במהלך השבוע האחרון, Ori and the Blind Forest היה כנראה המשחק שהכי הרבה דיברו עליו בקרב הגיימרים. יש לו ציון משוקלל של 89 אחוזים מכובדים מאוד ב-Metacritic, מבקרי משחקים וותיקים מהללים אותו, ומיקרוסופט מצאה לנכון להפוך אותו לאחד המשחקים הבלעדיים הבולטים ביותר לקונסולת ה-Xbox One החדשה שלה (אם יש לכם PC אין מה לדאוג - המשחק זמין גם למחשב שלכם). והוא גם ישראלי, או לפחות ישראלי בחלקו.
המשחק הזה מהווה דוגמה לכך שמפתחי משחקים היום לא צריכים לשבת תחת אותה קורת גג כדי לפתח משחק. אולפנים עצמאיים רבים פועלים מהבתים של המפתחים שלהם, שלפעמים לא נמצאים באותה מדינה. שניים מהבתים האלה, של גנאדי קורול (אחד המייסדים של האולפן ומנהל הפרויקט של המשחק) ושל אריה ברסקי (מתכנת), נמצאים בישראל.
בראיונות לגופי תקשורת בעבר הם כבר סיפרו שמשמעות השם "אורי" זהה למשמעות המילה בעברית, ולכן לא מפתיע לגלות שהדמות הראשית במשחק גם מפיצה אור לכל מקום אליו היא מגיעה.
אז ביקורות מהללות יש, וגם גאווה ישראלית יש - אך האם ההייפ אמיתי?
כן, הוא אמיתי
בדרך כלל לא נהוג לפתוח ביקורות בשורה התחתונה, אבל מי אני שאתווכח עם עשרות מבקרי משחקים מנוסים ממני, שכבר נתנו למשחק תשיעיות ועשיריות בביקורות שפורסמו בשבוע האחרון ברחבי העולם? במקרה הזה, לדעתי, הם צודקים לגמרי.
Ori הוא משחק נהדר, שמצליח לשלב קונספטים ישנים ממשחקים נוסטלגיים עם רמות חדשות של אתגר, יצירתיות וכיף. והוא גם נראה ממש ממש טוב.
גיימרים עם פז"ם יזהו את הז'אנר של המשחק כ"מטרוידווניה" - שילוב שמן של שתי סדרות המשחקים מטרויד וקאסטילווניה: השחקן מוצא את עצמו בליבו של עולם דו-ממדי ענקי, במקרה שלנו "יער עיוור" שאיבד את החלקים הירוקים בו בעקבות פלישה של אוייב מסתורי, ובמהלך המשחק מסגל לעצמו יכולות חזקות שמאפשרות לו להתגבר על מכשולים שחסמו בעבר את דרכו, ולהתמודד עם אתגרים גדולים יותר וכך להחזיר את הצבע והחיים ליער.
כך למשל, סלעים שחוסמים את דרככם בחלקים הראשונים של המשחק הופכים לאבק ברגע שמוצאים את היכולת שמאפשרת לאורי (Ori), הדמות החתולית שאתם משחקים, לפוצץ עצמים שקרובים אליו. כשתשיגו את היכולת לקפוץ קפיצות כפולות תוכלו לדלג מעל תהומות גדולים וכן הלאה.
המבנה הזה משרת מעולה את Ori. כל יכולת חדשה שתשיגו תגרום לכם להרגיש עוצמתיים הרבה יותר מבעבר, אך כעבור דקות ספורות המשחק יציב בפניכם אתגרים חדשים שיגרמו לכם להבין שיש לכם עוד דרך ארוכה לעבור. הדרך הארוכה הזו תיקח לכם כעשר שעות, או קצת יותר אם תבחרו לאסוף את כל החיזוקים והיכולות בדרך. לכל אורך הדרך הזאת המשחק ממשיך להיות מאתגר, מקורי ומפתיע.
לא לבעלי לב חלש
צריך לשים דגש על המילה הזו, "מאתגר", כי למרות החזות שלו, שמשדרת את המסר: "אני סרט מצויר בלתי מזיק של דיסני", Ori הוא ממש לא משחק לבעלי לב חלש. הוא קשה. ממש ממש קשה.
