זה כבר לא סוד שמערכת הבחירות הזאת מתנהלת באינטרנט. תשדירי הבחירות הטלוויזיונית נדחקו לפינה, הודעות רשמיות לתקשורת לא מעניינות אף אחד. האקשן עבר לרשת - לא רק בסרטוני תעמולה, בממים ובניתוח גולשים דקדקני של כל פוסט שמעלה פוליטיקאי, אלא גם בתקשורת של הפוליטיקאים בינם לבין עצמם.
אתמול בלילה (ש') העלה נפתלי בנט פוסט נרגש לפייסבוק שלו. "הודעה מיוחדת: בלוק טכני משותף ליכוד-בית יהודי", כתב, "שתפו את הבשורה!" בפוסט פירט את התכנית שלו, להתקשר לנתניהו אחרי סגירת הקלפיות ולהודיע לו שיעמיד לרשותו את כל המנדטים של הבית היהודי כדי לחסום את השמאל. "זה פותר לכם את הדילמה", הבטיח לעוקביו, "אתם יכולים להצביע בית יהודי בלב שקט ורגוע".
"יופי!" הגיבו הגולשים, "איזו הקלה!", "כל הכבוד בנט!", "פנטסטי, כי נקרעתי בין הבחירה לשניכם!".
אלא ששעות ספורות לאחר מכן פרסם נתניהו סטטוס צונן ששפך דלי קרח על ההתלהבות של בנט. "הבהרה חשובה", כתב, "המושג 'בלוק טכני' אינו קיים בשיטת הבחירות בישראל ולכן אין לו תוקף. אין דרך אחרת למנוע את הסכנה של ממשלת שמאל בראשות ציפי ובוז'י אלא להצביע לליכוד". "הכי חשוב שאתה ובנט מתואמים", הגיב אחד הגולשים בלעג.
וכך המהלך שנולד בפייסבוק נקבר בפייסבוק, במה שנראה כמו התכתבות חובבנית של שני גולשים מהשורה, יותר מאשר סאגה פוליטית בין ראש ממשלה לראש מפלגה. אבל זו לא הפעם הראשונה שהפוליטיקאים מלבנים סוגיות כאלה דרך פוסטים ברשת, והבוקר היה זה נתניהו שנעקץ, כשפרסם פוסט ובו הוא מכריז כי משה כחלון יהיה שר אוצר בממשלתו. "אני מקווה שכחלון יודיע סוף סוף שהוא תומך בממשלה בראשות הליכוד", הוסיף כשהוא מרים לכחלון להנחתה. אבל כעבור זמן קצר כחלון ענה בפוסט משלו: "נתניהו כבר הבטיח לי בעבר את מנהל מקרקעי ישראל ואת משרד האוצר ולא עמד במילתו", כתב, "הציבור שבע מהבטחות". וחזר על כוונתו להצטרף לכל ממשלה - של הרצוג או של נתניהו.
וכמובן, היו עוד התכתשויות רשת במערכת הבחירות הנוכחית. בחודש שעבר כתב נתניהו בטוויטר שלו שהוא מברך על המשך הירידה באבטלה בישראל. נפתלי בנט, שר הכלכלה, הזדרז לעקוץ אותו בציוץ שבו הוא נוטל בענווה את הקרדיט: "תודה, רה"מ", כתב בתגובה לציוץ של נתניהו, "זה לא היה קל". תוך זמן קצר צץ גם אריה דרעי וצייץ בתגובה לשניהם: "אתם מחלקים צפחות ביניכם ולאזרחי ישראל אין מושג על מה אתם מדברים, במסגרת האחווה שפרצה ביניכם תסעו יחד למפוטרי כיל ולכל אלו שפוטרו בשנתים האחרונות ואולי תתעוררו".
גם שבועיים לפני כן הגיב בנט לציוץ של נתניהו, שכתב: "הבית היהודי תהיה שותפה בממשלה שלנו, אבל אם היא תרד בכמה מנדטים זה לא ישנה דבר. אם הליכוד ירד בכמה מנדטים, הרכבת הממשלה עלולה להימסר לשמאל". בתגובה, בנט צייץ: "החלק הראשון לא נכון (פעם שעברה ניסו להדיר אותנו מהממשלה), והחלק השני לא יהיה (רק בית יהודי גדול ימנע שתוקם שוב ממשלה עם השמאל)". כאן התערב משה כחלון וצייץ בתגובה לשניהם: "שנה ושמונה אתם רבים. את עם ישראל זה פחות מצחיק. במקום לנצח את השני תתעסקו בלנצח את יוקר המחיה".
גם יצחק הרצוג ניצל את במת הפייסבוק כדי לעקוץ את מתחריו, כאשר השאיר לנתניהו הודעות על הקיר שלו בפייסבוק בו הוא קורא לו לעימות ולועג לו על פחדנותו. השארת הודעה על קיר היא ז'אנר קצת מוזר של תקשורת בין פוליטיקאים - היא פחות פומבית מאשר תגובה לציוץ או פוסט נפרד, ועדיין היא חשופה לכל דורש.
וגם כשהם לא מפטפטים זה עם זה בפייסבוק ובטוויטר, כוכבי הבחירות שלנו מרבים להתעסק ולהתייחס לפרסומי רשת אחד של השני - כשגם ההתייחסות הזאת מתפרסמת ברשת. כל חומרי התעמולה שנופלים בין הכיסאות - לא מספיק רשמיים להודעה לתקשורת, כן מספיק חשובים כדי לציג לקהל הבוחרים - מגיעים לפרופילים האינטרנטיים: עמודים שהם גם רשמיים, אבל גם אישיים, והפוליטיקאים מנצלים היטב את טשטוש הגבולות האלה, שמאפשר להיות רגע אחד מנהיג ממלכתי ומרוחק וברגע אחר טוקבקיסט זועם שמשתף סטטוס. ואנחנו, כנראה, רק מרוויחים.