10 ישראלים שצריך לקחת מהם את הגישה לאינטרנט

(פרידה מרגשת מאמיר חצרוני בנתב"ג)

הם טרחנים, מרגיזים, פרובוקטיביים לשם הפרובוקציה ובעיקר מציפים לנו את הפיד. בין אם זה בציוצים מביכים בטוויטר או בשרשורים מוגזמים בפייסבוק, עשרת הישראלים הללו הם ההוכחה לכך שאנחנו נמצאים יותר מדי זמן ברשתות החברתיות. אלה הישראלים שצריך לנתק להם את הראוטר ולקוות שלא ימצאו ווייפיי בזמן הקרוב.

מי לא מכיר את ג'ודי, מגישת הטלוויזיה והעיתונאית הצבעונית, רעייתו של שר הפנים סילבן שלום ואושיית רשת. שלל שגיאות כתיב ודקדוק באנגלית ובעברית, וסנסציות תקשורתיות על גבול הסקנדלים הבינלאומיים גורמים לנו להאמין שהפעם היחידה שג'ודי באמת חשבה לפני שהיא פרסמה משהו היה בתמונת הפרופיל שלה בטוויטר. ציוצים גזעניים או סתם מטופשים הם כוס התה (או קפה אובמה) של ג'ודי, במיוחד אחרי הסנסציה האחרונה, שזיכתה אותה בכ-15,000 אזכורים שליליים בכלי התקשורת בכל העולם.

כתב "הארץ" שחזה את מפלת הליכוד ועדיין לא התפנה לטעום מהכובע, מפרסם את הטורים שלו ואת דעותיו הלא מתפשרות מדי כמה שעות. מי שינסה לעקוב אחרי כל הסטטוסים שלו לא ימצא זמן רב לשאר העיסוקים ומאז הבחירות לכנסת משגב גם לא טורח להסתיר את הבוז שלו כלפי השלטון. אביר השמאל בפייסבוק ממהר להגן על כל מי ומה שהימין מתביית עליו ובאופן כללי אוהב למשוך אש עם אמירות פרובוקטיביות ברשת החברתית.

יואב אליאסי הגיח לעולמנו בשנת 2002 בהרכב "סאבלימינל והצל", והיינו משקרים אם היינו אומרים שמאז הוא לא פרח מזיכרוננו, עד לפריחה המחודשת שלו בפייסבוק בתקופת מבצע "צוק איתן" בעזה. עד שאליאסי איגד סביבו את "האריות של הצל", הפעם היחידה שנתקלנו בו הייתה כשמקרה שמענו ברכב את הדיסק הצרוב הישן עם השיר "הפינאלי". מאז מטרתו העיקרית ברשת היא להגן על האחדות הלאומית ולהיכנס בשמאלנים (או שמא סמולנים).

הצל תפס מקום של כבוד ברשימת "הישראלים שאם לא היה כל כך מבדר לעקוב אחריהם הייתי חוסם אותם בפייסבוק", עם סטטוסי שיימינג לאנשים שמזלזלים בו, גזענות מקרטעת כנגד אשכנזים וכל מי שהוא לא הוא, ולפעמים התנכלות קלה למי שמעז לבקר את צה"ל. אם זה לא היה כל כך עצוב לא היינו יכולים להפסיק לצחוק.

יאיר לפיד, עיתונאי, קריין חדשות, מנחה טוק-שואו, שר האוצר לשעבר וחבר כנסת בהווה, סיפק לנו במהלך שנות כהונתו שרשרת מרגשת של סטטוסי פייסבוק מצחיקים, מטופשים או סתם מעוררי תמיהה; עד כדי כך שהובילו לפתיחה של עמודים אשר מתמקדים בהפרכת אמרות השפר של הח"כ. למרות שהעמודים הללו כבר לא ממש פעילים, לפיד עדיין ממשיך לייצר חומרים משובחים בהתנשאותם חסרת הפשר. ואולי הוא עושה אותם כל כך ארוכים, משמימים ומלאים בעצמם כדי שלאף אחד לא יהיה כוח לקרוא עד הסוף:

מי מתאימה יותר לאבד את חיבור האינטרנט שלה אחרי יאיר לפיד מאשר עירית לינור? העיתונאית והסופרת מוכרת לנו משלל סדרות טלוויזיה, סרטים וספרים, וגם בשל היותה מכורה לפרובוקציות החמושה במשקפיים ובחיוך זחוח. היא כותבת פוסטים ארוכים, מתנשאים ובעיקר מוצאת תמיד על מה להתלונן.

