וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

טלפון שלי, רציתי שתדע

28.12.2014 / 14:51

הטלפונים שלנו כבר יודעים לעשות הרבה דברים - אבל הם לא קרובים למימוש הפוטנציאל האמיתי שלהם. הנה השינויים הבאים שהיינו רוצים שיתממשו במכשירים הסלולריים שלנו השנה

והרי התחזית לתחום הסלולר ב-2015: המעבדים יהיו קצת יותר חזקים, המסכים יהיו קצת יותר איכותיים, הסוללות יחזיקו קצת יותר זמן. בקיצור: כרגיל. אבל מותר לקוות גם לשינויים משמעותיים יותר – טכנולוגיות שיעשו שינוי אמיתי באופן שבו אנחנו משתמשים בסלולריים שלנו. הנה מה שהיינו רוצים לראות בסלולריים שלנו ב-2015 – אבל, בואו נודה בזה, כנראה לא יקרה.

אילוסטרציה. ShutterStock
אילוסטרציה/ShutterStock

הארנק הדיגיטלי, סוף סוף

אז מה קורה עם הארנק הדיגיטלי, תגידו? זו טכנולוגיה שנראית כאילו היא תקועה לנצח בשלב ה"עוד מעט". תיכף, ממש אוטוטו, כולנו נזנח את השטרות וכרטיסי האשראי ונתחיל לשלם דרך הטלפון – כך מבטיחים לנו כבר שנים.

הטכנולוגיה שרירה וקיימת; תקשורת NFC, ושירותים כמו Google Wallet, מאפשרים להשתמש בסלולרי כתחליף לכרטיס אשראי. השנה גם אפל הצטרפה לחגיגה, עם Apple Pay. זה יכול להיות נוח, קל, פשוט וכדאי לכל הנוגעים בדבר, המשלמים והמשולמים - ובכל זאת, עדיין מומלץ לצאת מהבית עם מזומן או כרטיס אשראי. קשה מאוד למצוא בית קפה, סופרמרקט או אוטובוס שיסכים לקבל תשלום ישר מהסלולרי. מה קורה?

הבעיה היא לא טכנולוגית, אלא כלכלית – יותר מדי גופים מנסים בו-זמנית להשתלט על התחום. חברות האשראי מושכות לכיוון אחד, אפל וגוגל - לכיוון אחר, וחברות אחרות מנסות לפתח ארנקים משלהם. הצרכן, מטבע הדברים, לא רוצה להיתקע בלי יכולת לשלם בסופר בגלל שהתקין את האפליקציה הלא נכונה, ולכן כולם מעדיפים להסתובב עם שטרות כסף או כרטיסי אשראי, לכל מקרה.

האם במהלך השנה הקרובה ישבו כל הגופים ויחליטו על סטנדרטים שיכולו להפוך את הארנק הסלולרי לנפוץ כמו הארנק הפיזי? הסיכוי קלוש למדי, אבל כשזה יקרה בסופו של דבר – החיים שלנו ייעשו קצת יותר פשוטים, והכיסים – קצת פחות כבדים.

אילוסטרציה. ShutterStock
אילוסטרציה/ShutterStock

סדר בהודעות

טודודום! היי, קיבלתם הודעה בווטסאפ. או, רגע, אולי זה היה הצליל של ההודעות של פייסבוק. לא זה בכלל SMS. שניה, נכנסת בדיוק הודעת סקייפ, ויש מייל מחכה בתור – לא, שניה, זאת בכלל הודעת טקסט של ג'ימייל. ובתוך כל זה, מדי פעם אנחנו גם מדברים בטלפון.

זוכרים את הימים שבהם כשהייתם מדברים בטלפון הייתם רק מדברים, נו, בטלפון? היום, לכל משתמש מצוי יש למעשה חמישה-שישה אמצעים שונים, לכל הפחות, ליצור קשר עם כל אדם. וזה מסובך. כשכל אחד מאנשי הקשר שלנו יכול ליצור איתנו קשר בטלפון, ב-SMS, בווטסאפ, בפייסבוק, במייל ואלוהים יודע איך עוד – מה הפלא שאחר כך כשאנחנו מנסים לחפש את ההודעה החשובה עם הכתובת ששלחו לנו, אנחנו לא יודעים אם לחפש במייל או ב-SMS או באינסטגרם או איפה זה היה, לעזאזל? איפה???

