד הרגע בקרב. וכשאתם משחקים הרבה הסאונד רקע (שאתו אין לי בעיה) יחזור על עצמו. אם כי לפחות על הסעיף הזה אני חייב להודות שרוב הזמן אני משתייך לז'אנר של אלו שמשחקים ב-MUTE. מתישהו אתה מגיע לגיל שאין מה להתגאות בזה שאתה יושב עכשיו ומשחק באייפון ואולי עדיף שלא כולם ידעו מזה. זה בוודאי רלבנטי במקומות ציבוריים, או בשירותים בעבודה בשביל שלא ידעו מי יושב שם כל כך הרבה זמן, אבל גם בבית אני כבר רגיל לשחק בלי סאונד בכלל.
* כי זה אותו סיפור ושום דבר לא בוקע מהביצים האלו אף פעם. יש את השלושה כוכבים המוכרים לכל שלב, יש ניקוד שאין לי מושג אם הוא מצטבר או משנה במשהו. הוא פשוט שם כחלק מהשפה של המשחק.
אז למה לעזאזל התמכרתי למשחק הזה?
כי כל הדברים הנ"ל לא באמת מונעים ממני לשחק. ו-Angry Birds Epic עושה בכל זאת הרבה דברים נכון: בשוק המשחקים הנוכחי, וזה לא תמיד טריוויאלי, הוא מאפשר לשחק בו גם אם לא ממש אכפת לך ממנו: לא חסרים שלבים, הם פתוחים וחינמיים, הכניסה אליו והניצחונות הראשונים מאד קלים. אין לחץ של זמן כי זה בתורות, ותמיד אפשר לחזור לעוד איזה קרב קצר. אחרי זמן מה זה גם נהיה מאתגר שאשכרה התחלתי להתעניין באיפה מוסיפים פיצ'רים לציפורים ככה שישדרגו להם את היכולות.
אבל אני חושב שהיתרון הכי גדול שלו הוא דווקא, במה שהיה נראה בהתחלה החיסרון שלו, וזה השימוש במותג אנגרי בירדס. הרבה יוצרי משחקים מנסים לברוא עולם, וכאן יש אמנם במה חדשה של משחקיות, אבל זה עדיין הדמויות המוכרות והתכונות שלהן פחות או יותר נשמרות. לכו תבנו משחק חדש ותנסו להסביר לשחקנים למה הציפור השחורה מתפוצצת. פה זה מתקבל בטבעיות.
דבר שני, Rovio לא מחפפים. המשחק נראה (וכנראה נשמע) מעולה. מהאנימציות הקטנות של ציפור שמחה כשבוחרים בה לקרב ועד לתנועה קטנה של הרקע או התפאורה בחזית כל שלב כדי ליצור לה יותר חיות. אהבתי את הטאצ' היפני של השדרוגים שהזכיר לי קצת את infinity blade ואני אוהב את מה שהם עשו עם החזירים, במיוחד עם הבוסים. בחלק מהמפות השתמשו בירוק שלהם כדי להוסיף רמיזות לזומבים, שזה פיתוח יפה לדמות מוכרת.
יתרון גדול נוסף של המותג הוא שילוב הפרסומות. כיוון שזו חברה שיש לה כסף הם לא דוחפים פרסומות כל שתי שניות כמו שמשחקים אחרים מתפתים לעשות. גם כשיש פרסומת אז ראיתי הרבה עוגיות ישראליות ממותגות Angry Birds Go!. לפעמים בשלבים קשים אני לוחץ לצפות בסרטון תמורת עוד כוח בשלב, וגם אז הסרטון הוא פרסומת למשחק אחר של אנגרי בירדס. השימוש הזה, שמשאיר אותך רוב הזמן בתוך עולם התוכן שלהם גם בזמן פרסומות, בלי לפגוע כמעט בחוויית המשחק, הוא יתרון שיש למעט משחקים.
לסיכום
זה היה צמוד אבל בסופו של דבר היתרונות גוברים על החסרונות. זה לא שיש לי איזה רגש מיוחד אל המשחק הזה. אני יודע שהוא חלק מגוף מסחרי גדול. אבל בתור מוצר שמעביר זמן בחינם, שלא דורש יותר מידי ובכל זאת יודע לאתגר ונראה מצויין, אני מתכוון לנסות ולהחזיר לציפורים את הביצים שגנבו מהן.
להורדת המשחק מהאפ-סטור
להורדת המשחק למכשיר אנדרואיד