עיר שיזומה לה יחדיו

      פרויקט Jnext מסייע לארגוני סטארט אפ בירושלים להתפתח, עוזר להן להשיג תקציב ומקשר ביניהן לבין הקהילה. אז איך אפשר להצטרף?

      • סטארט אפ
      מערכת וואלה! בשיתוף עם הרשות לפיתוח ירושלים
      (צילומי אילוסטרציה: ShutterStock)

      בשנים האחרונות ירושלים הפכה לחממת גידול של קהילת היי-טק, שהולכת ומתרבה בקצב מואץ. אתם גרים בירושלים ויש לכם רעיון מטריף, כישורי יזמות נהדרים וכל מי שאתם מכירים אומר שהמיליון הראשון שלכם הוא עניין של זמן? זה סימן טוב, אבל עם סימן טוב לא קונים במכולת. על מנת לברר איך כן קונים במכולת, או במילים אחרות - איך הופכים את הפרויקט שאתם עובדים עליו לישים, פעיל וחדשני באמת - תפסנו לשיחה את סתו ארז, 29, מנהלת תחום יזמות הייטק בפרוייקט Jnext, שלוחה של הרל"י (הרשות לפיתוח ירושלים).

      קיימים לא מעט ארגונים שתורמים לפיתוח תחום ההייטק והסטארט-אפ בירושלים, והפרויקט של Jnext דואג שכולם יעבדו יחד כדי למנף את העשייה בעיר. "יש היום כ-30 גופים ארגוניים שפועלים היום בתחום יזמות ההיי-טק בירושלים", מספרת ארז, "החל מקרנות הון סיכון ומשקיעים, דרך האבים (חללי עבודה), אקסלרטורים (תכניות מובנות שמסייעות ליזמים להאיץ את המיזם שלהם), מוסדות אקדמיים בעיר ועד לרמת הקהילות. מה שאנחנו ב- Jnext בעצם עושים זה עובדים עם ומול כל הארגונים האלה, ומנסים לתפור להם חליפות בכדי למנף את הפעילות שהם עושים היום".

      פרויקט Jnext בעצם פועל במשותף עם גופים בתחום הסטארטאפ ומסייע להם ליזום ולהתפתח. אותם ארגונים עשויים לפנות אלינו ל- Jnext עם הצעות לפעולות שונות, ו- Jnext בוחנים דרכים להוציא זאת לפועל, באופן שיהיה תפור לממדים של כל הצעה והצעה.

      למשל, כשאנשי Jnext הבינו שאחד הדברים שחסרים בתחום זה קישור בין עולם האקדמיה והיזמות לתעשייה עצמה, הם פנו לאוניברסיטה העברית כדי לקשר אותם לגופים מקצועיים. הם יצרו איתם מסלול יזמות לימודי, שווה ערך ל- 36 נקודות זכות בתואר, שמספק גם רקע תיאורטי וגם הכשרה פרקטית ביזמות – כך שהסטודנטים יוצאים מהמסלול הזה עם סטארט אפ ביד. "זה יכול להיות אפליקציה, מוצר שיש לו היבט טכנולוגי, פלטפורמה מכוונת. כל דבר", אומרת ארז.

      "הנושא של יזמות באוניברסיטה העברית לא היה מוכר למעשה עד לפני כמה שנים", אומר פרופסור יואל ששון, פרופסור לכימיה יישומית באוניברסיטה העברית, "גם פסנתרן גאון, בסופו של דבר, נולד עם כישרון גדול, אבל אם הוא לא ייחשף לעוד מתודות - הוא לא יהיה לעולם פסנתרן דגול. אותו הדבר לגבי היזם. גם הוא צריך כלים מקצועיים להנחות אותו בדרך היזמות, וזה משהו שכן אפשר ללמד. החלטנו שאנחנו פותחים תכנית המיועדת לתלמידי מדעי החברה, אבל תעניק להם יכולות מתחום מנהל העסקים או בתחום היזמות. לעניין הזה נרתם מיזם Jnext, שקשר אותנו לאנשים הנכונים המשטח לבניית תכנית לימודים יעילה, וגם מצא את הדרך לתת לנו עזרה כספית כדי להרים את התכנית הזאת. יותר מהכל, זו דוגמה לשיתוף פעולה בין שני תחומים שלכאורה אין ביניהן קשר, אבל נראה שזה שיתוף פעולה מוצלח".

