פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      והמונה דופק

      אז מה עדיף - אובר או גט טקסי? רחלי רוטנר ואריאל ויסמן יצאו למירוץ אפליקציות זה נגד זו כדי לברר. למה הנהגים של אובר כל כך שונאים את גט טקסי, מי משאיר טיפ על נסיעה ומהי פנטזיית הנקמה של הנהגים?

      מירוץ אפליקציות: גט טקסי נגד אובר (ראובן קסטרו)
      (צילומים: ראובן קסטרו)

      אפליקציות המוניות שינתה את חיינו. במקום לפשפש בארנק אחרי שטרות לא קיימים ולהתפשר בסוף על מסלול של אוטובוס+אופניים+ברגל מוזל, אנחנו פשוט מקליקים על הסמארטפון ופתאום צצה לנו מונית. אין לנו מושג מאיפה ואיך ומי משלם עליה (בסוף החודש נגלה בדיוק מי, בינתיים אנחנו מדחיקים). משומקום צץ לו אבי או יצחק או ערן ומזדחל לעברנו על מפת קסם וירטואלית. שתי דקות, דקה אחת, 8 שניות, והנה הוא מתקרב מתוך הערפל. נס.

      השאלה שנשארת היא, איזו אפליקציה עדיפה. מצד אחד, אובר נחתה בארץ בשיווק אגרסיבי ונתנה לנו הנחות וחברים ויותר כיף להגיד את השם שלה. מצד שני, גט טקסי נגד גזענות או משהו כזה. דילמה קשה. למזלנו, הפיתרון פשוט: מירוץ דמים לחיים ולמוות, אובר נגד גט טקסי, בעל נגד אישה, מי יגיע יותר מהר, ויותר חשוב - מי יהנה יותר?

      מירוץ אפליקציות: גט טקסי נגד אובר (ראובן קסטרו)

      המתמודדים

      בצד אחד של הזירה: רחלי. חמודה, שברירית, לא אוהבת לדבר עם נהגים. בצד הנגדי: אריאל. חמוד, קשוח, נגרר בעל כורחו לדבר עם נהגים, ובעיקר רוצה להגיע כבר לבית של החבר שלו לשחק קול אוף דיוטי. שנינו נעמדים מתחת לבניין ומזמינים כל אחד מונית מאפליקציה אחרת: רחלי מגט טקסי, אריאל מאובר. היכון, הכן, צא.

      המכשול הראשון מתגלה: לרחלי יש סמארטפון מהעבודה שהוא המקבילה הטכנולוגית לילד מפגר שמסתובב מבולבל בחדר ומתנגש בקירות. הוא לא מצליח ליצור חיבור GPS בכלל והאפליקציה לא מזהה את המקום שלו. מונית האובר של אריאל כבר מגיעה ואוספת אותו צוהל, ממוקד ומכוון אצבע משולשת לאשתו. רק כעבור שלוש דקות מגיעה המונית של גט טקסי ואוספת את רחלי, כרגע במקום השני במירוץ.

      נסיעת הלוך - גט טקסי. רחלי

      אני כרגע בפיגור אבל אני לא מתייאשת, למרות שאריאל שולח לי סמסים עוקצניים שמבשרים לי שהוא כבר בצומת. אני הולכת על איכות, לא על מהירות. הבה נתיידד עם הנהג, אלי, שנראה סימפטי ומבוייש.

      נו אלי, איך זה לעבוד עם גט טקסי?
      "מצוין, אני מקבל הרבה לקוחות, היום היו לי היום כבר תשע נסיעות. אני משלם לגט טקסי 600 שקל בחודש על השירות, זה הדיל. ואני בעיקר שמח שנפטרתי מהמכשיר קשר המעצבן הזה, כל היום לשמוע את הנהגים האחרים, זה היה סיוט!"

      בעלי נוסע כרגע באובר. למה בעצם אתה לא עובר לשם?

      "לא חשבתי לעבור, לא רוצה לחפש משהו חדש. טוב לי פה".

      שמתי לב שבאפליקציה יש אפשרות לתת לנהג טיפ. בטח הישראלים הקמצנים לא משתמשים בזה בכלל! טפו עליהם!

      "באמת, לא אחוז גדול מהנוסעים הישראלים נותן טיפ, בחו"ל נותנים יותר. אבל זה גם תלוי איך הנהג מתנהג לנוסעים".

