לכודים ברשת

האינטרנט הוא חלק בלתי נפרד מחיינו, אבל להבדיל מטכנולוגיות אחרות שהתרגלנו להסתמך עליהן כמו החשמל הביתי או המכונית – הרשת עדיין משתנה ומתפתחת ללא הרף, משנה את העולם שבו אנו חיים במהירות מסחררת. מהירות היא עניין יחסי, כמובן: דמיינו שאתם על טיסה ארוכה לארה"ב, קמים לשירותים שבקדמת המטוס ונתקעים בתור שבקושי זז. זה לא משנה את העובדה שאתם טסים באוויר בין יבשות במהירות 900 קמ"ש, ושבעוד כמה שעות תצעדו על המדרכה בצדו השני של האוקיאנוס האטלנטי – אתם מרגישים תקועים. אז אל תתנו לתסכול מהסרט שיורד באיטיות למחשב שלכם בבית להטעות אתכם, כי האינטרנט טס קדימה בקצב מטורף ומהטיסה הזו אי אפשר לרדת. הדקו את החגורות וקיראו היטב את ההוראות - כי אתם לא רוצים להישאר מאחור.

"אנחנו רואים מיזוג של הווירטואלי והמקוון אל תוך היומיומי", אומר פרופ' דב תאני, המנהל האקדמי של מכון Orange לחקר האינטרנט באוניברסיטת תל אביב, "המעבר הזה בהחלט מביא אתו לא רק חידושים אלא גם חששות וחוסר ודאות".

מכון Orange לחקר האינטרנט הוקם במטרה לעקוב אחר מהפכת המידע. בין כתלי המכון שוקדים החוקרים על מיפוי ופענוח השנויים החברתיים הגדולים שמביאה הרשת ואף מנסים לצפות את עתידה.כמו כן מקיים המכון דיאלוג שוטף עם התעשייה כדי לחקור ולהבין את המתחולל – בזמן אמת.

השינוי המרכזי שהרשת עברה בשנים האחרונות הוא המעבר מהמחשב הנייח לטלפון הנייד. המעבר הזה מאפשר לנו להיות מחוברים לרשת בכל רגע, או כמו שאמר יו"ר חברת גוגל אריק שמידט - "לכל אדם יש טלפון נייד, וכל טלפון נייד הוא מחשב על". האינטרנט של היום מלווה אותנו לכל מקום בנייד, לפעמים גם בטכנולוגיות פס רחב מדור רביעי, כמו זו שמשיקה חברת Orange בימים אלו, שמאפשרת חילוף עשיר של נתונים שמשנה את צורת השימוש ברשת. החומרה והתוכנה מתאימים עצמם לאדם שלל חפצים מקוונים לענידה כמו צמיד או שעון, עתידים להופיע בשוק וחלקם כבר כאן. "המכשירים מספקים לנו מידע שהוא יותר ויותר מותאם לנו אישית ומושפע מהמיקום, מהפעילות ואפילו מההתנהגות שלנו או ממצבנו הרפואי", מסביר תאני.

המעבר מהנייח לנייד גורר אתו תופעה מהפכנית נוספת, הידועה בשם "האינטרנט של הדברים", או IOT. המשמעות של ה-IOT היא שמכשירים "רגילים" – מכוניות, מערכות השקיה ואפילו המקרר שלכם - משתלבים בתוך הרשת והופכים ל"חכמים". זה אומר שרשת האינטרנט לא רק מלווה אותנו מחוץ לבית, יש לה גם נציגים בכל מקום - אנחנו יכולים להתחבר לכיתה וירטואלית באוניברסיטה תוך נסיעה ברכבת ומי יודע, אולי בקרוב נוכל גם להפעיל מרחוק את הדוד בבית, כדי שיהיו לנו מים חמים כשנגיע.

אבל השינויים הטכנולוגיים הם רק ההתחלה. ההתקדמות והחדירה של הרשת לכל תחומי החיים גוררת שינויים חברתיים ותרבותיים שמזעזעים את החברה האנושית – לטוב ולרע. בעצם, לכל אדם בכל מקום יש הרבה יותר כוח בידיים להגיע לקבוצות גדולות ולהשפיע על פני החברה. כמו שאמרה סמנכ"לית התפעול של פייסבוק שריל סנדבר: "אם בעבר לא היית מרוצה מהמשטר, מה יכולת לעשות? לחלק פליירים? היום לכל פרט יש אפשרות לפנות למאות מיליונים ולהשמיע את קולו".

עם זאת, לחופש המידע באינטרנט יש שני פנים. מצד אחד, הרשת שוברת מסגרות של דיכוי ובידוד; נשים בחברות מסורתיות יכולות בפעם הראשונה להרחיב אופקים ללמוד ולפתוח חשבון בנק משל עצמן, חקלאים באזורים נידחים מקבלים גישה לנתוני מזג האוויר ולתכניות אשראי שקודם אפילו לא ידעו על קיומן. מנגד, בידיים הלא נכונות הרשת עלולה להיות כלי מסוכן. אנשי דת קיצוניים מצליחים להניע צעירים לעזוב את בתיהם ולצאת למסעות כיבוש במדינות רחוקות, ממשלות שמנהלות מעקב צמוד אחר כל תנועה וציוץ של אזרחיהן, והאקרים שממניעים כלכליים או אידיאולוגיים מסכנים את שלמות הרשת וביטחון המידע שלנו. מספיק להיזכר בקבוצת ההאקרים שקלקלה לכל חובבי קונסולות המשחק את חג המולד האחרון כשהשביתה את המערכות של אקס-בוקס ופלייסטיישן, כדי להבין שזה נוגע לכולנו.

פרופ' דב תאני מאמין שהמתחים האלה מובילים להתנגשות בין החברה, המדינה והחברות הגדולות ששולטות בתחום. "נראה שממשלות ינועו בהחלטיות רבה יותר בכיוון של רגולציה על מרחבי הרשת, גם לצורכי ביטחון וגם לביסוס ואבטחת סוגים מתקדמים של מסחר ובנקאות. ישנם כבר תקציבים גדולים שמופנים לכיוונים האלו. המטרות המיידיות של חקיקות מסוג זה הן החברות הגדולות כמו גוגל, פייסבוק, מיקרוסופט ואפל שיהיו בחזית המאבקים הללו".

"האינטרנט הופכת להיות חלק מהחיים האמתיים ברמה שהיא מלווה אותנו לכל מקום ונמצאת מאחורי כל מכשיר ושירות", מסכם תאני, "המיזוג הזה בין העולם הווירטואלי לחיים האמיתיים הוא אחד האתגרים הגדולים אם לא הגדול ביותר עד כה, לא רק לפרט הקטן אלא לאנושות כולה".