פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      Batman: Arkham Knight - סוף ראוי לטרילוגיה. ביקורת

      איש העטלף חוזר לסיבוב דאווין אחרון בבאטמוביל, במשחק החדש שלו לקונסולות ולמחשב. כתבנו שקע לשבוע שלם בגות'הם ויצא מדוכא מתמיד. אבל בקטע טוב

      Batman: Arkham Knight - סוף ראוי לטרילוגיה. ביקורת

      העיר גות'הם נמצאת תחת התקפה! הדחליל המרושע מאיים להפעיל פצצה מלאה בגז-פחד במרכז העיר, דו-פרצוף שודד את כל הבנקים בעיר, הפינגווין מפיץ כלי נשק רצחניים לכל פושע זב חוטם ונבל חדש בשם Arkham Knight משתלט על רחובות העיר בעזרת צבא של טנקים בשלט רחוק. בקיצור - מה עוד חדש?

      Batman: Arkham Knigt, המשחק החדש בכיכובו של האביר האפל יצא בשבוע שעבר לקונסולות הפלייסטיישן 4, ה-Xbox One והמחשב האישי (עוד על גרסת ה-PC בהמשך). הוא מציג עוד לילה סוער בחייו של ברוס וויין ועל כל האיומים מהפסקה הקודמת תוסיפו גם הזיות שתוקפות אותו לעיתים קרובות ומאלצות אותו להתעמת עם הסיוטים הכי כמוסים שלו. מזל שיש לבטמן לא מעט חברים שעוזרים לו בדרך, ועוד יותר מזל שיש לו את המכונית המגניבה ביותר בהיסטוריה של המכוניות המגניבות ביותר.

      ארקהאם נייט (יח"צ)
      גרפיקה מרשימה. (צילום: יח"צ)

      יוצאים לעיר

      Arkham Knight הוא המשחק הרביעי בסדרת Arkham, שמצליחה לשמור על רמה גבוה גם בכותר הזה. מי ששיחק באחד המשחקים הקודמים, בין אם זה היה Arkham Asylum המקורי, Arkham City שבא אחריו או אפילו Arkham Origins שנחשב לכבשה השחורה של הסדרה הזו, ודאי יודע למה לצפות - הרבה אקשן, הרבה התגנבות וקטעי בלשות משובחים לתיבול.

      ואכן, בכל הגזרות האלה המשחק החדש לא מאכזב. האקשן משובח כתמיד (למרות שלקראת סוף המשחק הוא מתחיל קצת להתיש), קטעי ההתגנבות שמצריכים מכם להתמודד עם קבוצות גדולים של אויבים חמושים ולחסל אותם זה אחר זה מהצללים מאתגרים וכיפיים מתמיד, וגם קטעי הבלשות שמצריכים מבאטמן לאסוף ראיות ולפתור חידות, כדי לפענח איפה בדיוק מסתתרים כל האויבים שלו, לא מאכזבים.

      אז נכון, מי ששיחק במשחקים הקודמים לא ייפול מהכיסא ולא ימצא כאן יותר מדי חידושים, אבל מה שיש - גם אם אין כאן חדשנות גדולה - עשוי בצורה מצויינת. הקצב של המשחק טוב (הרבה יותר משל City המפוזר שנחשב בעיני רבים לטוב ביותר בסדרה), ערכי ההפקה לא נופלים מהמשחקים הקודמים והגרפיקה סוף הדרך. בקיצור - אם זה לא שבור, אין ממש מה לתקן.

      החידוש העיקרי, אולי במידה מסויימת היחידי שבאמת שווה לדבר עליו, הוא הבאטמוביל.

      ארקהאם נייט (יח"צ)
      סיפור לא מדהים אבל עושה את העבודה. (צילום: יח"צ)

      אני רוצה מכונית

      בפעם הראשונה בסדרה הזו, הבאטמוביל הפכה מתפאורה בלבד לחלק בלתי נפרד מהמשחק עצמו. בדקות הראשונות של המשחק תשבו בפעם הראשונה בכיסא הנהג של המכונית-טנק של איש העטלף, ועד שתראו את כתוביות הסיום סביר להניח שתבלו לפחות מחצית מהזמן מאחורי ההגה. נראה שהמפתחים של המשחק הזה כל כך התלהבו מהבאטמוביל, שהם פשוט ניסו לתקוע אותה בכל הזדמנות.