      בשלב הזה אני נזכרת שגם אני בעצם לא בחרתי לתת לו טיפ באפליקציה ושאני בנאדם מחורבן, אז אני ממהרת להעביר נושא. סורקת בזריזות את בכרטיס הנהג של אלי באפליקציה כדי למצוא נושאי שיחה נאותים, אבל לפי המידע על אלי בכרטיס, נושאי השיחה האפשריים היחידים איתו הם: 1. מספר הרישוי שלו. 2. סוג הרכב שלו. 3. החולצה שאיתה הוא הצטלם לכרטיס. למה אין בכרטיס הנהג גם נושאי שיחה מומלצים לכל נהג? "דווקא אמור להיות מתישהו", אומר אלי, "בקרוב יוסיפו לאפליקציה גם כמה מילים אישיות על הנהג, כמו מה התחביבים שלו, ואז אפשר לדבר איתו עליהם".

      מדהים! טוב אז בוא נדבר באמת על התחביבים שלך!

      "אוקיי! אני אוהב לשחות בים!".

      הו!

      כאן בדיוק מסתיימת השיחה המרתקת על תחביבי השחייה של אלי, ואת שאר הנסיעה אנו עושים בשתיקה גמורה. אריאל מסמס לי שהוא כבר מזמן על הקונסולה בבית של החבר וכבר הרג חמישה אנשים + ביסלי. מה אכפת לי. העיקר זה איכות הנסיעה. מתערבת שאריאל לא דיבר עם אף אחד על אם הוא אוהב לשחות בים או לא.

      סה"כ זמן נסיעה: 14 דקות, אבל העיקר זה הנשמה.

      דיפולט (יח"צ , פסטיבל הקולנוע ירושלים)

      נסיעת הלוך - אובר. אריאל

      את ח', הנהג שלי, אני מכיר עוד לפני שנכנסתי בכלל למונית. בזכות הממשק הצולע של אובר שדואג שהנהג אף פעם לא יידע מה הכתובת המדויקת אליה הוא צריך להגיע, ח' נאלץ להתקשר אליי כמה דקות לפני ההגעה כדי לברר איפה אני נמצא. כנוסע תדיר באובר אני כבר מכיר את הרוטינה, ואני לא כועס.

      אז מה, מר נהג, כמה זמן אתה באובר?

      "חודש. עזבתי את גט טקסי לפני חודש ועברתי לאובר. למה גט טקסי היו נחמדים בהתחלה, אבל אז הם נהיו חמדנים. אתה מבין שהם רצו שאני אשלם על חולצות של גט טקסי?! יעני גם אני עושה להם פרסומת וגם צריך לשלם להם! זה השלב שבו עזבתי, כי אמרתי די כבר, כמה אפשר. אני זוכר שפעם, כשגט טקסי רק הגיעו לארץ..."

      אכן, כמו בכל נסיעה עם אובר שהייתה לי עד היום, גם הנסיעה הזו מועברת רובה ככולה בלכלוכים של הנהג על גט טקסי. אני לא מצליח/צריך להשחיל אפילו מילה אחת, הנהג מנהל את כל שיחת החולין הזו לגמרי לבד. אושר טהור. ובזמן שהנהג מלרלר את שנינו למוות אני מספיק לסמס קצת לרחלי, לבדוק את הפייסבוק, לנפנף לשלום לעוברים ושבים ולשאת את תפילת הדרך פעמיים, פעם אחת לאלוהים ופעם אחת לשטן.

      כשאנחנו מגיעים אל נקודת היעד אני מבקש מהנהג חשבונית, ואז מגיע הרגע המרגש מכל: לגלות מה המחיר הסופי של הנסיעה לאחר ההנחה של ה-20 אחוז. גם אני וגם הנהג כוססים ציפורניים בציפייה. 20 שקל ו-40 אגורות! הידד!!!

      סה"כ זמן נסיעה: 10 דקות. תודה רבה לך מר נהגי!

      דיפולט (יח"צ , פסטיבל הקולנוע ירושלים)

      נסיעת חזור - גט טקסי. רחלי

      אז אחרי ערב משחקים מהנה במסגרתו נהרגתי מיליון פעם ובניתי גן חיות וירטואלי שמורכב אך ורק מדוכני שתייה קלה, אנחנו מזמינים מונית הביתה. הגט טקסי מחפש לי נהג - ולפתע מתמלא מסך הסמארטפון שלי בזיקוקים וכוכבים ולבבות: טא-דא! הגרלתי נהג שמדורג בין 100 הנהגים הטובים ביותר באפליקציה! לא ייאמן! דמעות ניקוות בעיניי. לו רק אימא שלי הייתה יודעת שהבת הקטנה שלה קיבלה את נהג-הזהב היוקרתי והמהולל ביותר בישראל!

