כשהייתי ילד היינו משחקים לפעמים "שוטרים וגנבים" עם האצבעות שלנו בתור אקדחים, או שלפעמים שיחקנו "להגן על הדגל" שבו מתחלקים לשתי קבוצות על פני שטח גדול וכל קבוצה מנסה לחדור לבסיס של הקבוצה השנייה ולגנוב ממנו משהו בלי שיגעו בך. באזורים מסויימים נקרא גם רק "הדגל", ושוחק תחת שמות וגרסאות שונות בעיר, בקיבוץ ובתתי ז'אנרים של הקיבוץ הארצי והתק"ם.
אבל העקרון נשאר זהה: בשונה מהמשחקים במחשב או משחקי הלוח, כאן היה שדה משחק גדול יותר והוא יועד ליותר משחקן אחד. החלק למטה (ה-downside) היה שזה לא משחק שיכול לרוץ בהפסקה, אלא הוא זקוק למרחב זמן ומקום אחרים, מהסוג שנמצאים בשפע בילדות או בחופשים.
חזרה לימינו
היום דווקא המסכים הקטנים, אלו שבאו עם התקדמות הטכנולוגיה, עושים עבודה טובה בלייצר שדות משחק שמצליחים לגעת במשהו מערך המשחק שהתקיים בעבר ובעיקר לדבר אל הילדים של היום. טים קוק למשל, כשהציג בשבוע שעבר את ה-Apple Watch והראה איך אפשר לנהל שיחות דרך השעון, אמר שהוא רצה לעשות את זה מגיל 5.
שימוש במציאות רבודה מצליח להביא שכבה נוספת של תוכן על הרחוב שאנחנו מכירים. דוגמא לכך היא אפליקציית Shift של הסטארט-אפ הישראלי אוגמנטד גיימס, שהושקה לאחרונה לאנדרואיד. המשחק משתמש ביכולות הניווט של הסמארטפון ליצור משחק חברתי מבוסס מיקום. או באנגלית יפה: Geo Social Game. גם כאן, האצבעות על המסך יחליפו את האקדחים.
המשחק מציע כמה סגנונות משחק, ועקרו משחק צייד וניצוד, כאשר ניתן לשחק בשני התפקידים. על גבי המפות במשחק תוכלו לראות את המיקום הכללי של היריב ותנסו לאתר אותו ("לצוד אותו) בזמן נתון. במובן מסויים זה לא משחק "שוטרים וגנבים" לדור הדיגיטל, אלא משחק תופסת. רק עם התראות.
אם הם יצלחו להחזיר את הילדים לשחק ברחוב הם כבר עשו משהו.
להורדת Shift מגוגל-פליי