מחקר מקיף של האיחוד האירופי, שנערך ופורסם לפני כשנתיים בקרב מתבגרים בישראל ובעשר מדינות באירופה, מיקם את הישראלים בראש רשימת הסובלים מהתמכרות לאינטרנט.
ניתוח התשובות הראה שלבני הנוער בישראל יש את הנטייה הגבוהה ביותר להתמכרות. מתוך 951 מתבגרים ישראלים שנכללו במחקר, 100 אובחנו כמכורים לגלישה באינטרנט (11.8%); מדובר בשיעור נבדקים גבוה פי שניים, למשל, מבני הנוער בסלובניה (5.8%) ובאסטוניה (5.3%).
אז איך תדעו האם גם הילד שלכם מפתח התמכרות לרשת, או כבר סובל מאחת?
איבוד תחושת הזמן
העדות הראשונה לכך שהילד שלכם מכור לאינטרנט היא איבוד תחושת הזמן בעת הגלישה. אם הילד מוצא את עצמו באינטרנט לעתים קרובות יותר ממה שהתכוון? האם אותן כמה דקות שהקצבתם לו לגלישה הופכות לשעה ויותר? האם הוא מתקשה להתנתק מהמסך כשהוא נדרש לכך?
חוסר השליטה של הילד על הזמן בו הוא גולש באינטרנט, בהחלט מעיד על התמכרות. הילדים המכורים לרשת אינם מסוגלים לשלוט בשעות הגלישה שלהם ושואפים להיות מחוברים למדיה בכל רגע אפשרי. כהורים, שימו לב האם הגלישה הופכת להיות אינטנסיבית וממושכת, והאם ילדכם מתרגז או מתעצבן כשזמן הגלישה שלו נקטע.
ניתוק מהחיים האמיתיים
אם הגלישה של הילד באינטרנט מגיעה על חשבון פעילויות אחרות שהילד אוהב (כגון מפגש חברתי, בילוי בים, ספורט וכד') זה בהחלט מצריך מעקב. ילדים המכורים לאינטרנט הופכים להיות מצוברחים וחסרי מנוחה כשנמנעת מהם הגלישה, והם יעדיפו את הבילוי באינטרנט על פני כל בילוי אחר.
הונאה
סימן נוסף לכך שהילד סובל מהתמכרות היא הונאה של ההורים, המורים או המבוגר האחראי הנמצא בסביבת הילד. אם הילד נוהג להתגנב למחשב או לטאבלט על מנת להתחבר לאינטרנט, למרות שנאסר עליו, ומשתמש בתחבולות והסתרות כדי להתחבר בכל מחיר, ככל הנראה הוא איבד שליטה על העניין.
בריחה לאינטרנט כפתרון לתחושות מצוקה
במקרים בהם הילד פונה לאינטרנט בעתות מצוקה, על מנת לברוח מהתחושות הלא נעימות כגון: מריבה עם חבר, או עם ההורים, כישלון בלימודים, בדידות, מתח וחרדות, והאינטרנט נראה כמספק לו מקום מפלט ומעניק לו התרגשות ושמחה, יש מקום לחשד שהילד מכור לאינטרנט. "לאבד את עצמך" באינטרנט עשוי להפיג תחושות קשות כגון בדידות, מתח, חרדה, דיכאון, ושעמום, אולם ההפוגה היא זמנית. נדרש פתרון שונה ויעיל להתמודדות עם תחושות אלו.
חרדה בעת התנתקות מהמסך
עוד מאפיין של התמכרות לאינטרנט הוא חרדה עם ההתנקות מהמסך. אם שמתם לב שהילד בחרדה, ומגלה סימני מצוקה, כשהוא מתנתק מהאינטרנט לזמן ממושך, זוהי נורת אזהרה חמורה.
מה אפשר לעשות?
חשוב לציין שהפתרונות המוצעים אינם מחליפים התייעצות עם רופא או פסיכולוג במידה והתגלו כלא-מועילים, במיוחד בעת התמכרות קשה. אולם כדאי ומומלץ לנסותם.
פעילות ספורטיבית יכולה לשמש פתרון מצוין להרחקת הילד מהמסך, במיוחד פעילות משותפת שלכם ההורים עם הילד, או חוג ספורט חברתי. פעילות ספורטיבית גם מרחיקה את הילד מהמסך באופן טכני, אך מעבר לכך בזמן פעילות אינטנסיבית נמרצת, הגוף משחרר הורמונים הנקראים "אנדורפינים" המעניקים לילד תחושת רגיעה והנאה.
לפעילות גופנית קבועה ונמרצת יש אפקט פסיכולוגי ופיזי; היא יכולה לעורר את מצב הרוח, להקל על דיכאון ומתח ולהגביר את הביטחון העצמי וכך גם לטפל בחרדה המאפיינת את הניתוק מהאינטרנט.
צמצום זמן הגלישה באופן הדרגתי, אף הוא יכול לסייע כנגד ההתמכרות. אם אתם ההורים מגבילים את זמן הגלישה לילד מראש, ומורידים את זמן המסך שלו בצורה הדרגתית אך עקבית, הוא ייאלץ למצוא לעצמו תעסוקה אחרת לזמן בו הוא לא מול מסך.
פעילויות מתוכננות מראש אף הן מהוות פתרון יעיל. מפגשים חברתיים, ומפגשים עם חברים ומשפחה, שנמשכים כמה שעות, ירחיקו את הילד מהאינטרנט ויעשירו את עולמו החברתי.
מציאת עיסוק חלופי, כגון חוג או טיפוח תחביב של הילד, יספק לו אלטרנטיבה לגלישה באינטרנט שלעיתים מתחילה מתוך שעמום וחוסר תעסוקה.
במידה והחלופות הללו אינם משפרות, או מקטינות, את ההתמכרות של הילד לאינטרנט, רצוי מאוד להתייעץ עם איש מקצוע בתחום.
* הכותב הוא היועץ המדעי ומייסד אינטרסקול המפעיל לאורך השנה קורסים וחוגי בתחום המחשבים והאינטרנט לילדים ובני נוער, משמש כיועץ בינלאומי למיומנויות למידה ומשתתף במחקרים בינלאומיים לשילוב טכנולוגיה בחינוך. בעברו שימש כראש מו"ח - האיגוד הישראלי לטכנולוגיות מידע בחינוך ובמגוון תפקידים במחלקת התקשוב של משרד החינוך.