פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      שלום כיתה א', נא להתחבר לענן

      האם מערכת החינוך מכינה את הילדים שלנו לקראת המציאות הטכנולוגית שמחכה להם בחוץ? לקראת פתיחת שנת הלימודים, וואלה!TECH בודקת מה מצבנו בתחום לימוד מחשבים לעומת שאר העולם

      ילדים לומדים בכיתה (ShutterStock)
      (אילוסטרציה: ShutterStock)

      עד שנת 2020, 90% מהעבודות באירופה ידרשו מיומנויות מחשב. לא שהייתם צריכים את המידע הזה כדי לדעת כמה מחשבים הפכו לחלק בלתי נפרד מחיינו. ועם זאת, ברוב בתי הספר בעולם רק לאחרונה הובן הצורך בלימוד בעזרת מחשבים ולימוד של מדעי מחשב. בישראל – תתפלאו – מצבנו מצוין בתחום החינוך הטכנולוגי, כך שיש סיכוי שנצליח להתהדר בכתר "מעצמת ההייטק" שלנו גם בעתיד.

      עד כמה מדינות אחרות מכינות את התלמידים שלהם לעולם המחשבים? התמונה אינה אחידה. כבר בשנת 2007 התגלה כי לפחות 60% מהתלמידים בארצות הברית משתמשים ברשתות חברתיות כדי לתגבר את הלימודים שלהם, ובכל זאת - בשנה שעברה רוב בתי הספר בארצות הברית לא לימדו מדעי המחשב. בכל ארצות הברית, רק 6 מתוך 1000 מורים לימדו מדעי המחשב.

      לתוך הריק הזה נכנס ב-2013 ארגון CODE.ORG, ששם לו למטרה ללמד קוד לכל מי שרוצה ולהכניס לימוד מדעי מחשב לתוכנית הלימודים. לימוד קוד, לפי הגדרת הארגון, הוא בעצם לימודי בסיס במחשבים - לדעת איך מפרקים ובונים אפליקציה, לעבוד עם HTML ולהבין איך עובד האינטרנט. הם החלו עם סרטון שמציג ענקי הייטק (ביל גייטס, מארק צוקרברג, ג'ק דורסי) מדברים על הגיל הצעיר בו למדו לקודד, לצד אנשים שאינם מתחום ההיי טק, כמו שחקני כדורסל, המדברים על ההנאה בקידוד.

      האג'נדה של הארגון תפסה חזק. כבר ב-2013 עוד 32 בתי ספר בארצות הברית החלו ללמד קוד וערים גדולות כניו יורק, לוס אנג'לס ושיקגו, מתכננות להכניס לימודי מדעי מחשב בהיקף רחב יותר. ועדיין, רק ב-14 מדינות בארצות הברית יש לימודי מדעי המחשב באופן מסודר.

      באירופה המצב טוב יותר. באסטוניה, אולי המדינה הכי מתקדמת טכנולוגית באירופה, מלמדים קוד כבר בכיתה א'. באנגליה מתוכננת תכנית לימודים שתלמד את בסיס הקידוד כבר בגיל חמש. ובגיל 11 הילדים יידעו שתי שפות תכנות. מעבר לכך, השנה יוקם שם בית ספר שילמד תלמידים בעיקר דרך האינטרנט. המוסד הפרטי של חברת ARK יקצץ בכמות המורים ויאפשר מתן שכר גבוה יותר לנותרים.

      ביפן המצב מעניין. קודם כל,לימודי החובה שם מסתיימים בחטיבת הביניים. אמנם החל מ-1998 מידע בסיסי במחשבים נלמד כבר בחטיבת הביניים, אבל בתחום המקצועות אותם הם יכולים לבחור מעט יפנים בוחרים להתמחות במדעי המחשב, או במדעים בכלל למעשה. לכן ב-2002 משרד החינוך יצר את התכנית עם השם הכה יפני SUPER SCIENCE HIGH SCHOOL, בו בתי ספר נבחרים מקבלים מלגות מיוחדות ל עידוד תלמידים מצטיינים שילמדו מדעים. למרות התכנית הזו, שבכל שנה יותר בתי ספר מצטרפים אליה, רק 20% ממסיימי החטיבה רוצים לעסוק במקצוע מדעי, לעומת 50% מכלל האוכלוסייה בעולם.

      ואיך אצלנו?

      בניגוד למה שיכול לחשוב הסקפטי המצוי, ישראל היא בין המדינות המתקדמות בעולם בשימוש במחשבים ובלימוד מדעי המחשב. ישראל הייתה אחת המדינות הראשונות להכניס לימודי אלגוריתמיקה למגמות הלימוד בתיכון, ולאחרונה נכנסו גם לימודי סייבר ופיתוח אפליקציות לווינדוס 8.

