מחקר: מרעננים את הפיד של פייסבוק כמה פעמים בשעה? אתם אובססיביים

מחקר חדש מצא שתופעת "הסרת העכבות" המאפיינת את הרשת גורמת גם לאובססיות, שרובנו מכירים אך לא מודעים לחומרתן. אנחנו הופכים לאובססיביים בנוגע לקניות שלנו, מתמכרים לריענון הפיד של פייסבוק ואתרי החדשות, וזוכים לתגמול מעוות מאתרי היכרויות.

כשאנחנו בסביבה חברתית אנחנו מנסים להציג תמונה של מי היינו רוצים שאחרים יחשבו שאנחנו וליצור דימוי של עצמנו בעיני אחרים. תהליך דומה מתרחש במרחב המקוון של הרשת. כל גולש יודע שאנשים אומרים ועושים באינטרנט דברים שהם לא היו עושים פנים-מול-פנים. הגולשים משוחררים יותר, מרגישים פחות עכבות ומבטאים את עצמם בצורה פתוחה יותר. חוקרים מכנים זאת בשם אפקט "הסרת העכבות". אפקט זה נחקר על פי רוב בהקשר הרשתות החברתיות והתקשורת הבינאישית ברשת, אך אפקט הסרת העכבות נכון גם לזמן שבו אנו גולשים באתרים אחרים שאינם פייסבוק או סקייפ; כשאנחנו קונים בגד, קוראים כתבה או צופים בסרטון, גם אז אנו מתנהגים שונה מהאופן שבו היינו מתנהגים לו היינו עושים את אותה פעילות בדיוק בעולם האמיתי.

באינטרנט, למרות הביקורת המושמעת על כך שמנטרים כל פעולה שאנו עושים, קיימת תחושה שניתן להתנהג באופן חופשי, ללא עכבות או מחסומים. ניתן להביא לידי ביטוי את כל האובססיות שלנו מבלי לתת על כך את הדעת. כתוצאה מכך, היצרים החבויים שלנו נותנים לעצמם דרור בעולם הווירטואלי. אז כיצד אנחנו מתנהגים כשאנחנו בטוחים שאף אחד לא מתבונן בנו?

כשאין צורך להישמע לנורמות חברתיות נרשה לעצמנו לנהוג בחופשיות ולספק את היצרים שלנו ללא מתן דין וחשבון. באתרי קניות וירטואליים, גולשים רבים ממלאים את סל הקניות וחוזרים לבחון אותו מדי יום. הבדיקה האובססיבית היומיומית, או אחת לכמה ימים, חושפת את המניעים החבויים ביותר שלנו - יש לנו צורך עז להשהות החלטה ולחכות עם הבחירה כי אולי לפתע יצוץ פריט טוב יותר, אולי המחיר ירד או שפתאום לאחר מספר ימים שבהם אנו מתבוננים במוצר, נשים לב לפרט שלא שמנו לב אליו קודם.

תופעה מוכרת נוספת באתרי קניות היא הבדיקה האובססיבית של כל פריט ופריט. נניח והחלטנו לרכוש לעצמנו מצלמה, רוב האנשים עושים השוואה בין 4-5 פריטים ואז מקבלים החלטה. הבודקים האובססיביים לעומת זאת, לא ינוחו עד שלא יעברו על כל הפריטים ברשימה. הם יעברו פריט פריט, יגדילו אותו, יבדקו באיזה צבעים הוא מגיע ויעברו לפריט הבא. אובססיית הבדיקה הזו עונה על הצורך להרגיש בשליטה.

החיפוש האובססיבי לרוב אינו מוביל לקנייה של פריט אלא בא כתרפיה וירטואלית המספקת מענה לתחושת חוסר הוודאות בעולם. ביטוי נוסף של האובססיה הזו, המבוססת על תחושת חוסר השליטה, היא גלישה לרשתות החברתיות כמה פעמים בשעה.

אם פרסמתם פוסט, הריענון האובססיבי של הפיד הופך למשמעותי יותר. הלייק קיבל משמעות פסיכולוגית, מעבר לתגובה אובייקטיבית - הוא הפך להיות אישור או תמיכה באדם עצמו. הוא יכול לרומם או להוריד את התחושה העצמית של האדם עד לרמה כזו שהיום קיימות הפרעות המשויכות אך ורק לאובססיה של אנשים לקבל לייקים.

התופעה חמורה כל כך שבהיעדר כמות מסוימת של לייקים הסובלים מהאובססיה עלולים לחוש דיכאון. הלייק משמש מנגנון קבלה חברתי וגורם לאנשים להיכנס שוב ושוב לעמוד הפייסבוק שלהם. הם לא מחפשים לייקים, הם מחפשים אישור לקיום החברתי שלהם.

אובססיה נוספת המצויה בישראל באחוזים גבוהים יותר בהשוואה לארצות אחרות היא התעדכנות בכל פיסת מידע חדשותית. מכורים כפייתיים לחדשות יתעדכנו לפחות פעם בשעה וירעננו את העמוד כל כמה דקות. הקיצוניים ביותר אף עוברים מאתר חדשות אחד למשנהו וקוראים את אותה פיסת מידע על גרסאותיה השונות . מוחנו מקדיש תשומת לב רבה לקידוד של הפתעות, או אירועים לא צפויים, כיוון שמבחינה הישרדותית אירוע לא צפוי מרמז על סכנה.

לכן נוצר צורך בלתי נשלט לדעת מה קורה, בכל רגע נתון, במטרה להפחית את החרדה הקיומית. העניין הוא שהצורך להיות מעודכן נותר גם כשאין אירועים מיוחדים או מידע חדש. ביחס לעולם המערבי, הישראלים חסרי יכולת לדחות סיפוקים, ולא מדובר רק בחדשות; אנחנו צריכים לדעת מה קורה אצל החברים ובני המשפחה כחלק מאותו צורך עמוק לוודא שהכול בסדר.

בשנים האחרונות נפוצה התופעה של התמכרות לאתרי היכרויות, במקום לנצל את אתרי ההיכרויות להשגת מטרה שלשמה הם נועדו - להכיר בני זוג פוטנציאליים - השהות בהם הופכת להיות מטרה מתגמלת בפני עצמה. גולשים שוהים באתרי היכרויות בין שעה וחצי לשעתיים ביום, מנהלים שיחות בצ'אט עם כמה אנשים במקביל וחוזרים לבדוק הודעות כמה פעמים ביום.

במקום שהתגמול יהיה הכרת פרטנר, התגמול נהיה המשחק, תחושת ההישג והתמכרות לאשליית הנחשקות המסופקת תדיר על ידי השירות. המבחר האינסופי של הבחירה והתחושה שאם רק נמתין יחכה מעבר לפינה האביר על הסוס, גורמים ליותר ויותר אנשים להתמכר לאתרי היכרויות ולבלות שם זמן ממושך על חשבון פעילויות אחרות; זמן שניתן היה להשקיע בקשר פנים אל פנים.

הכותבת היא ד"ר בפסיכולוגיה, חוקרת חווית משתמש בחברת ClickTale, המפתחת טכנולוגיה לניתוח התנהגות גולשים באתרי אינטרנט.