      וכך, הבאטמוביל אינה רק תוביל אתכם מנקודה א' לנקודה ב', ותזלול דלק כיאה למכונית מופרכת כל כך; היא גם תוכל להפוך לטנק לכל דבר, ולקחת חלק באינספור קרבות מול טנקים אחרים. חלק מהם אפילו דורשים מכם להתגנב מאחורי טנקים אחרים כדי לירות בנקודות התורפה שלהם. להתגנב. עם טנק. ואם זה לא מספיק אז ודאי תשמחו לדעת שיש ברכב כל מני גאדג'טים וגימיקים שמאפשרים להשתמש בו גם כדי לפתור חידות שונות. אה, ויש גם סדרה של מסלולי מכשולים למכונית שבנה הרידלר (מתברר שזה מה שהוא עושה היום), ומשימות מרדף במהירויות גבוהות.

      השימוש המוגזם הזה בבאטמוביל קצת מציק בהתחלה. בכל זאת, לא באנו לשחק כאן ב-Need for Speed, והעובדה שהשליטה באוטו מעט משוחררת מדי לא מגבירה את ההנאה מהמשחק. אבל בשלב מסוים, אחרי כמה שעות של נהיגה, הכל מתחיל להתחבר. ברגע שעושים את הסוויץ' בראש ומתייחסים למשחק הזה כ"באטמן והבאטמוביל" - זה אפילו הופך להיות די מהנה.

      ארקהאם נייט (יח"צ)
      לא רק מכות - גם להיות בלש צריך לדעת. (צילום: יח"צ)

      סוף ראוי לטרילוגיה

      Arkhan Knight מוגדר כ"סוף טרילוגיית משחקי ארקהאם" של אולפן המשחקים Rocksteady (המשחק הקודם בסדרה, Origins, לא נחשב בספירה הזו, מכיוון שפיתחו אותו באולפן אחר). הם הגיעו למשחק הזה עם הרבה ניסיון, שמגיע לידי ביטוי לכל אורך הדרך.

      מעטים הם אולפני המשחקים שיכולים לשלב כל כך הרבה מכניקות משחק שונות בתוך מוצר אחד, מבלי שהמשחק יקרוס לתוך עצמו, אבל Arkham Knight עושה זו בצורה נדירה: קרבות פנים-מול פנים, קרבות התגנבות, נהיגה, מרוצים, קרבות טנקים, שימוש בגאדג'טים, דאייה בשמי העיר ועוד. כל האפשרויות השונות משתלבות זו עם זו בצורה כמעט מושלמת ומספקות חווית משחק מספקת במיוחד.

      אז נכון, לפעמים שוכחים איזה כפתור עושה מה באיזה קטע של המשחק (רגע, X גורם לבאטמוביל לנגוח בחוזקה ברכב שנוסע לצידה, או שמא משגר את באטמן מחוץ למכונית בכיסא מפלט?), אבל המשחק סלחני כלפי זה, ומציג בצורה ברורה את שילובי הכפתורים החשובים לכל רגע ורגע. בקיצור, תענוג לשחק אותו ולמרות שהסיפור שלו ודאי לא יזכה באף תואר "הסיפור הכי מקורי בעולם" הוא מעניין ועשוי טוב יחסית למשחק-קומיקס.

      מצד שני, הסבלנות כלפי המותג הזה, שחוזר על אותם טריקים כבר ארבעה משחקים רצוף, מתחילה לפוג. Rocksteady יצרה סיום ראוי לטרילוגיה הזו - אבל הגיע הזמן שהיא תזנח את איש העטלף מאחור, ותתחיל לעבוד על משחקים אחרים. מי יודע - אולי הבא בתור הוא סופרמן.

      ארקהאם נייט (יח"צ)
      מה עוד חדש בגות'הם? (צילום: יח"צ)

      נ.ב: כמה מילים על גרסת הפי.סי

      לשם כתיבת הביקורת, שיחקתי בגרסת הפלייסטיישן 4 של המשחק, והיא רצה כמו חלום. על פי עדויות של חברים, גם גרסת ה-Xbox One רצה נפלא אבל במחשב האישי המצב שונה לחלוטין. בימים האחרונים גיימרים רבים התלוננו על המצב הטכני הלא-מאוד מוצלח של הגרסה הזו; קצב פריימים לא יציב, התרסקויות, זליגות זיכרון וחוסר תפקוד כללי.

      אז נכון, מפרטים מסוימים של מחשבים מתמודדים עם המשחק הזה טוב מאוד, אבל המצב היה חמור מספיק כדי לגרום ל-WB, מפיצת המשחק, למשוך את הגרסה הדיגיטלית שלו מחנות המשחקים הווירטואלית Steam. בקיצור, אם אין לכם קונסולה מומלץ לוותר בינתיים על באטמן ולהמתין כמה שבועות, עד שתצא גרסה מתוקנת.

      ארקהאם נייט (יח"צ)
      עסקים כרגיל בעיר הפשע. (צילום: יח"צ)