תקציר הפרקים הקודמים: אחרי שחברת הכנסת מירי רגב הגישה תלונה נגד גולש בפייסבוק שהעליב אותה, ואחרי שהתברר כי החקירה בנושא התקיימה בניגוד להנחיית היועץ המשפטי לממשלה, ואחרי שהמשטרה סגרה את התיק - רגב לא ויתרה, ועכשיו היא תובעת את הגולש בעצמה בגין לשון הרע, על סכום של למעלה מ-300,000 שקלים.
"התביעה אמנם אישית, אולם מהווה מבחינתי צורך ציבורי מובהק לגבי מה מותר ומה אסור לומר על נבחרי ציבור", כתבה רגב בפייסבוק שלה, "בית המשפט צריך לקבוע אמות מידה בדבר גבולות השיח אל נבחר ציבור".
אז מה באמת מותר ומה אסור לומר על נבחרי ציבור? אחרי הכול, לפעמים תוקף אותנו הצורך לגדף אותם קצת, ככה בקטנה בעמוד הפייסבוק האישי שלנו, בלי שאחר כך ניגרר לבית המשפט. הגולש שקילל את מירי רגב נתבע על כך שהשתמש בביטויים "זונה עם פה ג'ורה", "אנאלפביתית" ו"רפש אנושי" - האם אלה ביטויים פליליים? ואם כן, באילו קללות כן מותר לנו להשתמש בפעם הבאה שנרצה להוציא את העצבים שלנו על נבחר ציבור? פנינו להתקרצץ על אוריה ירקוני, עורך דין בתחום משפט וטכנולוגיה, כדי שיעשה לנו קצת סדר בראש.
עו"ד ירקוני, נניח שאני רוצה לכתוב בפייסבוק שלי "זונה" על חברת כנסת כלשהי, לא חשוב מי. מותר?
עו"ד ירקוני: "'זונה' היא קללה מאוד מסובכת (ויש סיבה שהיא כל כך פוגענית). האם הכוונה ליצאנית? לבחורה ששכבה עם מלא גברים? אולי סתם מישהי רעה? מישהי שתעשה הכל בשביל כסף?"
קשה לי להאמין שהנתבע כאן רמז שחברת הכנסת עובדת בזנות בסתר.
"כן, אף אחד לא חושב שהוא באמת טוען שמירי רגב זונה במקצועה או בכל קטע מיני אחר. לדעתי הוא התכוון במובן של 'רעה'. כך שאין כאן עובדות שקריות".
אז לקרוא לה "רעה" מותר?
"זה לא אסור באופן אוטומטי. צריך לבחון את המקרה לגופו, ושוב, נדירים המקרים בהם הדבר יחשב ללשון הרע".
ואם אני קוראת לה "רשעית ואכזרית"?
"אז אין פה לדעתי לשון הרע. כאמור, היא חברת כנסת, היא צריכה לצפות שאנשים יגידו עליה דברים לא נחמדים לאור פעילותה הפוליטית. יש כמה חברי כנסת בעבר שאפילו לקחו מקרים כאלה כמחמאה".
ואם אני אומרת שהיא רשעית כמו היטלר?
"גם המשפט הזה אינו מקים לדעתי עילה בלשון הרע כנגד חבר כנסת בפני עצמו. אבל הכול תלוי קונטקסט".
ואם אני אומרת שהיא רשעית כמו פרעה? הרי הוא היה לא פחות רשע מהיטלר!
"אני סבור שזה חוסה תחת חופש הביטוי, ולא מהווה ביטוי אסור, אלא אם יש נסיבות נוספות (שצריכות להיות כבדות משקל) שהופכות אותו לכזה. אבל צריך לזכור שאני נחשב פרו-חופש-ביטוי. כשאת אומרת אסור את צריכה גם לזכור שיש הרבה דינים, לא רק לשון הרע, כמו הסתה".
ואם אני אומרת שהיא ממש נאצית?
"'נאצי' זה כבר ביטוי שיקבל משקל רב יותר מקללות אחרות מסיבות ברורות, כאשר לקשר של המקולל לשואה (דור שני וכו') תהיה חשיבות בהיבט הזה. עם זאת, עדיין נידרש למקרה חריג בשביל להכיר בלשון הרע כנגד חבר כנסת, גם כאשר הוא מכונה 'נאצי'. בנוסף, צריך לזכור שהכנסת עמלה על חקיקת חוק שאוסר לכנות מישהו נאצי. החוק לא קודם, ויש בכך ללמד שהכנסת (עדיין) לא סבורה שיש להוציא את הביטוי הזה מחוץ לחוק באופן עקרוני, ומצד שני, שכן יש כאן ביטוי חמור שדורש התייחסות מיוחדת".
אוקיי. מה לגבי "אנאלפביתית"?
"אני לא חושב שהבחור שהיא תבעה התכוון ל'אנאלפביתית' כעובדה, אלא פשוט התכוון ל'מטומטמת', כי ברור שהיא יודעת לקרוא, ויש מידה של אירוניה בזה שהבחור הזה לא מצליח לבחור את הקללות שלו כראוי".
מותר לי לכתוב על חבר כנסת שהוא טיפש או מפגר?
"לגבי 'מפגר' ברור שזו קללה שאי אפשר להגיש עליה תביעה, אחרת כולנו היינו נתבעים. אבל אם מישהו אומר על חבר כנסת שהוא "מפגר, אבל באמת מפגר, בהגדרה הקלינית. אני יודע, אני מומחה בתחום, ואני אומר לכם שהבנאדם מראה את כל התסמינים של מפגר', אנחנו מתקרבים מאוד לתחום האסור. עם קצת מאמץ ותיבול אפשר לעבור אותו".
ואם אני מקללת אותו בשפה תנ"כית "כסיל", "אוויל", "בן בליעל", "סורר ומורה", "משתין בקיר", "שומן ובועט", "טובל ושרץ בידו" זה נחשב פחות פוגע? או אם אני כותבת לו "יימח שמך" "ארור תהיה" או את הקללה ששאול המלך מקלל את יהונתן בספר שמואל " "לבושת ערוות אמך"?
"יש כאן עניין של פרספקטיבה. בתור חילוני איני מייחס חשיבות רבה מהרגיל לביטויים תנ"כיים ולכן לדעתי ביחס לכל הקללות שאמרת האינסטינקט שלי אומר שאין כאן לשון הרע, אלא אם חבר הכנסת נמען הקללה, יצליח להוכיח שמדובר במקרה חריג ביותר".
מכל השיחה הזאת לא הבנתי איזו קללה אני צריכה להגיד כדי שגם אותי חברי כנסת יתבעו.
"תראי, צריך לזכור שלחברי כנסת יש הגנה פחותה מפני לשון הרע בשל תפקידם הציבורי. המשפט מניח שלבזות נבחרי ציבור זה חלק מהמשחק הפוליטי, כל עוד ברור שהדבר נאמר במסגרת פוליטית. ההגנה שיש להם על העלבת נבחר ציבור גם היא פחותה, כיוון שההנחה היא שקללות בפייסבוק לא פוגמים ביעילותו של חבר הכנסת. אם את שואלת אותי לגבי המקרה של מירי רגב, ברור שאין לה קייס, והיא צריכה להתרחק מההליך המיותר. הבחור היה רחוק מאוד מלשון הרע. לא בא לחברי הכנסת טוב שיקללו אותם? שיעשו את העבודה טוב יותר או שיפסיקו להיכנס לטוקבקים".
אוריה ירקוני הוא עורך דין בתחום המשפט והטכנולוגיה המייצג את התנועה לחופש המידע והתנועה לזכויות דיגיטליות.