עולם המשחק של The Witcher 3 כל-כך גדול, הסיפורים בו כל כך מגוונים והמכניקות שלו כל כך מרובות שאין שום דרך לכתוב על כולן בכמה מאות מילים, מבלי להשמיט בדרך מיליון ואחד דברים שצריך לדבר עליהם.
לכן נתחיל דווקא מהשורה התחתונה: למרות שעדיין לא הגענו לאמצע השנה, ל-The Witcher 3, משחק התפקידים הממוחשב המדובר והחדש של אולפן הפיתוח הפולני CD Projekt Red, יש סיכוי לא רע להפוך למשחק השנה של 2015. למעשה, יש לו סיכוי לא רע להיכנס לרשימת המשחקים הטובים ביותר בהיסטוריה. כן. הוא עד כדי כך טוב.
זה לא אומר של- Witcherאין בעיות. למעשה, אם מפרקים את המשחק הזה לסך חלקיו אפשר להתבלבל לרגע ולחשוב שמדובר במשחק די צולע: יש לו המון באגים מעצבנים.
האנימציה של הדמויות גורמות להן להיות מאוד מסורבלות לשליטה (במיוחד כשרוכבים על הסוס; ומכיוון שעולם המשחק כל כך גדול אתם הולכים לבלות הרבה מאוד זמן על הסוס). מערכת הקרב היא אמנם שיפור מהמשחקים הקודמים, אבל היא עדיין די מעצבנת. מערכת שדרוג הדמויות מסורבלת ומגבילה. ואלה לא כל התקלות שנתקלתי בהן.
אז כן, יש בעיות - אבל אם יש משהו אחד שהמשחק הזה מוכיח הוא שלפעמים המשחק המלא טוב פי מיליון מסך חלקיו.
גיבור המשחק, גרלט (הוא Withcer, אגב) הוא סוג של צייד מפלצות שיודע גם להטיל כמה קסמים ומיומן בסיף בשתי חרבות. רוב עלילת המשחק מתמקדת במסע החיפוש שלו אחרי סירי. לא זאת של אפל, אלא וויצ'רית צעירה שהיא כמו בת בשביל גרלט, ונמצאת בסכנת חיים ברורה ומידית. וכפי שבטח ניחשתם עד עכשיו, רק גרלט יכול לחלץ אותה, אבל ככל שנכנסים יותר לעולם המשחק, מבינים שהגיבור האמיתי הוא בכלל לא גרלט אלא העולם עצמו.
העולם של Witcher 3 עצום ופתוח לגמרי, והוא עמוס בדברים שאפשר לעשות. לטייל בכל העולם ולסיים את כל המשימות ייקח לכם יותר ממאה שעות. חלק גדול מהמשימות אמנם מעט רפטטיבי, אבל רבות מהן ייחודיות לגמרי, והן גם אולי החלק הכי חזק במשחק הזה. כמעט לכל מפלצת ייחודית שצריך לצוד או לאיכר פשוט שמבקש מכם לאתר את אשתו, שהלכה לאיבוד ביער, יש סיפור רקע ייחודי. שום דבר הוא לא כפי שהוא נראה בהתחלה, ובמקרים רבים משימות שנראות במבט ראשון כמו משימות משנה לא חשובות הופכות לשרשרת של קווסטים עוקבים עם פיתולי עלילה מטורפים.
זה לא היה עובד אם רמת הכתיבה במשחק לא הייתה מצוינת, ולמרבה המזל היא אכן מצוינת. מי ששיחק במשחק הראשון בסדרה אולי זוכר טקסטים שבורים (תוצאה של תרגום לקוי משפת המקור - פולנית) ודמויות שטוחות ופלקטיות. מה שקורה במשחק החדש זה ההיפך הגמור מכך. הטקסטים מעולים, הדיאלוגים אמינים ואפילו דמויות משנה זניחות-יחסית קיבלו עומק. כתוצאה מכך, עולם המשחק מרגיש חי ואמין במיוחד - ופשוט תענוג להסתובב בו ולגלות מה מחכה מאחורי הפינה הבאה.
The Witcher 3 הוא אחד מהמשחקים המדוברים ביותר של השנה, והוא זכה לבאזז עוד הרבה לפני שהוא יצא. קהילת הגיימרים בעולם, וגם בישראל, חיכתה לו בנשימה עצורה כבר חודשים ארוכים אבל רגע לפני ההשקה אירע משבר קטן: גיימרים רבים טענו שהגרפיקה של המשחק עברה שנמוך מאז הפעם הראשונה שהוצג, לפני למעלה משנתיים. יש לציין כי המשחק אכן עבר כמה שינויים טכניים מאותו דמו שהוצג בשנת 2013, חלקם הביאו לירידה באיכות הגרפיקה בחלקים מסוימים וחלקם הוסיפו לה תכונות חדשות.
אם נניח לרגע את טענות השנמוך בצד, כי האינטרנט גם ככה מלא באינסוף ויכוחים בין מעריצים, האמת היא שזה בכלל לא משנה. עם השנמוך או בלעדיו, The Witcher 3 הוא אחד המשחקים היפים ביותר מאז ומעולם, ובטח היפה ביותר שיצא בינתיים לפלייסטיישן 4. העולם שלו פשוט מהפנט ומסנוור ביופיו - וביחד עם הכתיבה המצוינת יוצר את אחד העולמות הווירטואליים היותר סוחפים שם בחוץ (וזה עוד לפני שמגיעים לסצנת הסקס על חד קרן מפוחלץ).
היופי הזה מגיע עם מחיר. על קונסולות המשחק הוא רץ בצורה לא ממש מוצלחת, עם נפילות פריימים רבות, עצמים שמופיעים משום מקום, באגים בגאוגרפיה של העולם (למשל, סוס שנתקל באבן ומתנהג כאילו היא קיר) ועוד באגים מרגיזים. על המחשבי האישי העסק קצת יותר חלק, במיוחד במחשבים עם מפרטים חזקים, אבל גם שם התצוגה הטכנית לא מושלמת. ובכל זאת, נראה שהמחיר הזה שווה את זה. המשחק לא קורס לחלוטין בשום שלב והאיכות הגרפית נותנת לעולם הזה חיים משל עצמו.
The Witcher 3 הוא משחק מעולה, זה כבר ברור. הוא זכה לתשואות ממבקרים רבים בעולם, גרם להרבה מאוד גיימרים להתמכר ולהעביר שעות על גבי שעות בעולם המשחק ושבר סוף סוף את הרגשת "שנת 2015 היא שנה ממש משעממת בשביל גיימרים".
אבל יותר מזה, The Witcher 3 מוכיח שהעקשנות משתלמת. במקרה הזה, זו העקשנות של אולפן המשחקים הפולני, שלקח לפני שמונה שנים סיכון עם המשחק הראשון בסדרה. הפולנים לקחו סדרת ספרי פנטזיה פולנית לא מאוד מוכרת במערב, חיברו אותה לז'אנר די מיושן של משחקי וידאו (כי הם כנראה הבינו שאף אחד אחר כבר לא הולך ליצור משחקים כאלה) והביאו לעולם משחק ראשון שהיה מעניין מספיק בשביל גיימרים, אבל בכל זאת לא הפך ללהיט גדול.
זה לא עצר אותם, רק גרם להם לנסות חזק יותר. The Witcher 2 שיצא כמה שנים מאוחר יותר היה משחק טוב בהרבה, והמשחק השלישי הוא כבר לחלוטין בליגה אחרת. הליגה של הגדולים באמת. כשאנשי האולפן הזה יתחילו לקבל את שטף פרסי "משחק השנה" שוודאי יגיעו אליהם בתחילת 2016 הם בטח כבר לא ירגישו שהם יושבים לבד בחושך.