      ”אנחנו מאוד מעודדים את בתי הספר ללכת עם הטכנולוגיה", מספר ד"ר אבי כהן, המפקח הארצי על מגמות המחשבים, ”לפי דו"ח של רויאל סוסיאטי הבריטי, ישראל מובילה בעולם בתחום מדעי המחשב. הייתה אצלנו לאחרונה משלחת מקוריאה שביקשו ללמוד איך להתארגן על לימוד המקצועות אצלם". מעבר למגמות התיכון, ישנה תכנית עתודה למצטיינים בחטיבת הביניים שילמדו סייבר כהכנה לשירות ביחידת המודיעין 8200. לשאר התלמידים תיפתח תכנית שתלמד אלגוריתמיקה כבר בכיתה ז', סייבר בכיתה ח' ורובוטיקה בכיתה ט'. יש גם תכנית, שעדיין אינה סגורה, להרחיב את לימודי מדעי המחשב החל מכיתות ה'. “אנו נקבל בברכה כל מי שלמד היי טק ורוצה לעשות תעודת הוראה כדי להיות מורה בתחום מדעי המחשב,” מסכם כהן.

      אבל לימודי מדעי מחשב אינם הדבר היחיד שישראל עושה בתחום המחשוב.” עולם המחשבים נהיה עוד זירה שצריך ללמוד אותה,” אומר ד"ר עופר רימון, מנהל מינהל תקשוב, טכנולוגיה ומערכות מידע במשרד החינוך, ”אנחנו בונים את כל התשתית וכל המהלכים כדי להזיז את בתי הספר קדימה. היום אתה לא יכול לעשות שום פעולה אם היא לא מחוברת לדיגיטל, וצריך לצמצם את הפער בין בתי הספר לעולם הילדים". במסגרת צמצום הפער, 1,600 בתי ספר ייכנסו לתוכנית שבה יוכלו התלמידים להתחבר לענן חינוכי בו מעל 8,000 מערכי שיעור דיגיטליים. עוד 200 בתי ספר ילמדו בעזרת טאבלטים אישיים שיהיו אצל התלמידים.

      אין חשש שהתלמידים ינצלו את הטאבלטים למשחקים?
      "טכנולוגיה אינה דבר טוב או רע. היא מאפשרת, והכל תלוי לאן לוקחים אותה. לצד הלימוד, נעביר שיעורים על הסכנות בטכנולוגיה ויהיו מערכות ניהול למידה שיאפשרו למורה לעקוב אחרי האתרים אליהם נכנס התלמיד בזמן השיעור. אבל זה לא הקושי היחיד שלנו. אנחנו גם שולחים מורים רבים להשתלמויות. יש מורים שמלמדים כבר עשרות שנים וצריך להרגיל אותם לדרך חדשה".

      כדי להשמיש את התוכנית חוברו כל בתי הספר לאינטרנט בפס רחב, כאשר לכל בית ספר סיב אופטי משלו המונע עומס על השרת. תינתן גם תמיכה טכנית ותמיכה פדגוגית בבחירת נושאי הלימוד.מעבר לכך, מתוכנן מעבר לספרים דיגיטליים במקום ספרי הלימוד הפיזיים. כבר כיום 300 ספרים עברו דיגיטציה, בנוסף למערכי הספרים הנמצאים בספרייה הלאומית, מוזיאון ישראל, ארגון סנונית ועוד מוקדים אשר מחוברים לרשת הלימודית.

      לדעתך מדעי המחשב צריכים להיות חלק מלימודי החובה כבר בבית ספר יסודי?
      "יש מחשבה על זה, אבל כרגע ,בשלב ראשוני, נראה שאת הבסיס ילדים לומדים לבד. כל מכשיר הוא אינטואיטיבי וילדים מתחברים אליו בקלות. עם זאת בשנה הקרובה תחל תכנית 70-30 המאפשרת לכל בית ספר יסודי לבחור לבד 30% מתוכנית הלימודים שלו, ובתי ספר רבים בוחרים להכניס לימודי רובוטיקה וכדומה”.

      אתה מדמיין עתיד בו כמות המורים תרד והשיעורים ברובם יועברו און-ליין?
      "אולי כמות המורים תרד, אבל ככל שהעולם הופך טכנולוגי, כך צריך מורים, כאשר תפקיד המורה משתנה. הוא כבר לא אדם שמעביר ידע, אלא מדריך המציג אפשרויות, וכתמיד, מהווה מודל לחיקוי”.

