האם עצרתם אי-פעם לשאול את עצמכם: מה זה בכלל האינטרנט? מה יש מאחורי כל האפליקציות, הדפדפנים, המודמים והשרתים שהופך אותם לרשת? עד כמה שהאינטרנט הוא תופעה מסובכת, התשובה לשאלה הזו פשוטה להדהים וניתן לסכם אותה במילה אחת: "כתובת". מה שהופך אוסף חוטים, מחשבים ושרתים לרשת חובקת עולם הוא הרעיון שלכל נקודה ברשת יש כתובת, אמצעי זיהוי שמאפשר למי שמחזיק בו גישה מידית ודו-כיוונית למידע שבכתובת זו. כשאנו זקוקים למידע אנחנו מחפשים את הכתובת המתאימה בוויקיפדיה, כשאנחנו מעלים תמונה שלנו לרשת היא מקבלת מיד כתובת כך שהחברים שלנו יכולים לגשת אליה.
כאשר עצמים דוממים מקבלים כתובת ברשת - כמו מצלמות הרשת החינמיות שמאפשרות לבדוק מהבית את מצב הגלים על חוף הים או לעקוב אחרי פנדות בגן חיות - הם עדיין "דברים על האינטרנט". האינטרנט של הדברים נוצר ברגע שבו עצמים דוממים יכולים לגשת באופן עצמאי לכתובות אחרות על הרשת, ולשאוב או להעלות נתונים. כאשר המזגן בבית יודע לגשת לכתובת של שירות מזג האוויר ולברר מה התחזית להיום בשעה חמש בערב כי לפי היומן שלכם זו השעה שבה אתם חוזרים מהעבודה, או כשהרמזור בצומת הריק מדבר עם הרכב שמתקרב ו"מסדר" לו אור ירוק - זה האינטרנט של הדברים.
האם ידעתם שמכשירים מדברים עם מכשירים? מבדיקה שערכנו עולה כי כבר היום קיימים פתרונות בתחום ה-IOT (בעבר קראנו לזה פשוט m2m - machine2machine). Orange מספקת כיום פתרונות תקשורת בתחום ה-IOT למאות אלפי יחידות קצה במגוון תחומים: החל מניהול ציי רכב ומיגון, בקרה ואוטומציה ניהול מרחוק של שעוני מים וחשמל חכם, הצפות, ניהול השקיית פארקים, רמזורים, תאורה, סליקה סלולארית קופות וכספומטים, אבטחה ושמירה אזעקות, שערים אוטומטיים, מערכות כיבוי אש ועד ניהול מערכות סולאריות ותפעול אופניים עירוניות כדוגמת חברת תל אופן.
כל העולמות שציינו הם חלק משגרת חיינו. זה כנראה כבר לא עניין תיאורטי או עתידני, כי רוב הסיכויים שאתם כבר לוקחים חלק פעיל בתופעה המתגברת שנקראת האינטרנט של הדברים או IOT (Internet of things). בדרך לשם ישנם שלושה מכשולים עיקריים. הראשון הוא מכשול טכנולוגי: היכולת של מחשבים לתקשר באופן עצמאי ולפעול על פי המידע שקיבלו. השני הוא מכשול המחיר. כל עוד חיבור המזגן לרשת עולה כמו המזגן עצמו לא סביר שהפיתוח יצא לשוק. הגורם שלישי הוא התשתית התקשורתית, כי ברור שללא חיבור מצוין וזמין תמיד אין על מה לדבר. לאור זאת, המכשיר הפופולרי הראשון שפרץ את שלושת המחסומים במקביל הוא לא אחר מאשר ידידינו הנאמן הסמארטפון. ההתקדמות הטכנולוגית, המחיר הנגיש והחיבור הטבעי לרשת הפכו את הטלפון החכם למועמד האידאלי לחברות ב-IOT.
אף שהטלפונים שלנו שומרים על פרופיל נמוך בכיס, ברקע הם מבצעים שלל פעולות של משלוח וקבלת נתונים באופן עצמאי לחלוטין; כשאתם מקבלים הודעת ווטסאפ, עוד לפני שפתחתם את ההודעה הטלפון שלכם מודיע לשולח שההודעה הגיעה, כשאתם מנווטים עם ווייז הטלפון שלכם לא רק מקבל מידע על הדרך הטובה ביותר, הוא גם מספק מידע לטובת השאר.
יכולות התקשורת הזמינות והקלות שבה הטלפון מתחבר למכשירים אחרים הביאו לכך שבתקופה האחרונה החלו להופיע מגוון מכשירים שמנצלים את החיבור למכשיר הנייד כדי להצטרף לאינטרנט של הדברים. עם ה"לוויינים" האלו נמנים לא רק השעונים החכמים ושאר הגאדג'טים הלבישים, לפעמים די בהתאמה קטנטנה של מכשיר קיים כדי להפוך אות לחבר פעיל ברשת. כך לדוגמא פועל שירות Orange smartDrive, שפותח ב-Orange בשיתוף חברת Traffilog. השירות, באמצעות יחידת OBD המתחבר למחשב הרכב שלכם, יוצר חיבור סלולרי מהטלפון ישירות לענן ומאפשר בכך העברת מידע ממערכות הרכב, ניטורו, עיבודו ושליחתו בזמן אמת כחיווי באפליקציה. המכונית שולחת נתונים בזמן אמת והנהג מקבל מידע שימושי לשיפור ביצועי הרכב ורמת הבטיחות שלו.
ויש עוד מעבר לכך: על פי עופר שמואלי, מנהל מחלקת חדשנות בפרטנר, "באינטרנט של הדברים" השלם גדול מסך כל חלקיו, שכן יכולת התקשורת של הפרטים הבודדים לענן במיקרו, מאפשרת למערכת לייצר תובנות חכמות במקרו. כשכל הדברים בבית מחוברים ומיצרים מידע אנחנו יכולים כבר לדבר על הבית החכם. בתורם, הבתים החכמים וכלי התחבורה שמסוגלים לתקשורת נתונים עצמאית יוצרים את העיר החכמה וכן הלאה".
קשה לומר מי יהיו החברים הבאים באינטרנט של הדברים. האם יהיו אלו נעלי התעמלות שידעו להזמין לנו מדרסים לפי צורת ההליכה שלנו? או שיהיה זה המקרר שידע לבצע הזמנה בסופר כשהוא מבחין שהחלב עומד להיגמר? מה שברור הוא שזו רק ההתחלה: עם השקת הדור הרביעי, רשת התקשורת הסלולארית המהירה, גוברות יכולות העברת הנתונים ועיבודם בזמן אמת. העלות של הרכיבים האלקטרוניים ממשיכה לרדת וכוח החישוב שלהם גדל, וכמו בכל תחום גם עבור האינטרנט של הדברים עתיד התופעה תלוי ביכולתנו להבין את ההווה ולדמיין את המחר.