GoPro היא הטוויטר של המצלמות. היא יכולה לספר סיפור עם התחלה, אמצע וסוף יחד עם שיאים של רגש והתפעמות בפחות מ-140 תווים של וידאו. מה זה אומר? בגדול זה אומר שה-GoPro הולכת למקומות בהם אף מצלמה עוד לא הלכה בעבר. אפשר לתעד את מה שתמיד רציתם ולא ידעתם איך, להשיג את זוויות הצילום הכי מסעירות ומגניבות תוך שמירה על פאסון נון-שלאנטי ויצירת עולם תוכן חדש ומעניין.
סטטיסטית, להוציא מאמתחתך סרטון ויראלי במרחב הקיברנטי זה בערך כמו לקבל טלפון מהראלה ממפעל הפיס. סרטון ויראלי יוביל אתכם לתהילת עולם של 15 דקות כולל ביקור אצל גיא לרר בצינור לילה ואם אתם ממש שוברים את האינטרנט, אולי אפילו אצל אלן ד'גנרס. אבל איך להשיג את התוצאה הוויראלית שתוביל אתכם לפסגת היו-טיוב? הדרכים רבות והמזל והתזמון משחקים תפקיד לא קטן, אבל ישנם מספר כללים ברורים שניתן לזהות כמאפיינים חוזרים ונשנים בסרטונים מסוג זה.
מעטים שורדים את הדקה הראשונה
חוק ראשון: להיות קצר. כמו בטוויטר, היכולת להעביר מסר בכמה שפחות תווים/ זמן, עומד ביחס ישר לכמות האנשים שיצפו בסרטון עד הסוף. הסטטיסטיקה מספרת על ארבעים אחוזי נטישה אחרי 10 שניות ו-90% נטישה עד דקה. אז אם אתם רוצים למקסם צפיות ושיתופים, תשתדלו להיות קצרים. היתרון של GoPro בקטגוריה זו נובע מהיכולת שלה לחבר רגעים קצרים של התפעמות ורגעים מפעימים של פעילות.
18 שניות מעולות וזהו:
נרקומנים של רגשות
חוק שני: להיות אנושי. משמע: תרגש. כולנו נרקומנים של רגשות שחיים בעולם מנוכר של רשתות חברתיות. אפשר להעביר מסר ב-140 תווים אבל רגש זה משהו שנשאר הרבה מעבר. מדורת השבט החברתית היא תוצר של נרקו-ריאליטי בו כולנו מדממים דמעות בחגיגה של הזדהות אמוציונלית. ההזדהות מדבקת לא פחות מאבולה: כמה שאנחנו אוהבים לשתף סרטון שהתרגשנו ממנו. גם כאן יתרונה של ה-GoPro הינו בגודלה: היכולת של המצלמה להיות "נוכחת-נפקדת" ברגעים מרגשים, בלי שירגישו בה כפי שמרגישים בנוכחותן של מצלמות גדולות יותר, מאפשרת לה להיות זבוב על הקיר ברגעים הכי מרגשים של החיים.
למשל, בהצעת נישואים של זוג אקרובטים בקבוצת מעודדים אמריקאית:
בין סוזן בוייל ובנייני התאומים
חוק שלישי: אפקט ה"בלתי נשכח". נסו ליצור או לתעד משהו שאף אחד עוד לא ראה, ואם כבר ראה, תנו ספין חדשני, זווית אחרת, כזו שמעטים נחשפו אליה. יש חומרים בלתי נשכחים והם יישארו חקוקים במוחנו.
מנעד ה"בלתי נשכח" רחב מאוד ומכיל בתוכו טוב וגם רע. על הציר בין סוזן בוייל, שריגשה את כל העולם ועד המטוסים שהתרסקו אל מגדלים התאומים וצרבו את הזיכרון הקולקטיבי הגלובלי לנצח, ישנם אלפי רגעים שמחכים לתיעוד וחשיפה. העניין ב"בלתי נשכח" זה להיות במקום הנכון בזמן הנכון והיכולת של המצלמה להתלבש על הגוף, על הנעל, על הדשבורד של האוטו, כידון האופנים, קסדה על כלב, רתמה של דולפין או על צוואר של דרקון יורק אש (לא לשכוח להוסיף כיתוב: אף חיה לא נפגעה במהלך צילום סרטון זה), הופכת אותה למתעד המושלם של הבלתי נשכח.
סרטוני ה-GoPro עם חיות הטובים של 2014:
האמת, נר לרגליך
חוק רביעי: להיות אמיתי. משמע: זה באמת קרה. מופרך ככל שזה ישמע, אפקט ה"זה באמת קרה" הוא מקדם צפיות היסטרי. בעולם שמוכר לנו סדרות טלוויזיה וסרטי קולנוע עטופים בסרט של מציאות מוגזמת, היכולת להתחבר למשהו אמיתי מכילה בתוכה את שלושת המאפיינים שהוזכרו לעיל. זה לא שכל סרטון צריך להיות דוקו מהודק, אבל חשוב שזה יהיה משהו שבאמת קרה. כי ה"באמת קרה" יגרום לאנשים ללחוץ על כפתור השיתוף ותגובות כמו "זה מבוים" מחרבות כל אלמנט של ויראליות.
למשל, לתעד את עצמך בורח מדוב ענק:
חוקים נכתבו כדי שנשבור אותם
חוק חמישי: לזרוק את כל החוקים לפח. ה-GoPro, שהיא לא פחות מה'רוקט פוקט' של המצלמות, יכולה להוציא סרטונים מקצועיים ואיכותיים אם רק תקפידו על מספר כללים בסיסיים כמו המשכיות בסרטון ובלי קפיצות עריכה מוזרות וכדאי לזכור לצלם עם הגב לשמש כדי שלא יראו רק צלליות. נסו להתייחס לתאורה: אם היא עליונה יהיה צל מתחת לעיניים ולאף, בתאורה צדדית חצי פנים יהיו מוצלות וחצי שני מואר או תאורה תחתונה שיוצרת אפקט של סרטי אימה. שימו לב לכל הפריים, למה שיש בצדדיו, מה נחתך ומה בפנים.
וממש לסיום: למרות כל מה שנאמר, ה-GoPro, עם הגודל שלה, העמידות, היכולת שלה להתלבש על מגוון של גופים ובעזרת ציוד משלים להתמודד עם כל תנאי הטבע בערך, מאפשרת אופציות בלתי נגמרות ליצירה מקורית, כיפית וחדשנית שלא מחויבת לאף חוק. אז לפעמים חוקים נועדו שישברו אותם ועם המצלמה הזו אפשר, אז לכו תשיגו לעצמכם אחת או כמו שאומרים - גו.
הכתבה נכתבה בשיתוף בזק