שידורי המהפכה

סיב אופטי: סיב דקיק עשוי חומר שקוף (בדרך כלל זכוכית), המאפשר להעביר מידע במהירות האור. העברת אור מקצהו האחד לאחר מבוסס על העיקרון הפיזיקלי הנקרא החזרה גמורה (או החזרה מלאה) של קרן אור. ב-1966 הגה פרופ' צ'ארלס קאו את הרעיון וב-2009 קיבל על כך פרס נובל לפיזיקה. (ויקיפדיה)

האם יצא לכם לדמיין פעם איך עובר כל המידע הזה שאנחנו אומרים בטלפון או שולחים, כותבים, מעלים ומורידים באינטרנט? בין אם מדובר בשיחת טלפון, בפקודה בנקאית או בסטטוס בפייסבוק – רוב התקשורת העולמית מועברת בימינו באמצעות סיבים אופטיים. מאות אלפי קילומטרים של סיבים דקיקים השזורים לכבלים אדירים, שעוברים מתחת לאדמה וחוצים אוקיינוסים.

כמויות המידע הבלתי נתפסות שאנחנו צורכים ומייצרים עוברות בין ימים ויבשות על גבי קרן אור בתוך סיבי הזכוכית ובמהירות האור. באופן תיאורטי הסיב יכול להכיל אינסוף קרני אור ועליהן אינסוף מידע בעת ובעונה אחת. אין עומס על קו סיב אופטי.

אבל, עד לאחרונה משתמשי הקצה (אנחנו) היינו מחוברים לתשתית כבלי נחושת, שמחוברת אל מערכת הסיבים האופטיים. כלומר, הקילומטר האחרון מארון המרכזייה האופטית למטה ברחוב ועד למחשב שלנו ממש, היה על גבי תשתית נחושת. מעתה ואילך, גם תשתית הקילומטר האחרון משתדרגת והסיב האופטי יגיע ממש עד לפתח ביתנו.

בימים אלו ממש, מיזמי תשתית בקנה מידה ארצי (לצד מיזמים בקנה מידה עולמי) משנים את התמונה. אם בעבר רק ענקי תקשורת ותאגידים פיננסיים יכולים היו להרשות לעצמם חיבור ישיר של סיבים אופטיים "עד הבית", בקרוב אנחנו עומדים להצטרף אליהם. צרכי התקשורת המשותפים של הלקוחות הפרטיים גדלים בקצב שמצדיק התארגנות מחדש והקילומטר האחרון עומד להיסגר בקרוב בישראל וברחבי העולם.

יפן וסין הן המובילות במספר המנויים המחוברים ישירות לסיבים אופטיים (FTTH – Fiber To The Home). בארה"ב ענקית החיפוש גוגל מקדמת את Google Fiber, פרויקט שמחבר מיליוני משקי בית לרשת תקשורת סיבים מתקדמת. גם כאן בארץ מובילות בזק וחברות תקשורת ישראליות מהלכים דומים של הנחת תשתית סיבים אופטיים ישירות עד לבית הלקוח. חלקכם כבר אולי שמו לב לניידות ה-Bfiber של בזק, המסתובבות בערים עמוסות טכנאים בסרבלים, מחשבים וגליל ענק של סיבים.

המכוניות לא החליפו את הכרכרות ואת הסוסים בין לילה. נדיר ששינויים גדולים מתרחשים בבת אחת, אבל ישנה נקודה בזמן שמייצרת אירוע שאחריו כלום לא נשאר אותו הדבר. חיבור הבית לתקשורת בסיבים אופטיים הוא לחלוטין נקודת מפנה שכזו. משמעו זרימה חופשית ומהירה מאוד של מידע אל הבית ומהבית החוצה – בקצבי העלאה והורדה מהירים במיוחד. הגישה הישירה לרשת מאפשרת העברה כמעט מיידית של כל תוכן. לשם המחשה, העלאה (או הורדה) של סרט באורך מלא בפורמט HD אורכת פחות מדקה. שיחות הווידאו מועברות באיכות קול ותמונה שלא נראו, בשיחה בין שניים ובשיחת ועידה רבת משתתפים.

למעשה, התקשורת נעשית כל כך איכותית שבכוחה להביא למהפכות בתחומים לא מעטים כמו מחקר ורפואה, חינוך, בנקאות, גיימינג ושינוי דרסטי של עולם התקשורת כפי שהוא היום. אוניברסיטאות מובילות יעניקו קורסים באינטרנט (מה דעתכם לשלוח את הילד ללימודים בכיתה הווירטואלית של פרינסטון ולראות אותו בשבת לארוחת צהריים?), רופא מומחה יפגוש מטופל ביבשת אחרת, "האינטרנט של הדברים" יהפוך לעניין יומיומי והמקרר שלכם יזמין חלב ישירות מהסופר, גיימרים מכל העולם ישתתפו בתחרויות רבות משתתפים וספקיות תוכן כמו נטפליקס והולו יצוצו כפטריות אחרי הגשם ויכבשו את הטלווזיות שלנו עם סדרות וסרטים בהפקתן. בקרוב ישתלטו הטלוויזיות החכמות על בתי האב.

כמו בכל מהפכה, חיובית ככל שתהיה, יהיו מי שיתאימו עצמם במהירות ויסתגלו למצב החדש ויהיו מי שיעברו תהליך איטי וזהיר יותר. ישראל, "מדינת הסטארט-אפ", נחשבת למדינה של נחשונים ואנחנו נוטים להיות חלוצים באימוץ טכנולוגיות חדשות. תהליך פריסת הסיבים האופטיים כחול-לבן נמצא בעיצומו; יותר ויותר ישראלים יתחברו בקרוב ישירות לתשתית הסיבים האופטיים, בחברות התקשורת המובילות צופים שעד סוף שנת 2015 יותר ממיליון בתים ועסקים כבר יטוסו במהירות על גבי הרשת החדשה.

כאמור, מהפכת תקשורת מתקרבת, אתם מוכנים?