אורלי ויינרמן, שאולי מוכרת לכם יותר כעוגן מסדרת הקאלט סוג ז' הישראלית "שמש", השתנתה מאוד מאז ימיה כסמל מין של ילדים מנוזלים בני 12 עם שפם בר-מצווה (וצביקה הדר). בשנת 2006 היא יצאה עם הבן של קדאפי, ומעבר לכך היא פעילה פרו-פלסטינית התומכת בחרם על ישראל. היא עלתה לכותרות - וגם על הכוונת של "האריות של הצל" - בזמן מבצע "צוק איתן", כשהתנגדה לפעילות צה"ל בעזה באופן נחרץ, ויש שאמרו קצת יותר מדי נחרץ. מאז הפכה ויינרמן לסנסציית רשת פרובוקטיבית - ולא מהסוג שהיינו רגילים אליה.

אברי גלעד, אחד ממגישי הטלוויזיה הכי חלולים שנראו על המסך הקטן במדינתנו הקטנה, מעלה על הכתב בעמוד הפייסבוק שלו פנינים אמיתיות לגבי סוגיות אקטואליות. לפעמים זה נדמה שילד בן חמש כותב אותן אחרי שהוא בודק בגוגל מה הדבר הפוליטי הנכון להגיד עכשיו, ולפעמים זה פשוט נראה כאילו גלעד ביקש מיאיר לפיד לכתוב לו את הסטטוסים. אבל המקרה האחרון, של ההשתלחות חסרת הרסן בשוברים שתיקה, הוא זה שהכניס אותו לרשימה המפוקפקת של אנשים שמאסנו בהם.

אחרי שנים של ביקורות טלוויזיה שליליות, העיתונאית אריאנה מלמד פלשה לתודעתנו הקולקטיבית בעונה האחרונה של "האח הגדול". הטור הידוע לשמצה שלה, אחרי סילוקה מבית האח, בו השתפכה מלמד על כמה שלא מבינים את ציפור נפשה האינטליגנטית והמוצלחת (וכמה שהאח הגדול הוא בעצם סמל של תרבות נמוכה) היה רק דוגמה אחת קטנה לשלל אמרות השפר המתנשאות שסיפק לנו עמוד הפייסבוק שלה.

אורטל בן דיין, או כפי שהיא מוכרת בעגה האינטרנטית - אב"ד, הייתה מוכרת לקהילת הפרובוקטורים באינטרנט כבר שנים. היא פרצה למיינסטרים עם הצטרפותה לעונה הקודמת של האח הגדול, ומאז הספיקה להפיץ את דעותיה נגד אשכנזים וגברים במגזיני נשים וגם להמשיך לנהל את החנות שלה. אם אתם רוצים פרובוקציה עסיסית - בן דיין, הפנתרה השחורה המודרנית, היא הכתובת שלכם.

לא באמת ניתן לחתום רשימה כזאת בלי מלך הפרובוקציה, נסיך הרעל ואדון הנאצה, פרופסור אמיר חצרוני. חצרוני, שהתפרסם לא פעם ולא פעמיים אחרי יציאות פייסבוקיות שהעלו את הסעיף לכל מי שקרא אותן, הרצה באוניברסיטת אריאל ועבר זה לא מכבר למקום משכנו החדש בדנמרק. רבים ברכו על המעבר אבל זה לא מנע ממנו להמשיך לפרסם סטטוסים בעברית על ענייני השעה בארץ.

אנחנו לא באמת צריכים להסביר לכם למה אתם לא באמת רוצים לקבל לפיד שלכם כל דקלום גזעני שעולה במוחו הקודח.