האתגר המשמעותי כאן הוא קטעי הפלטפורמה והקפיצות, שלא היו מביישים פלטפורמרים כמו Super Meatboy ברמת המורכבות שלהם. פעם אחר פעם תגיעו לקטעים ארוכים ומורטי עצבים בהן תצטרכו לשרשר קפיצה מדוייקת אחרי קפיצה מדוייקת, בלי שום קרקע יציבה לנחות עליה. זה לא קל, אך מערכת השליטה המדוייקת של המשחק ומערכת שמירות חכמה גורמת לזה להיות נסבל גם אם אתם בדרך כלל לא בקטע של משחקים קשים.
במהלך המסע תתקלו גם באינספור אוייבים, וגם הם לא ממש הליכה בפארק. האויבים הם כמעט תמיד חזקים הרבה יותר מכם וגורמים לכם להרגיש שבירים. זה אומר שחלק מהחכמה כאן היא לדעת לחמוק, לקפוץ מסביב להתקפות האויבים או להשתמש בכלי הנשק שלהם כנגדם (ברגע שתפתחו את היכולת שמאפשרת את זה). מי שמחפש פנטזיית כח עדיף שימשיך לחפש במשחקים אחרים: Ori, לאורך כל אורכו, גורם לכם להרגיש קטנים וחלשים, כאילו כל משב רוח יכול להעיף אתכם אל תחתית התהום. מצד שני, כשמצליחים להתמודד עם האתגרים שלו מרגישים ממש טוב.
זה כל הסיפור
החלק הכי פחות מוצלח ב-Ori הוא הסיפור שלו. על פניו מדובר בסיפור קלישאתי, על גבול הלא ממש מורגש: יליד היער, יוצא להציל את מקום מגוריו על ידי החייאה מחדש של היער העיוור וגם סיפור של צבעים שהלכו לאיבוד מזכיר הפקה של מותק של פסטיבל.
במקרים מסוג אלה אני בדרך כלל מתעלם מהסיפור לחלוטין ואפילו לא מציין אותו בביקורת, אבל Ori הוא מקרה מיוחד רק בגלל רבע השעה הראשונה שלו. לא אהרוס למי שלא ראה, אבל ה-15 דקות הראשונות הן מופת של סטוריטלינג אינטראקטיבי, שמתארות במהירות את התבגרותו של Ori והפיכתו מעלה קטן שעוזב את "עץ החיים" שמזין את כל היער לייצור חתולי, גמיש ואוהב אדם. הפתיחה הזו בויימה ביד אמן, ומצליחה לרגש ואפילו קצת להעציב.
למרבה הצער - הרמה אליה הסיפור מגיע בהתחלה פשוט לא משחזרת את עצמה בהמשך. זה כאילו התסריטאים השקיעו את כל מה שהיה להם ברבע השעה הזו כדי להפטר מהצורך המעיק הזה "לספר סיפור" ולעבור לאקשן עצמו. זה בסדר, אני מניח, אבל בהתחשב בכמה מוצלחות ה-15 דקות האלה זה גם קצת מדכדך.
בסופו של דבר, Ori and the Blind Forest הוא הישג מצוין למיקרוסופט. הוא גם חדשות מעולות למי שקנה Xbox One או רוצה לרענן את ספריית משחקי ה-PC שלו עם משהו מרענן, כיפי ומאתגר. אבל הבשורה האמיתית שיוצאת ממנו היא לכל הישראלים שחולמים לפתח קריירה כמפתחי משחקים. מסתבר שזה אפשרי גם בלי לעבור לחו"ל וגם בלי להתפשר על פיתוח משחקים סלולריים מבאסים. אם יש לכם מספיק כישרון, מספיק כח רצון ומספיק יחסי אנוש אולי תצליחו אתם להיות הכוחות הדוחפים מאחורי המשחק הגדול הבא שכל העולם ידבר עליו.
Ori and the Blind Forest זמין דיגיטלית ל-Xbox One ול-PC, ועולה 20 דולר.