ביקורת: סמסונג גלקסי אלפא

"בואנה, זה נראה ממש כמו אייפון" היתה התגובה הראשונה שקבלתי מכל מי שהראתי לו את ה-Galaxy Alpha החדש של סמסונג, איתו הסתובבתי בשבועיים האחרונים. ואכן, נקודת השיווק הכי גדולה של המכשיר הזה היא העיצוב שלו. סמסונג סוף סוף הבינה שכדי להתחרות באפל היא צריכה מדי פעם להתחפש לאפל, והוציאה מכשיר שנראה ומרגיש אלגנטי ויוקרתי הרבה יותר מהסטנדרט של החברה הקוריאנית.

בואו לא נתבלבל, זה עדיין לא אייפון. תגידו מה שתגידו על אפל, בעיצוב הם מבינים וחלק נרחב מהאפיל של המכשירים שלהם הוא העיצוב ואיכות ההרכבה. בסמסונג אמנם השתמשו במסגרת מתכתית שדומה מאוד לזו של ה-iPhone 5, ובאופן כללי ניסו לשמור על קו עיצובי מינימלי ונטול גימיקים - אבל גב המכשיר הוא עדיין יריעת פלסטיק הניתנת לשליפה (הפעם בגימור שמקנה לה הרגשה שנעה בין עור לגומי-קשיח) והחיבורים בין מרכיביו השונים בולטים. כלומר, לא חלה עליו המילה המאד פופולארית לאחרונה בהשקות מכשירים: Seamless. האלפא הוא מכשיר יפה, יפה מאוד אפילו, אבל אם בסמסונג רצו שנתבלבל בינו לבין האייפונים החדשים - הם עדיין לא שם.

אך מעבר לחזות המרשימה, האלפא הוא בראש ובראשונה מכשיר שמרגיש נהדר ביד. הוא קל מאוד (115 גרם בלבד), הגב המחוספס נותן לו אחיזה טובה מאוד בכף היד ומסך ה-4.7 אינץ' הלא מאסיבי נוח מאוד לתפעול גם עם יד אחת. השיחות נשמעות נהדר (עם נטיה להפוך למעט צורמות בווליום גבוה), הספיקר המובנה אמנם קטן אך בהחלט מספק והעיצוב המלבני שלו מנטרל כמעט לחלוטין את הלחיצות הלא רצוניות על כפתורי המגע בתחתית המכשיר ("אחורה" ו"תפריט" כראוי למכשירי אנדרואיד) - צרה שכל משתמש Galaxy s5 מכיר טוב מאוד.

האלפא הוא כאמור התשובה של סמסונג ל-iPhone 6. הוא מעוצב כמו אייפון, יש לו גודל מסך כמו אייפון והוא גם משווק בעזרת הרבה מאוד סטיילינג. וכמו אייפון - גם מבחינת מפרט טכני אין לו במה להתבייש עם שני מעבדי ארבע ליבות (אחד מהם במהירות שעון 1.8 גיגה הרץ והשני 1.3), שני ג'יגה זכרון, תמיכה ברשת LTE Advanced (שעדיין לא פעילה בישראל אך אמורה, בתאוריה, לספק קצבי גלישה גבוהים במיוחד) ואת רוב הגימיקים שקיימים ב-S5 מלבד העמידות במים ואבק. בקיצור - יש לו מפרט של מכשיר דגל והוא מתנהג בהתאם.

האלפא מהיר בטירוף ומריץ בכבוד גם משחקים עתירי גרפיקה ואפליקציות שדורשות כח עיבוד רב. פה ושם אמנם נתקלתי בהאטות, אבל הן תמיד נעלמו כהרף עין והמכשיר חזר לעצמו בלי צורך בכיבוי אפליקציות שרצות ברקע או ריסטארט. התמיכה ב-LTE Advanced מבטיחה גם שהמכשיר ישמור על ערכו בשנים הקרובות, ותהפוך ליתרון משמעותי כשמשרד התקשורת יאפשר לספקיות הסלולר הישראליות להפסיק לשחק בנדמה לי ולהשיק כאן רשתות 4G אמיתיות.

עכב אכילס של האלפא הוא המסך שלו. על הנייר זה נשמע סביר: מסך Super AMOLED בגודל 4.7 אינץ', עם רזולוציה של 720P שמספקת צפיפות של 312 פיקסלים לאינץ' - לא נתונים מזהירים אבל בהחלט מספקים לגודל מסך כזה. לא מדובר בצפיפות פיקסלים היסטרית, אבל כזו שאמורה לספק מסך חלק לחלוטין. בעולם האמיתי המסך הזה מעט בעייתי: הצבעים בו בוהקים מדי, ולכן בתנאים מסויימים ניתן לראות את "רשת הפיקסלים" שמרכיבה אותו. זו תופעה נדירה במכשירים יקרים כאלה, ולמרות שהיא לחלוטין לא שוברת את חווית השימוש ראוי לציין אותה. מנסיוני, המסך גם לא תמיד מתמודד טוב עם אור שמש חזק.