לו רק היה ניתן לסדר את כל הבלגן הזה. ליצור, איכשהו, ממשק אחיד שבו כל דרכי התקשורת השונות יתכנסו חזרה לרשימה מסודרת אחת של אנשי קשר. עם גישה נוחה לכל ההודעות, מכל הסוגים והמינים, שקיבלנו מאותו אדם בכל האפליקציות, ועם אפשרות קלה להתקשר אליו – באופן שיהיה היעיל ביותר באותו רגע, בלי שנצטרך לבחור. איך בדיוק עושים את זה? איך גורמים לאפליקציות רבות ושונות של חברות מתחרות לעבוד יחד באופן חלק וללא תפרים? אין לנו מושג. אבל מי שיצליח יעשה מיליארדים.

סמארטפון הרכב

אחת האירוניות הקטנות של החיים המודרניים: לרבים מאיתנו יש מכונית. לרבים מאיתנו יש סלולרי. הסלולרי הוא מכשיר זערורי שבו אנחנו משתמשים כדי לשחק קנדי קראש. המכונית היא המכשיר הגדול, הכבד והיקר ביותר שבבעלותנו, וחלק מתפקידו הוא לשמור על חיינו בסביבה העוינת של הכביש. ובכל זאת, הסלולרי חכם יותר, הרבה יותר, מהמכונית.

אין ספק שהמכוניות החכמות כבר בדרך: בין אם ינהגו בעצמן (כמו המכונית ללא נהג שגוגל מפתחת), או שעדיין יצטרכו שנחזיק להן את ההגה, ברור שלא רחוק היום היום שבו המכוניות יידעו לקרוא את המצב בכביש ולהגיב בהתאם. אבל בינתיים, רבים מכלי הרכב הנעים על הכביש הם גושי ברזל נטולי כל בינה, גם אם הנהגים שיושבים בהם מחזיקים בכיס מחשב-על קטן.

אז עד שהמכוניות יגדלו שכל, למה לא להשתיל להם אחד כזה? כשאנחנו שמים את הסלולרי בתושבת שליד ההגה, למה שהסיוע שלו יתמצה ב"בעוד מאתיים מטרים פנה ימינה"? כמה חיישנים או מצלמות זעירות יכולות לתת לסלולרי את היכולת להפוך לעזר-נהיגה שישפר ברצינות את רמת הבטיחות בכבישים. הוא יכול להתריע כשאנחנו עוברים את המהירות המותרת או מתקרבים לפניה מסוכנת, להציג בפנינו את אחורי הרכב כשאנחנו לוקחים רוורס, ואפילו לקבל נתונים מהסמארטפונים שבמכוניות שמסביבנו בכביש (כמובן, לשם כך יש צורך בגלישה במהירות גבוהה; אף אחד לא צריך לקבל התראה על מפגע בכביש 50 מטר אחרי שעברנו אותו), ובכך לתת לנו התראה על סכנות עוד לפני שהן נקלטות בעין. אנחנו שומרים על הסמארטפון כל הזמן, אין שום סיבה שהוא לא ישמור עלינו קצת.

המכונית הלא-מאויישת של גוגל. plus.google.com, אתר רשמי
המכונית-ללא-נהג של גוגל/אתר רשמי, plus.google.com

הטלפון המתרחב המופלא

סמארטפון וטאבלט הם אותו הדבר בדיוק: ההבדל היחיד בינהם הוא הגודל. טאבלטים הם נוחים להפליא לקריאה, משחקים ועבודה – אבל הם גדולים מכדי להכניס לכיס. טלפונים הם סבבה, אבל גודל המסך לא ממש נוח כשרוצים לקרוא ספר; ומצד שני - כבר עכשיו הם מתחילים להתכווץ לכדי שעונים-חכמים. המכשיר הסלולרי האידיאלי יהיה כזה שגודל המסך שלו משתנה לפי הצורך: מינימלי כשצריך, ונפתח למסך גדול (יחסית) כשרוצים מרחב עבודה.

