למכירה: סיפורים. מעולם לא הודפסו

"למכירה: נעלי תינוק. מעולם לא ננעלו". הסיפור הקצרצר והמצמרר הזה, שמיוחס לארנסט המינגוויי, מראה לנו שפרוזה יכולה להבריק ולרגש גם כשהיא משתמשת בפורמט פרקטי לחלוטין של מודעה. הרשת היא מקור שופע לסיפורים מרגשים, עצובים או מצחיקים שמשתמשים בפורמט של מודעה מקוונת. בין אם הסיפורים אותנטיים או בדיוניים, מדובר בסוגה ספרותית ובחומר קריאה מסקרן.

"מזרן חינם, קינג סייז, 2010. (מילווקי)" הוא שמו של סיפור-המודעה שפורסם בלוח קרייגזליסט לפני מספר ימים. "עברו שלוש שנים מאז שאשתי עזבה אותי, ארבע שנים מאז שהתחתנו, וארבע שנים מאז שקנינו את המזן הזה, שמצולם פה למטה, סרטה, מודל 2010, קפיצים מוטים", מספר כותב המודעה האנונימי. "אשתי היתה אישה נמרצת, בתוך ומחוץ לחדר השינה, גילוי נאות.

"תהיו רגועים, ניקינו את המיטה בקיטור מספר פעמים מאז שלב ירח הדבש… לפני שזה הידרדר במהירות לשלב גיהנום הנישואים… אז כבר ישנתי על הספה, ואשתי השתמשה במיטה להרפתקאות עם גברים מהאינטרנט. גילוי נאות. ניקיתי את המיטה בקיטור כך שלא צריכות להיות בעיות, בכלל, מלבד העובדה שתצטרכו לחשוב על הדברים הללו כל לילה לפני שתירדמו על המזרן. זה המחיר שמשלמים על מזרן בחינם, אוקיי.

"יש כמה זכרונות נפלאים, מאושרים, שקשורים למזרן הזה, וזו היבה היחידה ששמרתי עליו זמן רב כל כך אחרי שהיא עזבה אותי. אני עדיין מדמיין שאני עושה איתה אהבה עליו.

"עכשיו גם אתם יכולים! לדמיין אותי עושה איתה אהבה, זאת אומרת, אם כי אני לא אופתע אם גם אתם עשיתם איתה אהבה.

"אליסון, אם את קוראת את זה, אני אוהב אותך בייבי. בבקשה פשוט תחזרי.

"המזרן בחינם אוקיי, פשוט בואו לקחת אותו. אם אני לא עונה לטלפון זה כי אני מתקלח ובוכה".

הקומיקאי הניו יורקי ארי טמן, שהופיע בתל אביב במופע תמיכה בישראל בזמן מבצע צוק איתן, השאיר לנו הפתעה: תינוק. "מצאתי את התינוק הזה ואין לי שימוש בו. 2000 ש"ח או ההצעה הטובה ביותר", כתב בקבוצת הפייסבוק Secret Tel Aviv. "הוא בוכה הרבה אבל מפסיק כשמנערים אותו. לא בטוח אם זה בן או בת בגלל המארז הנייטרלי. איסוף חובה. הדואר מסרב לשלוח אותו". טמן סיפר שהמודעה שלו נמחקה, לא לפני שזכתה לעשרות תגובות, ובהן "למה כל כך זול? הוא מזויף?", "500 וחבילת פמפרז חינם ואפשר לסגור עיסקה", "שאף אחד לא יקנה, זו הונאה… אתם יכולים לעשות אחד בבית, בחינם!", ו"יש בתינוק שלי תקלה אחרי ששכחתי אותו במכונית כמה שעות, אני חושב שהמעבד התחמם יתר על המידה ען משהו. אבל רובו עדיין בסדר. אפשר לקנות רק חלקים מסוימים מהתינוק בשביל להתקין בשלי?"

"עץ חינם/הנשמה שלי", מציעה מודעת קרייגזליסט מיוני השנה. "הדבר הזה רקוב", מזהיר המוכר. "לא הייתי ממליץ לבנות איתו שום דבר שאתם רוצים שישרוד, אבל הבעיה היא מה שהוא מייצג. הנשמה שלי. אתם מבינים, קניתי את העץ הזה בנקודה בחיי שבה הייתי מאושר ובעל משפחה צעירה. היו לי דברים לבנות שהילדים שלי היו נהנים מהם ואשתי היתה עפה עליהם ואומרת, 'אני לא מאמינה שהתחתנתי עם כזה איש מוכשר ובעל ידיים טובות'".

אבל אז קרו החיים. "משהתחלתי לבנות, החלו הצרות. בטעות חתכתי את כבל החשמל של המסור שלי, הן מטאפורית והן במציאות. קשה לתקן את החרא הזה. אקדח המסמרים נתקע. הגשמים הגיעו; התוכניות הוקפאו", והעץ הונח מחוץ לבית. כשהגיע הזמן לבנות אדניות לגינה, העץ לא היה יציב דיו להטמנה באדמה, "ממש כמו הרגשות שלי". "עוד שנה עוברת ואני משאיר את העץ ואת הרגשות שלי פתוחים וגולמיים לגשמים ולרוחות", כותב המוכר, ומספר שקורות העץ נכנעו למשקל הרגשות המודחקים וקורות אחרות שישבו עליהן.

"עכשיו כשהחיים שלי התפוררו לגמרי, מצאתי את עצמי עובר דירה. העץ חייב ללכת; כבר אי אפשר להשתמש בו לבנות שום דבר בעל ערך. הוא עשוי להיות שימושי למשהו זמני, כמו סטוץ ללילה להחזיק את השער פתוח בזמן שאתה מביא במריצה משלוח טרי של רקב אשוח כהה. [...] אחרת, עדיף כבר לשרוף אותו במדורה ענקית; הדמעות והתיעוב העצמי שלי רק יעזרו לעשות את הלהבות גדולות ובהירות. העשן השחור הוא הנשמה שלי. עץ בחינם. בואו וקחו אותו".

עוד מודעות מעניינות אפשר למצוא בדף "המיטב של קרייגזליסט".