      מנ"כלית רשת חינוך אנקורי, אסנת הבר קוטון, פחות אופטימית. "עולם הפדגוגיה עוד לא מוכן כלל להכנסה מקיפה של תיקשוב", היא טוענת, "אי אפשר לנטר את התוכן שמועבר ועדיין אין אפשרות תקציבית ללמד את כולם בעזרת טאבלטים, אשר אמנם מוזילים מחירי הספרים אבל לכך צריך להוסיף מחיר תוכנה ומחיר WI FI איכותי בבית ספר. באנקורי יצרו תוכנה חינמית משל עצמם לספרים ומלמדים בעזרת טאבלט לכל ילד, אבל לא רצים מעבר לכך כי יש עוד הרבה ללמוד".

      אילוסטרציה (ShutterStock)

      ומה המצב בבתי הספר הפרטיים?

      אם בבתי ספר רגילים משקיעים כל כך בטכנולוגיה, האם כדאי בכלל לשקול בתי ספר פרטיים אם אנחנו רוצים הייטקיסטים קטנים בבית? אז ככה. בבית הספר הדמוקרטי הוד השרון למשל, המתחיל בגילאי גן ונמשך עד כיתה ט', נוגעים קלות בתחום המחשוב כבר בגן, אבל החל מכיתה א' הילדים כל הזמן משתמשים במחשבים. יש ועדת תקשוב שמסדרת את האופן בו משתמשים במחשבים בבית הספר ויוצרת הזדמנויות ללימוד מתוקשב. חדרי המחשב פתוחים בהפסקות והילדים יכולים לשחק במחשבים, כל עוד לא מדובר במשחקים אלימים. בין השיעורים השונים בבית הספר ניתן למצוא מדעי המחשב, פוטושופ, שיעורי עריכה ביו טיוב ואלגוריתמיקה. הכול לפי בחירת התלמידים כמובן. בשיעורים עצמם מעודדים עבודה בקבוצות - כי זוהי הכנה לעבודת צוות שתידרש מהם בהמשך חייהם.

      "אצלנו מאמינים שבית הספר חי את החיים, לא מכין לחיים," אומרת עירית על דור, מנהלת בית הספר, "טכנולוגיה ומחשבים הם חלק בלתי נפרד מהחיים ולכן הם חלק בלתי נפרד מהלימודים אצלנו. אנחנו אוהבים להתחדש ואוהבים להשתמש בטכנולוגיה כדרך ללימוד וכחומר בפני עצמו".

      מעבר ללימודים, השימוש בטכנולוגיה מעודד בכל המקצועות. תלמידים יכולים להשתמש בטלפון שלהם לצלם את הלוח, מורה יכול ללמד בעזרת אפליקציות מעניינות שגילה, לכל תלמיד יש מחשב אישי ובכל בית הספר יש WI FI. השנה גם יועבר לראשונה קורס שכולו מתוקשב, כלומר יועבר דרך המחשב. יעביר אותו הורה של אחד התלמידים בבית הספר. מדובר על קורס באנגלית שיועבר במקביל דרך אוניברסיטה מקוונת ל30,000 תלמידים בעולם. בבית הספר הדמוקרטי 20 תלמידים יוכלו ללמוד דרכו.

      "ככה זה כשמנהלת בית הספר היא מורה למדעי המחשב", עירית מסכמת, ומוסיפה "ילד שמסיים אצלנו כיתה ט' ולמד מדעי המחשב, יכול כבר בכיתה י' בבית ספר רגיל לעשות בגרות מלאה במדעי המחשב".

      בתיכונים פרטיים שימוש במחשבים הוא חלק בלתי נפרד מהלימודים. ברשת תיכוני הגימנסיה כל הכיתות חכמות, כאשר הלוח מחובר ללפ טופ והשיעורים מועברים במצגות. מעבר לכך, יש בתיכונים מגמת טכנאי רשתות אשר המסיימים אותה מקבלים תעודה מחברת CISCO הבינלאומית ולמעשה יכולים להתחיל לעבוד רק על סמך לימודי התיכון שלהם. רשת בתי החינוך אנקורי משתמשת ברשתות החברתיות כסיוע לעזרי לימוד והתלמידים לומדים בעזרת טאבלטים עליהם אפליקציות ייעודיות.

      בסיכומו של דבר, נראה כי ישראל, גם במגזר הציבורי, מוכנה לעולם העתיד, וההבדלים בין המגזר הפרטי לציבורי בתחום המחשבים הולכים ומצטמצמים. כל שנותר הוא לפתור את בעיית הצפיפות בכיתות. שיעורים מקוונים שניתן יהיה ללמוד גם בבית, יפתרו גם את הבעיה הזו.ומי ישמור על הילדים כשהם בבית? כל המובטלים שמאבדים את העבודות שלהם למחשבים, כמובן.