תיק סיקרט: איך נלחמים בתופעה הזאת?

אפליקציית סיקרט ממשיכה להסעיר את הרוחות ברשת. לצד ההשתתפות הנלהבת בדיוני שמועות בסיקרט והקמת קבוצות כמו "דברים שמצאתי בסיקרט" שאוספת פוסטים מצחיקים מתוכו, הולכות ומתרבות הקריאות לסגור את האפליקציה הבעייתית.

סיקרט, שבמקור נועדה לשמש כפלטפורמה לחשיפת סודות אישיים באופן אנונימי, הפכה לכלי בידיהם של בריוני רשת: מאחר והפוסטים המתפרסמים באפליקציה הם אנונימיים לגמרי, גולשים מנצלים זאת כדי להפיץ שמועות והכפשות על גולשים אחרים. מאחר והשמות בסיקרט חסויים, לא ניתן לדעת מה האינטרס של כל כותב-סוד: אקס מתוסכל, יריב עסקי או סתם שקרן פתולוגי, כך שכל שמועה מקבלת תוקף אובייקטיבי מדומה. ואחר שהשמועה מופצת, לך תוכיח שאין לך אחות.

התלונות על סיקרט ועל הסכנות הטמונות בה כבר הובילו את החברה להפעיל מנגנון צנזורה, שסורק את הפיד ומסיר תכנים בעלי מילים פוגעניות; אך בינתיים לא מופעל מנגנון כזה בגרסה העברית, אם כי הוא נמצא בתכנון, כך שעדיין אפשר לפרסם קללות נוראיות והשמצות ללא הפרעה.

בתחילת השבוע התפרסם פוסט בסיקרט שלשונו "תלונה ראשונה על הוצאת דיבה בסיקרט", בצירוף תצלום של תחנת משטרה. מאחר והפוסט היה אנונימי, קשה לדעת מיהו אותו גולש שהחליט להגיש תלונה במשטרה על סיקרט, אם בכלל הייתה תלונה כזאת, אם כי בתגובות לפוסט מועלות השערות וניחושים בנושא. אבל בין אם הוגשה תלונה או לא, זה רק עניין של זמן עד שיתחילו הסיבוכים המשפטיים והתלונות במשטרה כנגד פרסומים אנונימיים באלקיציה.

"האחריות של סיקרט על פוסטים שמתפרסמים בה היא אותה אחריות שיש לאתרי שיתוף קבצים על קבצים לא חוקיים", מסביר יהונתן קלינגר, עורך דין בתחום דיני המידע באינטרנט, "לאותם אתרים אין אחריות אלא אם הנפגע פנה, ביקש להסיר ולא הסירו. אם המשטרה תמצא לנכון לחקור עבירה כזו או אחרת, אז כנראה שהיא תוכל לבקש מסיקרט לחשוף את זהות הגולש".

בינתיים, הציבור מציץ ונפגע, נפגע ומרתיע. מועצת התלמידים הארצית יצאה בקמפיין נגד בריונות רשת בסיקרט, תחת הכותרת "אותי זה לא מצחיק". בסרטון נראה גולש המגלה כי מפיצים עליו שמועות בסיקרט, והוא שוקע בדיכאון:

בפייסבוק, סטודנטית לסוציולוגיה בשם נטלי סינדל פתחה קבוצת בשם "הגיע הזמן לסגור את האפליקציה Secret!". לקבוצה היא מעלה פוסטים פוגעניים ואלימים שמצאה בסיקרט (עם טשטוש שמות הקרבנות, כמובן), על מנת להמחיש עד כמה האפליקציה מסוכנת. "כשנכנסתי לסיקרט לראשונה, ראיתי שם פוסטים מזעזעים, שקריים ומלוכלכים", היא מספרת לוואלה!טק, "פוסטים שיכולים להוציא שם רע לאותו ילד או ילדה ולגרום להם עוול ופגיעה נפשית וחברתית".

סינדל חיפשה ברשת קבוצות נגד סיקרט, אך להפתעתה מצאה רק קבוצות שמציגות את הצד המצחיק והחמוד של האפליקציה. לאחר ששתי נערות שהכירה באופן אישי נפגעו מפוסט שהשמיץ אותן, היא החליטה לנסות לקדם את המודעות לסכנות של סיקרט.

"הגולשים שם משתמשים בכל עניין עילום השם לרעה", אומרת סינדל, "מעלים שם או תמונה של ילד או ילדה ושואלים עליהם שאלה פוגענית, ומפה מתחיל דיון שלם. הרבה פרגונים לא ניתן לראות שם. האכזריות היא שלא ניתן לדעת מי כתב עליך את הדברים, ואין לך דרך להגן על עצמך אלא רק להתפלל שהמפרסם יוריד את הפוסט כמה שיותר מהר. אני ממש מקווה שאי שם מישהו שאחראי על האפליקציה הזאת יבין מה זה יכול לעשות ורצוי שיבין את זה מהר, לפני שאיזה ילד ישים קץ לחייו ויהיה מאוחר מדי".

אז מקרה התאבדות בגלל סיקרט עוד לא היה (למרות שהיו שפע של שמועות בנושא), אבל זה לא כזה תרחיש מופרך. מייסד האפליקציה דייוויד בייטו אף הואשם בכך שסכנות ההתאבדות של הגולשים אינן מעניינות אותו, לאחר שפרסם ציוץ בטוויטר שבו הוא לועג למאמר שתקף את האפליקציה. כרגע סיקרט סובלת מיח"צ גרוע במיוחד (אם כי הוא מלווה בטראפיק נאה), ואולי מייסדיה ייאלצו לנקוט בצעד יותר דרסטי מאשר מנוע סריקת מילים. עד שהמנגנון הזה יגיע גם לגרסה העברית, נקווה שנצליח לשמור קצת על הפה שלנו.