      עוד בוואלה! NEWS

      הישראלים שאוכלים מדי יום במסעדת השף שנמצאת אצלם בבית

      בשיתוף בית בלב
      לכתבה המלאה
      ShutterStock undefined

      אבל לא כל כך מהר. כלומר, גם אם יש לכם רעיון למיזם מדהים שבו כל הסטודנטים מבצלאל יעצבו את עמדות האינטרנט המהיר בעיר, או שמתכנת מבריק מהאוניברסיטה יחבור לרכבת הקלה ויהפוך את לוחות הזמנים שלה לחווית משתמש משתמש לא נורמלית - יש עדיין כמה כללים שאתם צריכים לעמוד בהם לפני שאתם מדברים עם ארז. בשביל לקבל עזרה ב"התרשתות" עם Jnext, "צריך להיות חברה שיש לה שלושה עובדים ומעלה, המשלמת משכורות במשך חצי שנה, עם משרד בירושלים. בנוסף, החברה ועוברת בדיקה עם המדען שלנו שיש מו"פ. מי שעומד בקריטריונים האלה מקבל את הכסף", אומרת ארז ומבהירה ש- Jnext, בניגוד למה שאולי ניתן להניח, הוא גוף ש"בקושי עובד עם סטארט-אפים. מה שכן, אנחנו עובדים עם ארגונים".

      איך העבודה מול ארגונים משפיעה יותר מפיתוח סטארט-אפ ספציפי?

      "אם אנחנו כגוף ממשלתי נעזור למישהו לפתח את הסטארט-אפ שלו בירושלים, לכמה נצליח לעזור? 50-70 מיזמים? אבל כשאת עובדת מול ארגון שלם, החשיבה לעתיד היא אחרת. אנחנו עוזרים לגופים האלה והגופים האלה עוזרים לעוד סטארט-אפים, וכך אנחנו עוזרים להם עם לעשות הכל ביחד ולהרגיש שהם חלק ממשהו יותר גדול".

      אבל רגע, אתם לא אמורים לעודד תחרות?

      "זאת בדיוק הנקודה והייחוד של ירושלים. אנחנו לא מסתכלים על זה בתור תחרות, אלא בתור סינרגיה. השלם גדול מסך חלקיו ומשהו שאת לא תראי ברוב המקומות. אנחנו מפרסמים אחד את השני. אתה לא מסתכל על אחרים בתור התחרות שלך, אתה מסתכל על איך אתה עובד ביחד איתם וזה רק מגדיל את העוגה לכולם".

      ברגע שסטארט-אפ נכנס לעבודה מול אקסלרטור, הוא מקבל מסגרת בת ארבעה חודשים בה הוא נפגש עם אנשים מתחומים שונים - רואה חשבון, מהנדסים, אנשים מהתחום הטכנולוגי ואנשים שמקושרים לתחום המסחרי. "אני נותנת לו את כל הכלים שהוא צריך בשביל להתקדם בעצמו, במידה ואתה כיזם לא יודע מה השלב הבא שלך", מסבירה ארז. "אקסלרטור עוזר לך להגיע לשם. הכל תלוי בכמה תקשיב למנטורים שלך וכמה תעשה".

      הרשות לפיתוח ירושלים עובדת לא מעט בתחום של היי-טק, במיוחד עם החברות הגדולות, ואחד הדברים שהם גילו הייתה שאין מספיק עובדים בחברות מתפתחות בירושלים. בהרל"י הבינו שמודל חדש זה משהו שצריך לבנות מלמטה. "וזו חשיבה מאוד חדשנית, כי לא היה מודל כזה בשום מקום", ארז חוזרת ואומרת. "אם אתה עכשיו תעודד כמה מיזמים מלמטה, יקרו כמה דברים: חלק מהם ייכשלו, אבל זה בסדר כי זה אנשים שצברו ניסיון בזמן הזה ויכולים להשתלב בעסקים גדלים או בינונים, וחלק מהם יצליחו ויגדלו ויפתחו תעסוקה בירושלים, שזו אחת המטרות המרכזיות של הרל"י. מה שמדהים זה שזה באמת מה שקרה ומה שקורה כרגע".