כמובן, אין דבר כזה. טלפונים יכולים לעשות המון דברים, אבל הם לא יכולים להתרחב ולהתכווץ. עדיין. האם יהיה מופרך מדי לצפות לעתיד שבו נענוד מכשיר חכם על פרק היד, שבשעת הצורך יוכל להפוך למסך נח לקריאה בגודל של דף נייר? קרוב לוודאי ששום דבר כזה לא צפוי בשנה הקרובה. אבל שילוב של מכשיר קטן בעל מסך עם נייר דיגיטלי גמיש יוכל, אולי, לתת לנו דחיפה קטנה בכיוון הנכון. איך זה עובד? לא יודעים. אבל אנחנו יודעים שאנחנו רוצים להכניס את הטאבלט שלנו לכיס במקום להסתובב עם כמה מכשירים שונים שההבדל המשמעותי היחיד ביניהם הוא הגודל. יאללה, אפל, תתחילי כבר לעשות משהו בעניין.

בחורה עם טאבלט ואוזניות. ShutterStock
בחורה עם טאבלט ואוזניות/ShutterStock

התחבורה הציבורית החברתית

הסלולרי כבר שינה את האופן שבו אנחנו מתניידים ממקום למקום. Waze אומר לנו איך להגיע מפה לשם בדרך הפחות פקוקה; GetTaxi או Uber עוזרים לנו לתפוס הסעה בדרך לשם. השלב המתבקש הבא הוא לשלב את הדברים, לצאת מהקונספציה של רכב פרטי – ולהעניק את חוכמת ההמונים גם לתחבורה הציבורית. אחרי הכל, כשהכול מסביבנו כל כך חכם, למה לוח הזמנים של האוטובוס נשאר כל כך טיפש? למה אם יש, נאמר, הופעה של הבקסטריט בויז באיצטדיון רמת גן וחצי מדינה נוסעת לשם, כל אחד צריך למצוא את דרכו עצמאית, בעוד לא רחוק משם, קו 5 ממשיך לנסוע באותו מסלול עקלתוני משונה ובאותה תדירות קבועה מראש, בין אם נמצאים על האוטובוס חמישים נוסעים או שניים?

דמיינו מצב שבו הסלולרי שלכם, שיודע לאן אתם רוצים להגיע ומתי בזכות ספר הפגישות, יהפוך לחלק מ"רשת חברתית" עצומה של המוני אנשים אחרים – ועל פיה, על פי צרכי הציבור בכל רגע נתון, ייקבעו מסלולי האוטובוסים, כשהם משתנים בזמן אמיתי. אם מתברר שמכל סיבה שלא תהיה, קבוצה גדולה של אנשים רוצה להגיע מנקודה א' לנקודה ב' בשעה 17:30 – אוטובוס יישלח לשם מראש כדי לקחת אותם בדרך הקצרה ביותר, ומבלי שכל אחד מהם יצטרך לשלם על מונית ספיישל. כל אחד מהנוסעים, כמובן, יקבל הודעה אישית המספרת לו בדיוק מתי יגיע האוטובוס שלו ואיפה לחכות לו. ואם מדובר רק בשבעה אנשים? לא צריך להיבהל, תגיע מונית שירות. ואם אתם לבד? מונית. זה זול ללקוח, זה יעיל בכמה סדרי גודל יותר מהתחבורה הציבורית הקיימת, וזה מפחית את הצפיפות בכבישים - בהרבה.

הצרה, גם כאן, היא שהחידוש הטכנולוגי לבדו לא מספיק: לבנות אפליקציה זה קל, לנהל צי עצום של אוטובוסים – לא פשוט. חברות התחבורה הציבורית יצטרכו להירתם למהפיכת התחבורה החברתית לפני שהיא תוכל להתרחש בפועל. בסופו של דבר זה יקרה; היינו רק רוצים לראות את זה קורה מוקדם.

עוד באותו נושא

מערכת "העיר החכמה": איך הרכב שלכם יתקשר עם העיר שמסביב?

לכתבה המלאה
אוטובוס נוסע בכביש. ShutterStock
אוטובוס נוסע בכביש/ShutterStock

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    4
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully