פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      "בולעת זרע": האם זה פיגוע הפייסבוק הכי נוראי שיש?

      גולשת ישראלית, שהשאירה את המחשב פתוח ומחובר לפייסבוק, נאלצה להתמודד עם שם חדש ומשפיל שהעניק לה חבר שהשתעשע. כשניסתה להחליף אותו חזרה גילתה לדאבונה שמדיניות פייסבוק היא להשאיר את השם למשך חודשיים

      פייסבוק תובעת את דיזיינבוק (ShutterStock)
      היזהרו מ"חברים". (צילום: Shutterstock)

      לפני כמה ימים דווח על מקרה מוזר אך נפוץ: גולשת שהשאירה, ככל הנראה, את דף הפייסבוק שלה פתוח על המחשב גילתה ששמה שונה ושאין לה מה לעשות כדי להחזיר את הגלגל לאחור – לפחות לחודשיים. אחד מחבריה השתעשע עם הפרופיל שלה ושינה את שמה ל-"בולעת זרע".

      כדי למחוק את הפדיחה היא ניסתה לשנות את שמה מיד בחזרה, אלא שאז צצה בעיה - על פי המדיניות של הרשת החברתית, ניתן לשנות את השם בחזרה רק לאחר 60 יום.

      היא פרסמה פוסט, עם הסבר, שצבר לייקים ושיתופים רבים אבל השם המשפיל המשיך להתנוסס בראש העמוד, ורטרואקטיבית בכל הפוסטים והתגובות שהיא העלתה עד היום.

      הגלישה באינטרנט מעלה לא פעם שאלות, שבעולם האמיתי לא יודעים לתת להן מענה, במיוחד על רקע החקיקה בישראל, שלא טיפלה בעולם הזה עד היום. השאלה למה מסכים אדם כשהוא נכנס לאתר, נשארה פתוחה לפרשנות.

      בולעת זרע (צילום מסך , פייסבוק)
      מי לא השאיר את הפייסבוק פתוח והלך לכמה דקות? (צילום מסך מתוך פייסבוק)

      מצד אחד ניתן לומר שזה היופי של העולם ברשת, אותו חופש שהוא מקנה לגולשים, אבל מצד שני, ועל רקע התופעות ההרסניות שמתגלות בו - כמו שיימינג, פגיעה בשם הטוב, פגיעה בפרטיות או הפרה של זכויות יוצרים - לרבים אין ספק שגם האינטרנט הוא עולם הראוי להסדרה.

      חמור מכך, גולשים רבים לא מפנימים שאם הם עושים שיימינג לאדם, ופוגעים בשמו הטוב, הם עשויים להיתבע על-ידי אותו אדם והעובדה שהדבר נעשה ברשת לא תגן עליהם. לאחרונה אף ניתנו כמה פסקי דין על-ידי בתי משפט שלום שחייבו גולשים, שפגעו באחרים ברשת, לשלם על כך פיצוי כספי.

      הוצאת לשון הרע ברשת או פגיעה בפרטיות, מטופלת היום בדיוק באותו אופן בו מטופלים פרסומים כאלה במסגרות אחרות. על המפרסם חלה האחריות לפרסומיו, הן בהליכים אזרחיים והן בהליכים פליליים. ויותר מכך. מי שמפיץ את הפרסום, כל אחת ואחד שעושה שיתופים או העברות הלאה של פרסומים, אחראי לפרסום על-פי הדין באותה מידה כמו המפרסם המקורי.

      איך חושפים את בריון הרשת?

      אין חולק כי פעמים רבות הגלישה לאתר אינטרנט מביאה עמה יתרונות רבים לגולש מהיבטים שונים. לצד היתרונות האלה, בולט חיסרון ברור והוא חשיפתו של הגולש בפעולתו, או לכל הפחות פוטנציאל החשיפה. בידי האתר יש את היכולת לסייע בחשיפה הזו על-ידי חשיפת כתובת ה-IP של הגולש, שתוביל לספק האינטרנט שלו וממנו לגולש עצמו. כתובת זו ניתנת על-ידי ספק האינטרנט, ובדרך כלל היא רלבנטית לגלישה ספציפית בלבד.

      לפי-כך אתר המעוניין לזהות גולש החוזר וגולש באתר יוצר אמצעי זיהוי עצמאי, שנשתל על-ידי האתר במחשבו של הגולש ומזהה אותו כלפי האתר. אותו אמצעי מכונה עוגייה (cookie). כך בכל פעם שבו גולש אותו גולש באתר, הוא יזוהה באמצעות אותה "עוגייה" גם אם הגיע עם כתובת IP שונה. האתר לא ידע את זהותו של הגולש, אלא רק יוכל לשייך קבוצת גלישות שהגיעו אליו עם כתובות IP שונות, כאותו גולש. חשיפה חד פעמית של כתובת IP זו, תביא לחשיפת כל הגלישות שביצע אותו גולש באתר, עם כל המשמעות שנלוות לגילוי כזה.

      פייסבוק (ShutterStock)
      נאלצה לסגור את הפרופיל. (צילום: Shutterstock)

      השימוש בעוגיות נפוץ מאוד היום גם לשימושים אחרים, בעיקר בתחום הפרסום, והוא מאפשר לשלוח לגולש פרסומות המתואמות לו. התפיסה המקובלת בארץ היא שכגולש נכנס לאתר הוא מסכים לתנאי השימוש בו ולמדיניות הפרטיות שהאתר מפרסם. התפיסה ברשתות חברתיות היא שגולש שפתח פרופיל מסכים לתנאי השימוש של האתר. כך גם אותה גולשת, שהסכימה בלי שקראה כנראה (כמו רובנו), את תנאי השימוש בפייסבוק. הסוף של המקרה שלה עוד היה מהיר, יחסית. לאחר ארבעה ימים של הטרדות, פייסבוק הסכימה לתקן שוב את השם בדף. אבל בינתיים אותה בחורה סבלה קשות עקב שינוי השם וסגרה את הפרופיל. כפי שניתן לדמיין, מעבר למעט נחמה מחבריה, היא גם ספגה הרבה עקיצות ועלבונות.

      אין ספק שבעולם מתפתח כל כך, היה ראוי שתהא הסדרה של המחוקק. כזו שתחייב אתרים לקבוע מדיניות פרטיות שתעמוד בכללים שהמחוקק יקבע. כלל כמו זה שקבעה פייסבוק לשינוי שם דף של גולש בחזרה, אחרי ששונה, רק לאחר שישים יום, לא היה צריך לעמוד בכללים האלה שהמחוקק צריך לקבוע. עד שזה יקרה, שמרו את הסיסמה שלכם לעצמכם - ואל תשאירו את המחשב פתוח ליד אנשים אחרים.

      הכותב הוא עורך-דין העומד בראש משרד דן חי ושות' המתמחה בתקשורת, טכנולוגיה וסייבר.