עשה ואל תעשה: עשרת הדברות ברשתות החברתיות

משחר הימים, כולנו רוצים להיות פופולריים. הבעיה היא, שרובנו - אם נודה על האמת - די מעפנים, ובמאה ה-21, עם הרשתות החברתיות, קל הרבה יותר לזהות מי קול ומי ממש לא. אך אל חשש, אנחנו כאן לעזרתכם - אם רק תעקבו אחרי הטיפים הבאים אולי לא תהפכו לסנסציית רשת חסרת תקדים, אבל לפחות תזכו לשמור על החברים שלכם. וזה, בסופו של דבר, מה שחשוב. הקיץ הזה נסייע לכם ללמוד מהטעויות שרבים עשו לפניכם ואולי כך תצליחו להיות מגניבים, לפחות בפייסבוק. קבלו את עשרת הדברות להתנהלות נכונה ברשתות החברתיות.

אין דבר מביך יותר מלהעלות פוסט שלא התכוונת להעלות. בין אם זה "מירב כהן" כסטטוס במקום בשורת החיפוש, או תמונה של איבריך המוצנעים שהסתתרו במראה מאחוריך כשצילמת את שרוליק צב המחמד שלך. על מנת להימנע מהמצב הלא נעים הזה, פשוט - תחשוב פעמיים לפני שאתה לוחץ על כפתור השיתוף, בן אדם.

היום המפחיד ביותר בחיינו הוא היום בו החבר הראשון במקום העבודה החדש מוסיף אותנו לפייסבוק, כי משם כל המשרד אצלנו בפיד. אז נכון שעל הסטטוסים הסחיים שלהם אנחנו יכולים לדלג באמצעות כפתור ה-"הייד". אבל הסכנה הגדולה ביותר היא לשכוח שהם שם, אורבים לנו בחשכת הפיד ורק מחכים לתמונה המביכה. אז אם אתם לא רוצים להיות מפוטרים יותר מהר משתוכלו לומר "אנפרנד", תעשו טובה ואל תעלו תמונה בחוף הים "עם הנסיכות שלי" כשאתם אמורים להיות בבית עם שפעת. או לחילופין, כשאתם בבגד ים רטוב כשכל החבילה שלכם בולטת.

לפעמים פייסבוק נראה כמו בדיחה הזויה, אבל זה לא אומר שאתה צריך להשתתף בה, אלא אם כן אתה מתפרנס מלהיות הזוי. ולא, להיות חבר כנסת לא נחשב. בין אם מדובר בסאגת אורן חזן ותמונות העבר ששברו את האינטרנט ובין אם מדובר ביציאות הטוויטר של אשת שר הפנים, ג'ודי ניר מוזס - זה שהרמה הכללית ברשת לא גבוהה במיוחד, לא אומר שצריך להוריד אותה יותר נמוך. שמור על פוסטים מעניינים אבל לא יותר מדי קיצוניים, כי זה יחזור אליך כמו בומרנג אחר כך.

אפרופו חזות מכובדת, מה יותר מכובד מהערות שנונות? אם אתה מעלה סלפי, תוסיף בדיחה. אם אתה משתף כתבה, תכתוב משפט קצר וחד בנושא. ואם אתה לא שנון, עדיף לא לומר שום דבר. תאמין לנו. הדבר האחרון שאתם רוצים הקיץ זה להישמע מיוזעים, מיובשים וחסרי מעוף.

אתה הולך לקרוא משהו שאולי יפתיע אותך - יש חיים מחוץ לפייסבוק. גולשים נוטים להיות נחרצים מדי, קשוחים מדי, נבזיים מדי ובאופן כללי הרבה פחות נחמדים ממה שהם היו אם הייתם נפגשים במציאות. בסופו של דבר, טרולים הם אנשים שמפנים את כל הזעם שלהם לאינטרנט ואם תאכילו אותם הם רק יגדלו ויהפכו לטרולים גדולים יותר.

לא, לאף אחד לא אכפת שהיה לך "יום רע :(" ולאף אחד לא אכפת שאת חושבת שאת פשוט מהממת ושכולם יכולים לקפוץ לך. להשתמש במילים פרובוקטיביות על מנת ליצור סנסציות מתאים יותר לתיכוניסטים מאשר לאדם בוגר בעולם הפייסבוק, ולעבור על הוול של מישהו ולראות שלושים הודעות של חיפוש תשומת לב זה מתכון לאינפרונד.

לא, זה לא היה עמוס עוז שכתב "להיות או לא להיות" ואפלטון לא המציא את עגבניית השרי. לכתוב סטטוס עם שגיאת כתיב או עם עובדות לא מבוססות הוא מתכון לאסון בעולם הוויראלי. רוצה לטעות? עשה זאת בשיחת חולין עם השכנה מהדלת ממול, זה קצת פחות מביך מבפייסבוק - כי לפחות כאן יכולת לעשות גוגל. למרות שיש מספיק דוגמאות, אין אחת טובה כמו יאיר לפיד והפדיחה המפורסמת בציטוטו את זנון מהמאה ה-16, על אף שאינו מהמאה ה-16 ולא אמר מעולם את הפרדוקס. וזה מבלי להזכיר את הפעם ההיא שהוא התבלבל בין מורפיוס ממטריקס למורפיקס המילון.

עשית צ'ק אין בנתב"ג? לגיטימי. אבל בכל פעם שאתה נכנס לארומה לתייג את הסנדוויץ' טונה שלך זה צעד אחד יותר מדי אל עבר תהום השנאה האינטרנטית. לא מעניין אותנו מה אתה אוכל, שותה, קורא ואיפה אתה מתקלח כל שעה עגולה. תוריד את האצבע מהצ'ק אין מיד.

פייסבוק הופך את העולם לקטן, ובעולם קטן אם אתה מגיב לכל בחורה בביקיני "איזו שאפה" כל השאפות האחרות ידעו שאתה סליזי, וגם שאתה כנראה מציל משנות השבעים. בעידן השיימינג, לשלוח הודעות פרטיות מציקות לכל אחת שמחליפה תמונת פרופיל יקדם אותך מהר מאוד לרשימה השחורה של בנות הפייסבוק. שזה בעצם כל הנשים מתחת לגיל 75, כולל בת הדודה בת ה-12 שלך שלא תוכל להסתכל לך בעיניים יותר. וגם, אתה יודע, אולי כדאי לך פשוט לא להתנהג כמו דוש בשביל עצמך.

אנחנו מבינים - עכשיו יולי, חם בחוץ, השמש קופחת על ראשיכם וכל מה שאתם שותים זה לימונערק בבננה ביץ' עד צאת הנשמה. מובן. אבל כמה תמונות של כפות רגליים על החוף, שקיעה בחוף, רגליים שזופות בדוגמת נקניקיות, כוס של מילקשייק, שמש מבעד למשקפי שמש, או סלפי עם הזריחה אנחנו יכולים לראות בפיד שלנו?