על האלפא מנצחת מערכת ההפעלה אנדרואיד 4.4.4 עדכנית, עליה מורכב ממשק TouchWiz המוכר של סמסונג. TouchWiz מסורבלת כתמיד, עם כל מיני אפליקציות מובנות שלא ברור מי בדיוק קהל היעד שלהן כמו גם חנות אפליקציות ייעודית לאפליקציות סמסונג נוספות אם לא מספיקות לכם אלה שכבר בפנים. למרות הסרבול, זוהי גירסה בשלב של TouchWiz, שמהווה שיפור גדול עם גרסאות קודמות.

ברגע שעושים סדר ומוחקים את כל האפליקציות הבלתי רצויות, Touchwiz הופכת לשקופה מספיק כדי לא להפריע לחווית השימוש. ובניגוד למכשירים חלשים יותר, שמגמגמים תחת כובד משקלה - האלפא חזק מספיק כדי להריץ אותה בקלילות ובמהירות.

המצלמה האחורית, בעלת 12 מגה פיקסל, מספקת תמונות טובות מאוד וחדות מאוד באור יום. כשמנסים לצלם בחושך זה כבר הופך להימור: ברוב המקרים יתקבלו גם אז תמונות מצויינות, אך מדי פעם המצלמה תפשל ותפיק תמונות מטושטשות ומרוחות.

המצלמה הקדמית, עם פילטר מובנה לטשטוש פגמים בפנים (בשביל תמונת סלפי שלא תדרוש פוטושופ) מוצלחת פחות ומפיקה תמונות קצת מעוותות, שגרמו לי כמה פעמים לבדוק במראה ולוודא שצורת הגולגולת שלי לא השתנתה פתאום כמו בתמונות.

מצלמת הוידאו מסוגלת לצלם סרטונים ברזולוצית 4K, שהופכים את העובדה שלא ניתן להרחיב את נפח הזכרון של המכשיר באמצעות כרטיס זכרון למעט מבאסת: הסרטונים האלה ימלאו את 32 הגיגה שהמכשיר כולל מהר מאוד. בנוסף יש לה אפשרות לצילום בהילוך איטי ובהילוך מהיר - שהם גימיקים חביבים אך לא מספקים סרטונים איכותיים במיוחד.

החסרון הגדול ביותר של המצלמה הוא רעה חולה של מכשירי סמסונג, והיא הזמן היחסית ארוך שלוקח לה להטען. מדדתי 5 שניות מהרגע בו החלקתי את אייקון המצלמה במסך הנעילה עד שזו היתה מוכנה לצילום. זה לא נשמע הרבה, אבל אם רוצים לצלם משהו מהר רוב הסיכויים שתפספו את הסיכוי שלכם לתפוס תמונה טובה עד שאפליקצית הצילום תסיים לטעון. נקווה שזה משהו שיסתדר בעתיד בעדכוני תוכנה.

האלפא עוצב כדי להתחרות ב-iPhone 6 וזה ברור לחלוטין מהרגע הראשון בו מניחים עליו את הידיים. לכן השאלה המיידית שעולה היא האם מדובר במכשיר שיצליח לשכנע משתמשי אפל לעבור לסמסונג. התשובה, לדעתי, שלילית: חובבי העיצוב יזהו מיד את הפגמים (הקלים, יש לציין) בעיצוב של סמסונג, חובבי הפשטות יירתעו מ-TouchWiz ואלה שפשוט קונים מכשירים של אפל בגלל שהם של אפל... עליהם אין מה לדבר בכלל.

האם זה אומר שהגלקסי אלפא הוא מכשיר רע? ממש לא. לחובבי סמסונג מדובר במכשיר מצויין, עדיף לדעתי על ה-S5 כמעט בכל גיזרה מלבד המסך וחוסר העמידות לרטיבות ואבק. הוא מומלץ במיוחד לאנשים שרוצים לשדרג את ה-S2 או ה-S3 הוותיקים שלהם, אבל לא ממש מתלהבים מהגודל המפלצתי של ה-S5 (מסך 5.1 אינץ' זה כבר כמעט פאבלט). את האלפא אפשר לתפעל בקלות ביד אחת, והשדרוגים ל-Touchwiz יעשו נעים לאלה שכבר מכירים ורגילים למערכת של סמסונג.

המחיר: החל מ-3,300 שקלים. קצת מרתיע, אבל האלפא מראש נועד לאלה שמוכנים להשקיע קצת יותר כסף על עיצוב וסטייל. יהיה מעניין לראות אם זה יספיק לו כדי להתחרות באייפון השישי.