      אריאל מביט במסך שלו באכזבה. הוא הגריל סתם נהג מעפן רגיל לגמרי עם דירוג סביר באובר, כאחד האדם. ההורים שלו בטח שבורים לגמרי.

      כעבור שתי דקות בלבד אני מדלגת לעבר מונית הזהב ההדורה שלי, מוכנה ומזומנה לנסיעה מטריפה של כיופים ובילויים, ולכתוב רומן שלם על החווייה המסחררת עם הנהג הכי מעניין ואטרקטיבי שגט טקסי יכולה להציע לי. אני נוחתת בקולניות במושב האחורי.

      שלום!!!!!! אני עושה כתבה על גט טקסי וורציתי לדבר איתך על -

      "אני לא מעוניין לדבר".

      הנסיעה חולפת בדממת קבר. אריאל מסמס לי בינתיים שהוא בעיצומו של בילוי מופלא עם הנהג הכי כיפי בעולם, נהג "עם קבלות" או משהו כזה. אין לי מושג על מה הוא מדבר אבל אני מקווה שהם יידרסו.

      סה"כ זמן נסיעה: 9 דקות של דיכאון צרוף.

      מירוץ אפליקציות: גט טקסי נגד אובר (ראובן קסטרו)

      נסיעת חזור - אובר. אריאל

      הערב מגיע לסיומו ואני לא לגמרי בקו השפיות, תוהה איך אצליח לנהל את חלקה השני של כתבת התחקיר המשמעותית הזאת כשאני תחת השפעתם של... חומרים מסוימים. רחלי מרגיעה אותי אך מזכירה לי שעליי לחקור את הנהג ולהוציא ממנו את כל רכילות המוניות העסיסית. קל לה לומר, היא קיבלה את המקום הראשון ברשימת 100 נהגי המוניות הנחשקים של טיים אאוט או משהו כזה! ואילו אני קיבלתי בסך הכול את א', סתם עוד נהג מוניות גנרי.

      אני נכנס למונית, מתפלל לאלוהים שאזכור לבקש קבלה בסוף כדי לקבל החזר מוואלה! על כל המוניות האלה.

      שלום מר נהג, אני כותב כתבה לוואלה בה אני משווה בין אובר לגט טקסי, תהיה מעוניין להתראיין?

      "בטח! רק אל תזכיר את השם שלי, למה אני עובד גם בגט טקסי וגם באובר ואסור שיגלו".

      הידד, נפלתי על סוכן כפול! מדובר בזהב עיתונאי, שרחלי תיחנק עם נהג-הפרס שלה. אני מנסה לשאול שאלה אבל הנהג כבר בשוונג, מקליד בווייז בהתלהבות כשעיניו מתרוצצות לכל כיוון אפשרי מלבד אל הכביש:"אני אגיד לך, אני חזרתי עכשיו מ-25 שנה ב-USA, אוקיי? כולם פה משוגעים. עזוב, לא משוגעים, מטומטמים. למה מטומטמים? כי למשוגעים יש עוד היגיון, למטומטמים אין".

      אני לא בטוח שזה נכון... או הגיוני...

      "אני אומר לך, לאובר בכלל לא אכפת מישראל. הם באו לפה רק בשביל המיתוג, כדי שיוכלו אחר כך להגיד שהם עובדים ב-200 מדינות. אבל גט טקסי, תיקח להם את תל אביב, אתה שובר להם את הגב".

      זה מאוד מעניין אבל רק רציתי לשאול...

      "עכשיו אובר אם הם היו רוצים הם היו יכולים לזיין את גט טקסי בשנייה. שיגידו ככה - אנחנו נותנים לכל נהג שעובר אלינו 4,000 שקל משכורת, מיד כל הנהגים עוברים לאובר, אבל אז..."

      א' ממשיך לפרט את פנטזיית הנקמה האולטימטיבית שלו בגט טקסי ואני מתחיל לאבד את ההכרה. למזלי הגענו כבר לכתובת ואני זוכר את הנדר שנדרתי לעצמי לפני שיצאנו לנסיעה המקוללת הזאת: אל תשכח לבקש קבלה.

      אפשר לקבל קבלה?

      "למה אחת? הנה, קח את כולן, יש לי מלא קבלות פה!" ו-א' שופך עליי לי הר של קבלות מפורטות ונוסע משם. מה.

      סה"כ זמן נסיעה: תלוי על איזו קבלה מסתכלים.