      ShutterStock undefined

      אחת הדוגמאות שממחישות את הצמיחה האדירה בעיר היא חברת Lightricks שהוציאה מתוכה את האפליקציה המצליחה "Facetune". "החברה פנתה אלינו וקיבלה מאיתנו מענקים", ארז מספרת. "הם התחילו משלושה חדרים בגבעת רם, הצליחו נורא מהר ורצו לגדול לשישה חדרים. עוד לא הספקנו לבנות להם שישה חדרים, והם גדלו עוד יותר".

      דוגמה נוספת היא Siftech - האקסלרטור הראשון שהוקם בעיר. "באמצעות התמיכה והמענק ש- Jnext הביאו לנו, כרגע יש לנו את חלל העבודה הכי מגניב בעולם, בו אנחנו מאפשרים לסטארט-אפיסטים שלנו לעבוד על התכניות שלהם", מספר עודד בראל מנכ"ל Siftech, "גם אנשים ממדינות אחרות מגיעים לפה כדי לשמוע על הסצנה שמתפתחת בירושלים, כי בזמן מאוד מאוד קצר נוצרה פה קהילה ותנופה אדירה בכל התחום הזה, ורואים את זה גם במספרים".

      גם מיכאל מזרחי, מנהל האקסלרטור של המכללה להנדסה בירושלים, מסביר איך שיתוף הפעולה עם Jnext עוזר להם מוחות יצירתיים. "המכללה האקדמית להנדסה מלמדת הנדסה ב-8 מחלקות שונות וקיימת כבר 15 שנה", הוא אומר, "אנחנו המוסד היחיד בירושלים שמלמד רק הנדסה וטכנולוגיה. לכן זה היה מקום טבעי שבו התפתחו סטארט-אפים, כי לנו כאן ידע הנדרי וטכנולוגי. בתוך המכללה יש מרכז יזמות, היא בית לסטודנטים תושבי ירושלים שרוצים לפתח מיזמים טכנולוגים וגם שאינם טכנולוגים. יש לנו אקסלרטור, ושם היה החיבור עם Jnext".

      "אחד מהאלמנטים הכי מהותיים בתמיכה האקדמית שלנו זה פרויקט 'מהנדס בתוך חברה' שקורה בשנה הרביעית. למעשה זה ממש כמו סטאז'. הסטודנטים נדרשים לעבוד בכדי לצבור ניסיון במשך שנה בכדי להוכיח שהם מימשו את כל מה שהם רכשו במהלך התואר. אנחנו אמרנו, 'למה שזה לא יעשה בתוך החברות שאנחנו מפתחים פה?'. החידוש מבחינת האקסלרטור הוא שאנחנו הכנסנו את חברות בתור אקסלרטור של המכללה, כך שכשחברה אתה זכאי לקבל סטאז'ר שעובד אצלך בחינם שנה ואפילו שנתיים, במקום שסטודנט יילך לחברה חיצונית כמו אינטל, כי מהנדסים ומתכנתים זה משהו שעולה המון כסף".

      מזרחי מספר שלאקסלרטור שבנו במכללה יש שותפים מקומיים ובינלאומיים, אבל השותף הכי משמעותי הוא Jnext. "הם למעשה מימנו ותרמו להקמת תכניות האצה כמו שלנו ברחבי ירושלים", הוא אומר, "בתור יזם ירושלמי אני יודע שפעם, הייתי מגיע אחת לחודשיים לאירוע של יזמות כלשהו בירושלים וזה היה משהו מאוד נדיר עם מעט אנשים. היום, היומן שלי מפוצץ באירועים וכולם מאוד מעניינים. יש פריחה ולבלוב של אקסלרטורים".

      רוצים לקרוא על עוד מיזמים של הרשות לפיתוח ירושלים? הקליקו כאן

      הכתבה הוכנה בשיתוף עם הרשות לפיתוח ירושלים

      טרם התפרסמו תגובות

      הוסף תגובה חדשה

      בשליחת תגובה אני מסכים/ה
        לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

        התרעות פיקוד העורף

          walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully