פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      דעה: על (א)נשים ומחשבים

      טענות הושמעו ברשת לגבי הנחיית טקס פרסי ה-Webi, לפיהן התנהגותו של המנחה פלי "הנמר" פלד" הייתה שוביניסטית. עד מתי יימשך היחס המזלזל לנשים בעולם המחשבים? פלי בתגובה: "לא היה ולא נברא, אני מעודד העצמת נשים"

      אישה בחורה אשת עסקים עובדת מחשב נייד (ShutterStock)
      (אילוסטרציה: ShutterStock)

      לא קל להיות אישה בעולם ההיי-טק. במשך שנים רבות תפקידים בתעשייה הזו נחשבו "גבריים", ומהנדסות תוכנה נחשבו עוף מוזר ונדיר מאוד.

      המציאות הידועה והעגומה הזו מלווה נשים רבים בתחומי ההיי-טק השונים. ואולי דווקא בשל כך, אירוע כמו חלוקת פרסי Webi של מגזין "אנשים ומחשבים" שהתקיים אתמול (ד') היה אמור להיות חגיגה: כמחצית מהיושבים באולם היו נשים, כמחצית מהאתרים הזוכים בקטגוריות השונות בתחרות נוהלו, פותחו ונבנו על ידי נשים. ובכל זאת, הנשים שנכחו בטקס מצאו את עצמן מושפלות.

      מנחה האירוע, מו"ל "אנשים ומחשבים" פלי "הנמר" פלד, ראה כנראה באירוע הזדמנות למופע סטנד אפ על חשבונן של נשים, שנראה כאילו נלקח ישירות משנות השבעים העליזות. הנשים שהועלו לבמה לקבל פרסים ספגו לא מעט הטרדות מיניות מצד המנחה פלד, כביכול "ברוח טובה": בין אם בנשיקות תכופות על שתי לחייהן (כמובן שהגברים שזכו בפרסים הסתפקו בלחיצת יד מכובדת), הערות על מראן כגון "איזו יפה את, מודליסטית", או "תמתחי את החזה למצלמה". על אחת מהן אף הופעל לחץ כבד לשיר מול הקהל, כאילו הגיעה לטקס כמופע בידור ולא על זכייתה באחד הפרסים. כמובן שאף אחת מהנשים לא נקראה בשמה, אלא כולן היו פשוט "מותק".

      פלד אף ניסה להצחיק את הקהל בבדיחות כמו "אתם יודעים למה אין נשים ב-IT? כי זה לא תחום שמדברים בו כל הזמן, ונשים רק רוצות לדבר!" על כך העירה אחת מהזוכות שעלתה לבמה כי מנהלת ה-IT של מטריקס לא יכלה להגיע בעצמה לקבל את הפרס, אך היא מבטיחה לפלד שבהחלט מדובר באישה.

      התגובות לא איחרו לבוא. כמה מהנוכחים באירוע סיפרו על החווייה המשפילה ברשתות החברתיות, הבלוגרית "ואן דר גראף אחותך" הקדישה לכך טור. פלד עצמו גילה את אחד משרשורי התגובות ומיהר להתנצל, אך התנצלותו הכעיסה את המעורבים אף יותר.

      אבל האירוע הזה הוא רק חלק מבעיה גדולה הרבה יותר. הוא משקף מציאות שבה נשים מורחקות מתחומים "גבריים" כמו טכנולוגיה ומחשבים, לעתים באמצעות בדיחות ואמירות שמרמזות על כך שזה לא מקומן, ולעתים הן נתקלות במחסומים של ממש. די להיזכר בפרשת "גיימר גייט" מהשנה האחרונה, שחשפה גל של אלימות כלפי נשים גיימריות בארה"ב, רק כי הן העזו לפלוש לתחום פיתוח משחקים שאמור להיות שמור לגברים בלבד. ולפני מספר חודשים התגלה ספר ילדים מסדרת המקצועות של ברבי, שבו ברבי היא מהנדסת מחשבים. ומה עושה מהנדסת המחשבים המהוללת בספר? קוראת לשני גברים שיעזרו לה לתקן את המחשב שלה. שהיא קלקלה, אגב.

      באלימות או בחיוך, עם תקרת זכוכית או עם ספר ילדים תמים, העולם מנסה לשכנע אותנו שוב ושוב שמחשבים זה לא עסק לנשים. סט הכישורים הנדרש מאישה בתחום המחשוב הוא שונה מאוד מתחומים הומניים נשיים קלאסיים. אף אחד לא ירים גבה על פסיכולוגית, אבל טכנאית מחשבים נשמעת כמו מוסכניקית או נהגת טרקטור: הזוי ולגמרי לא מתאים.

      נשים הורסות את האווירה

      אני מתקנת מחשבים מגיל מאוד צעיר. אבא שלי תמיד קלקל את המחשב, וזה היה התפקיד שלי בבית. בגיל 15 כבר הרווחתי מזה כסף, כי נהניתי ללכלך את הידיים ולהתעסק בטכנולוגיה מעניינת, להבין איך דברים עובדים. משם הגעתי לעולם השרתים והתשתיות - העולם הכי גברי בהייטק. בצבא צחקו על כך שהתעקשתי להרים שרת לבד, בלי עזרה. כנראה שלא היו שואלים את השאלה הזו על מגש עמוס צלחות במסעדה.

      אבל דווקא בצה"ל, שנחשב למפגר בנושאים רבים, הולך ועולה מספרן של נשים המגיעות לתפקידים מגוונים ביחידות הטכנולוגיות. חלקן בפיתוח תוכנה, פיתוח אוטומציה וה-IT. תא"ל (מיל') איילה חכים הייתה האישה הבכירה ביותר במערך התקשוב הצבאי, ופיקדה על יחידות טכנולוגיות מרכזיות בצבא.

      כשהשתחררתי משירות הקבע, הגשתי מועמדות למשרה בחברה עמה עבדתי הרבה מאוד זמן, עם יחסי עבודה נהדרים. הכרתי את כל הבכירים בסניף הישראלי וחשבתי שהעסקתי שם היא ודאית. עברו ימים, שבועות, חודשים - אף לא שיחת טלפון. לאחר כמה חודשים, אחד מחייליי סיים את שירותו והגיש מועמדות לאותו התפקיד. הוא התקבל.

      לימים סיפר לי אותו חייל שהנשים באותה חברה עוסקות בניהול אירועים ובסכומים קטנים - עולם ה-SMB (Small-medium business). הצוות שעובד עם לקוחות גדולים הוא ב-100% גברי. "הם בטח לא רצו להרוס את האווירה", הוא אמר לי. כי כשיש אישה בצוות, צצות כל ה"רגישויות", ופתאום לא נוח לגברים להתנהג כמו עצמם.

      כמו המוסך, עולם המחשבים הוא עולם של גברים, ונשים מבאסות להם אותו עם כל הרגישויות שלהן, או כמו שפלי "הנמר" אמר בטקס "אנשים ומחשבים" - עם הפטפוטים שלהן. בארגונים גדולים בתחום יש עדיין רוב גדול של גברים. מנהלים מגייסים מפחדים מנשים, שמא יקימו משפחה והמחוייבות שלהן לארגון תרד. לתפקידים קריטיים יעדיפו לקחת גבר שלא יצטרך להוציא את הילדים מהגן או לקחת יום מחלה כשהילד חולה. ובכלל, מה יש לנשים לחפש בתחום המחשבים? זה תחום אנאליטי ושכלתני, וידוע שבנות לא אוהבות חשבון ולא מסוגלות לתקן כלום. כשנרצה לעצב את האתר, ולבחור לו גוונים יפים, נקרא לאישה שתשחק קצת עם פלטת הצבעים ותעשה איזה קישוט יפה. אבל לתכנת? השתגעתם?

      זה מתחיל בבדיחות שוביניסטיות, כביכול בלתי מזיקות, כמו אלה בטקס "אנשים ומחשבים", אבל זה זולג משם לראיון עבודה, ל"אווירה" במשרדים, ולעוד ילדה שחוששת להתעסק עם מחשבים כי זה לא "נשי" מספיק. לעוד תחום ששעריו נעולים בפני מחצית מהאוכלוסיה, בפועל או במרומז.

      תגובתו של פלי "הנמר":

      "אתחיל בהתנצלות בפני כל מי שחשה וגם חש שדבריי עלבו בו. אני יודע שלא לכך התכוונתי, אבל תחושת העלבון היא סובייקטיבית ואני מאמין לכותבת שנעלבה.

      מי שמכיר אותי יותר מהיכרות הרגעית בכנס, יודע שאני מעודד העצמת נשים בתעסוקה בהיי-טק ובכלל. בחברת 'אנשים ומחשבים' יש גם מנהלות בכירות: מנכ"לית (אשתי, שאנו עובדים יחדיו כבר 33 שנה), סמנכ"לית האירועים, מנהלת המדיה ועוד.

      מה שאמרתי מעל הבמה בטקס, וייתכן שמי שנעלבו לא שמעו במדויק, היה שבכל פרויקטי התשתיות שזכו עד עתה הרוב המוחלט של הזוכים היו גברים, ולהערכתי כאשר נגיע בהמשך לזוכים בפרויקטי יישומים תגענה יותר נשים לבמה. הסיבה לדעתי ולניסיוני בעבר, היא שנשים בוחרות לעבוד היכן שאפשר לדבר עם אנשים, בעוד בתשתיות 'מדברים לברזלים' (דיסקים, רשתות, מעבדים ודומיהם). זהו ותו לא.

      וגם כלל לא אמרתי שאין נשים בתחום ה-IT כי הן אוהבות לדבר. ברור שהן זוכות בפרסי IT, וגם השבוע היה כך. אמרתי שהן זוכות יותר באופן מובהק בפרויקטים של יישומים, שהן בוחרות בתחום זה. כשיבחרו לעבוד גם בתשתיות, הן יוסיפו את הערך המוסף הרב שלהם.
      .
      באשר ל'הטרדות המיניות' שצוינו, לא היה ולא נברא. לא 'נשקתי על שתי הלחיים ברוח טובה', אלא רק את אלה שאנו מכירים ונישקו באופן הדדי. עם חלק מהגברים שעלו לבמה ואנו מכירים - התחבקנו – לא רק לחיצת יד. גם איני משתמש במילה 'מותק'. לכל אישה קראתי בשמה כי היו תגים לכל אחת.

      באשר לבחורה שהתבקשה לשיר - היא לזהות שיר בחידון שהשמענו, ובעקבות כך עלתה לבמה וסיפרה לי שהיא יודעת לשיר אותו. ביקשתי ממנה שתשיר אותו, וכך היא עשתה לקול תשואות הקהל. אף גבר מאלה שזיהו השירים לא סיפר לי שהוא יודע לשיר אותו. אחד מהגברים זיהה ראשון לאחר הפעיל את 'שאזאם'.

      לידיעת הקוראים, אני עובד בתעשייה הטכנולוגית כבר כ-50 שנה וב'אנשים ומחשבים' 33 שנה, אני ותיק למדי על הבמה וזו התלונה הראשונה שקיבלתי מעודי. באולם נוכחו מאות גברים ונשים ,ויותר מאחד ניגש אלי והביע הערכתו וגם שלחו מיילים אישיים משבחים.

      אני בטוח שבשיחת פנים אל פנים נוכל להבין את איש את רעהו טוב יותר. כי בפייסבוק, שזו זירה פתוחה והולמת לביטוי עצמי, מה ש'תופס' בדרך כלל היא ההתלהמות והשלהוב ההדדי".